כשמנסים להיזכר באייקונים אשר הגדירו את תרבות הפופ של תחילת שנות ה-90' ישר קופצות לראש דמויות כמו קורט קוביין, הסולן המנוח של נירוונה שגרם לכולנו ללבוש פלנל, מייקל ג'ורדן ששינה את פני הכדורסל לנצח והומר סימפסון שבאנחת "D'oh!" אחת, שמט את הקרקע מתחת לכל התא המשפחתי האמריקני המסורתי.
אך לא רק הם צבעו לנו את תחילת העשור ההוא. האלק הוגאן, האנדרטייקר, יוקוזונה ולקס לוגר סיפקו לנו מדי שבוע את מנת "הטראש הבידורי". בעיתוי מוצלח עם הפיכתו של ערוץ 2 מניסיוני לערוץ המסחרי הראשון, הפכו כוכבי האבקות ה-WWF ללהיט החם של התקופה.
עם השנים מעמדם של המתאבקים הססגוניים בישראל דעך וגם השם של הארגון המוביל שונה מ-WWF ל-WWE בעקבות תביעה של ארגון בעל שם זהה להגנת החיות. אך למרות הירידה בפופולאריות בארצנו, הצליח לשמור ענף ההאבקות המקצוענית על קהל אדוק אשר ממשיך לעקוב אחרי מעלליהם של הגברים השריריים עם הנטייה למלודרמטיות.
מי שעשוי להקפיץ בעוד כמה שנים את טירוף ה-WWE מחדש בישראל, הוא נועם דר, מתאבק בן 17 מסקוטלנד, ישראלי לשעבר אשר נחשב לכישרון גדול מאוד בסצנת ההאבקות הבריטית ומועמד טבעי להתקדם אל עבר הסצנה האמריקנית הנחשקת בעתיד.
בינתיים, למרות שעזב את הארץ לטובת סקוטלנד בגיל 5 ("אני לא זוכר הרבה מישראל, אבל הייתי מוקף שם באנשים נהדרים"), דר לא שוכח את שורשיו ומקפיד להופיע לקרבות עם מכנסונים בצבע כחול-לבן עליהם מצוייר מגן דוד בולט ולעיתים קרובות הוא אף נכנס לזירה כשהוא עטף בדגל ישראל.
"סקוטלנד היא מדינה נפלאה לגדול בה, אבל התגעגעתי מאוד לישראל. למרות שעברנו המשכנו לשמור על המסורת היהודית, לערוך ארוחות שבת, לחגוג את חנוכה ויתר החגים, אנחנו מקפידים לדבר עברית בבית ולבקר בישראל פעמים רבות. את הבר מצווה שלי עשיתי בירושלים וזו חוויה שלא אשכח לעולם, סיפר דר ל-ONE על זיקתו לישראל.
למי שתוהה מה גורם לילד להתגלגל דווקא אל ענף ההאבקות המבויימת, הסיבה של דר דווקא פשוטה, הוא בסך הכל רצה להוריד במשקל: "מאז ומתמיד הייתי גדול יחסית ובגיל 13 כבר הייתי ממש שמן. ניסיתי להתאמן בכל מיני סוגי ספורט כמו ג'ודו וכדורגל במטרה להרזות, אבל לא באמת נהניתי מהם. מגיל 11 אני צופה בהאבקות ובגיל 14 כבר הייתי לגמרי אובססיבי כלפי זה, הייתי עורך עם חברים שלי קרבות האבקות על הטרמפולינה בגינה.
בגיל 14 גם התחלתי ללכת לאימוני האבקות בעקבות חבר שלי שהיה שם, נדלקתי מיד. זה היה קצת מפחיד בהתחלה כי הייתי הכי צעיר והתאמנתי עם חבר'ה מבוגרים ממני ב-5 ואפילו 10 שנים".
באקדמיית ההאבקות הסקוטית זיהו במהרה את הכישרון הגדול הגלום בילד ובאופן מאוד לא שגרתי, עוד לפני שמלאו לו 15 שנים הוא כבר ערך את הקרב המקצועני הראשון שלו. דר ידע להעריך את האמון שנתנו בו והחל להקדיש את כל כולו להאבקות, מה שאומר 4-5 אימונים בחדר כושר בשבוע במקביל לדיאטה נוקשה. הוא החל לאבד במשקל ובנה גוף שרירי ומרשים לגילו.
דר הפך למטאור בהאבקות הבריטית והוכתר כאלוף הצעיר ביותר בהיסטוריה של הענף. "אני בר מזל על כך שקיבלתי את ההזדמנויות האלה, אני מקווה להמשיך ולהתקדם".
ובזמן שהוא מבצע על יריביו את כל ההטלות המיוחדות והקפיצות המטורפות האופייניות להאבקות המקצוענית, דר לא שוכח את שורשיו: "אני מייצג את ישראל בכל רחבי אירופה ואשמח להגיע לכאן להופיע בפני קהל מקומי. כדי להצליח בהאבקות, כמו בעסק, צריך להיות ייחודי. הבטחתי לעצמי שאשתמש בשורשים שלי כיתרון ואראה לכולם כמה אני גאה להיות ישראלי", בנוסף למכנסיים הכחולים לבנים ודגל הלאום לנועם יש עוד שטיק אחד שהוא אוהב במיוחד, "במהלך הקרבות אני צועק קללות בעברית, זה הדבר הכי כיף שאפשר להעלות על הדעת. בגרמניה היה מישהו בקהל שידע עברית והוא קילל בחזרה. אני יודע שאיפה שלא אלך בהאבקות או בכלל בחיים, אני לעולם לא אשכח את השורשים שלי, הם תמיד יהיו בסיס המוטיבציה עבורי".
מעבר ליתרון הציוני, דר מנצל גם את יתרון גילו הצעיר, "יצרתי לעצמי דמות של צעיר שחצן וגנדרן. אין דבר יותר נוח מלהיות הילד הרע".
הקרבות בהאבקות המקצוענית אמנם מבויימים, אך נועם מבהיר שזה לא הופך את העסק לקל יותר: "דווקא בגלל שמדובר בבידור, זהו אחד העסקים הכי קשים להצליח בהם. מלמדים אותנו את הסגנון הישן של ההאבקות הבריטית שמבוסס על הסגנון האולימפי. הטכניקות האלו מסייעות לנו בזירה, אני שמח ללמוד את הסגנון האולימפי אבל ההאבקות המקצוענית היא האהבה האמיתית שלי".
ואם תהיתם מה התחושה לעלות לקרב בידיעה מראש שתפסיד, דר מבהיר שזה לא כל כך נורא, "כל עוד הקרב טוב ומשרת את המטרה שלו, אין לי בעיה להפסיד. כל עוד אנשים שמים לב לכישרון שלך, זה לא כל כך משנה אם אתה מנצח או מפסיד".
המטרה של נועם דר לטווח הרחוק היא להגיע ל-WWE, ה-NBA של עולם ההאבקות המקצוענית, בו מתחרה גם רנדי אורטון הנערץ עליו, אבל הוא יהיה מרוצה אם יגיע גם ל-TNA (איגוד ההאבקות השני בגודלו בארצות הברית). "לאחרונה היה לי העונג לעבוד עם כמה כוכבי עבר מה-WWE, הם סיפרו לי כמה זה קשה להתקבל לשם. זה לא רק עניין של יכולת, אתה צריך גם מראה מסויים. אתה צריך להיות ברמה גבוהה מאוד של כושר וגם להיראות טוב. אתה צריך להאמין שמגיע לך להיות שם, אחרת אין לך סיכוי. אני חושב שבנאדם מקבל לפי מה שהוא נותן. אני הולך לעשות את המיטב והזמן יגיד מה יהיה". כדי להגדיל את סיכוייו לכך, דר זקוק לספונסר, כמובן שהוא לא יתנגד גם לאחד ישראלי.
בינתיים הכוכבים מהליגה של הגדולים כבר מפרגנים לכישרון הסקוטי-ישראלי, "מתאבקים מה-WWE שהתאמנתי איתם אמרו לי שיש לי את היכולת להגיע לשם ושאני צריך להתרכז בדברים הקטנים. פול לונדון נתן לי כמה טיפים חשובים ויותר מהכל אמר לי שאסור לתת לאף אחד לחשוב שאני לא ראוי להגיע לשם. הפכתי את זה למוטו שלי".
אולי עוד נראה אותו בארץ, אם זה כשיגיע למופע האבקות כאן או אם יחליט להשתקע פה לאחר שיפרוש, בינתיים הוא מקפיד להתעדכן בחדשות על הנעשה בישראל, "אני מודה על כך שהמשפחה שלי בארץ לא גרה באיזורים המסוכנים, אבל מאוד כואב לי לשמוע על כל הסבל. העבודה של חיילי צה"ל גורמת לי להיות גאה שאני ישראלי. אני מבקר בארץ כל שנה ויש לי מחשבות לחזור לפה כשאהיה מבוגר יותר".