במשך כמעט ארבע שנים החזיקה גב' דקר, גננת בדימוס, את האמת בבטן, נשכה את שפתיה עד זוב דם ומילאה את פיה מים. אבל כעת, הגיע גם תורה לפתוח את הפה, לתקוף בכלי התקשורת, להאשים ולהוקיע כמו רבות אחרות את מי שהיה תלמידה לפני 20 שנים, את כוכב הגולף, טייגר וודס.
אולי זה בהשפעת גל השערוריות ששטף את וודס מאז תאונת הרכב שעבר, שפתחה פתח לקופת השרצים של מעשי בגידותיו, התמכרותו לסקס, הימורים ומה לא; אולי בהשראתה של שרשרת הנשים שאזרו אומץ והתוודו; ואולי זה פשוט מתוך תאוות פרסום פתטית ורצון לרכב על הגל התקשורתי, שלה או של עורכת-דינה - והעיתוי בהחלט מעיד על-כך - שהגב' דקר מודיעה קבל עם ועדה, שוודס אינו אלא שקרן.
עבור רבים, היום הראשון בבית-הספר הוא חוויה טראומתית, אבל עבור וודס, לפי הסיפור שסיפר בשנת 2005, אשר עורר את חמתה של המורה, הוא כנראה היה טראומתי במיוחד.
"קבוצה של תלמידי כיתה ו' קשרו אותי לעץ", סיפר וודס, "ריססו את המילה 'כושי' עליי, והשליכו לעברי אבנים. זה היה יומי הראשון בבית-הספר. והמורה לא ממש עשתה שום דבר".
ומה אומרת דקר על-כך? "שום תקרית מהסוג הזה לא קרתה לטייגר וודס תחת השגחתי כתלמיד גן חובה ביום הראשון של הלימודים".
דקר הגדילה ועשתה כאשר שכרה את שירותיה של עורכת-הדין המפורסמת, גלוריה אלרד, אשר ייצגה גם את אחת מפלגשותיו, לכאורה, של וודס, על-מנת להבהיר את השמועות, כשלא ברור האם זו היא שחיפשה את אלרד, או שמא אלרד, מאינטרסים כאלו ואחרים, היא שחיפשה את הגננת הקשישה.
במסיבת עיתונאים שערכו השתיים, אמרה אלרד באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "לאף מורה לא מגיע שיתייחסו אליה באופן כה חסר-אחריות ולא הוגן, במיוחד מורה כמו גב' דקר. הזמן של טייגר וודס לכפר על התנהגותו כלפיה הוא עכשיו".
