הוועד האולימפי ההודי מאיים להחרים את אולימפיאדת לונדון 2012 כמחאה על חוזה האימוץ של המשחקים עם חברת הכימיקלים "דאו". הסיבה לאיבה של ההודים כלפי החברה נעוצה בפרשה טרגית משנות ה-80'. חברת "דאו" רכשה את תאגיד "קרבייד" שהשלוחה ההודית שלו היא זו שבטעות קטלנית שיחררה בשנת 1984 ממפעלי ההדברה שלה גז רעיל אשר הביא למותם של 5,000 איש במה שידוע כאסון בופאל ונחשב לאסון התעשייתי הגדול בכל הזמנים.
לאחר האסון, חתמה החברה בשנת 1989 על הסכם פיצויים על פיו שילמה 470 מיליון דולר, אך מכיוון שמספר הנפגעים מהגז היה כה גדול, כל משפחה בה נהרגו אנשים קיבלה סכום של כ-1,400 פאונד בלבד.
על פי ה"דיילי-טלגרף" ספורטאים הודים פעילים וספורטאי עבר כבר מארגנים עצומה כנגד המשחקים. וי.קיי. מלוטרה, בכיר בוועד האולימפי ההודי מסר כי ספורטאים הודים רבים זועמים על חוזה האימוץ של המשחקים עם "דאו" וכי הם רוצים להחרים את האולימפיאדה.
"הטרגדיה שלנו מעולם לא הסתיימה, הילדים שלנו סובלים עד היום", נאמר בהודו. בין צעדי המחאה המתוכננים מתכוונים ההודים לערוך אולימפיאדה לילדים נכים בבופאל, שם אירע האסון הנורא. ראש ממשלת הודו, מנמוהן סינג הגיש תלונה רשמית למקבילו בבריטניה, דייויד קמרון. הדוברת של ראש הממשלה מסרה בתגובה: "לתאגיד דאו יש דם על הידיים, אולימפיאדת לונדון פוגעת בכבודה בכך שהיא עובדת איתו".
זו איננה הפעם הראשונה שבה האולימפיאדה משמשת כבמה למחאות פוליטיות. בעבר החרימו מדינות רבות מהגוש המערבי את אולימפיאדת מוסקבה 1980,
בעוד הגוש המזרחי הגיב בהחרמת אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984.
הודו איננה נחשבת למדינה אולימפית מצטיינת ובבייג'ין סיימה עם שלוש מדליות בלבד, אך מכיוון שמדובר באחת המדינות הגדולות בעולם, חרם שכזה אם ייצא לפועל ודאי יעורר הדים רבים.
