"ישראל היא מעצמה אמיתית": פלג רג'ואן בראיון
גולש הרוח סגן אלוף אירופה עד גיל 19, על הקריירה, האחים שגם בענף והעתיד



גולש הרוח פלג רג׳ואן זכה בשבוע שעבר בתואר סגן אלוף אירופה עד גיל 19. באליפות שנערכה בארזנקה שבאיטליה, הישראלי היה בין המובילים, הוכיח את הדרך שלו באליפות עד למעמד הפודיום, וזכה באחד מתארי השיא שלו בקריירה. בקטגוריית הנשים, התחרתה גם נועה אחותו התאומה.
אחיהם הגדול אלמוג היה לחלוץ המשפחה בעולם השיט והגלישה, שני האחים הנוספים נשבו בקסם, והגיעו בעקבותיו לגלישת הרוח. רג׳ואן בן ה-18 מספר על הזכייה בתואר, הרצון לבלוט בנבחרת הגברים, הבית שמדבר וחי את הגלישה, ועל החלום שלו לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים.
״בסך הכול אני מאוד מבסוט מהאליפות. אני חושב שהפגנתי יכולות מאוד גבוהות. התחרות התחילה בשבילי יחסית טוב, לא בדיוק כמו שרציתי שהיא תתחיל, אבל עדיין התחלה שהייתה יחסית טובה. עם הזמן וככל שעברו הימים בתחרות, טיפסתי עוד מקום ועוד מקום עד יומיים לפני הסיום, כשהצלחתי להגיע למקום הראשון. נשארתי שם עד ליום האחרון בשיוטי הגמר. שם סיימתי במקום השני״.
״כן, הרגשתי מאוד טוב על המים. גם בימים שלפני התחרות כשהתאמנו במתחם של התחרות, וגם בימים של התחרות הרגשתי שאני באמת מצליח לגלוש כמו שאני רוצה, ושאני מצליח להציג יכולות מאוד טובות. האמנתי שאני הולך לסיים על הפודיום״.
״השתתפתי בתחרות גביע העולם בבוגרים, וגם באליפות העולם עד גיל 23. ברור שאלה תחרויות הרבה יותר קשות, אבל הצלחתי להגיע לבית הזהב בגביע העולם, וזה שימח אותי מאוד. באליפות העולם עד גיל 23 הייתה לי תחרות לא פשוטה, אבל אני חושב שהיו שם הרבה שיוטים שאני יכול להיות מבסוט עליהם. היו הרבה דברים טובים שאני יכול להיות מרוצה מהם, לצד לא מעט נקודות ודברים שאני יכול להשתפר ולהתמקצע בהם״.
״המטרה שלי בעונה הקרובה היא להמשיך להתקדם גם בתוך הנבחרת. להתחיל להביא תוצאות טובות יותר בתחרויות בארץ, בין היתר באליפות ישראל שתתקיים בעוד שבוע, וגם בשאר התחרויות שנעשה. אני רוצה לצמצם את הפער מהגולשים הבוגרים ולהתקדם״.
״ישראל היא מעצמה אמיתית בגלישת רוח, בייחוד בנשים שמביאות הישגים חסרי תקדים. אני רוצה להצטרף להישגים האלה גם בגברים, להתקדם איתם ולהגיע למדליות ולתוצאות טובות בבוגרים. נראה שהענף שלנו הולך לכיוון טוב מאוד״.
״כן. זאת אולי המטרה הגדולה ביותר, להגיע יום אחד לאולימפיאדה ולייצג את ישראל״.
״האמת שזה התחיל מאח שלי הגדול אלמוג, שהתחיל לשוט במועדון בעכו. אחרי זה הוא עבר לגלישת רוח בחיפה ואני הצטרפתי בעקבותיו. משם זה פשוט התגלגל, ועברו מאז כמעט עשר שנים״.
״לקח לי קצת זמן להבין שאני באמת טוב. מהרגע הראשון שעליתי על הגלשן נורא נהניתי. החלטתי שאני רוצה להישאר בחוג, שאני רוצה לבוא לשם כי זה היה לי כיף וכי נהניתי מזה. כמה שנים אחרי זה, כשהתחלתי להתחרות בארץ וראיתי שהתחילו להגיע גם תוצאות יפות, החלטתי שאני רוצה לקחת את זה יותר ברצינות ולראות לאן זה יכול להתפתח״.
״זה כבר המון שנים שאנחנו שלושתנו גולשים. אני התחלתי שנה וקצת אחרי אלמוג, ונועה אחותי התאומה התחילה שנה וחצי אחריי בגלישה. בשלוש השנים האחרונות גלשנו שלושתנו באותה הקבוצה, התחרינו יחד בארץ, היינו בנבחרות הנוער ויצאנו גם להתחרות יחד בחו״ל , ואין כיף כזה״.
״האמת שלא הרגיש לי שהייתה לנו יותר מדי תחרות אחד עם השני. בעיקר ניסינו לדחוף ולקדם אחד את השנייה כמה שיותר. אני ואחי הגדול אלמוג כמובן לא מתחרים מול נועה אחותנו, ככה שזה הוריד מהלחץ. עד השנה האחרונה שאלמוג עוד התחרה, לא יצא שהתחרינו באותו הדגם, הוא גם היה בקטגוריה אחת מעליי, אז זה גם הוריד מהמתח״.
״זה כיף ממש. בפעם הראשונה שנסענו יחד, לפני ארבע שנים, אני זוכר שנורא נהניתי, זה היה מאוד מגניב בשבילי שטסנו ביחד. זה חיזק מאוד את הקשר בינינו, וגרם לנו להיות יותר קרובים וגם אחים יותר טובים. שנה לאחר מכן גם אלמוג נסע איתנו להתחרות, וזה בכלל היה כיף. בעצם יצא שרוב המשפחה הייתה שם, ורק ההורים נשארו בארץ. ידעתי שאם יהיה לי יום רע בתחרות, או אם אני אצטרך עזרה כלשהי, יש איתי שם אנשים שמכירים אותי, שיעזרו לי, ויעשו הכל בשבילי״.
״את האמת שלאורך כל השנים הם רצו להגיע, אבל אנחנו ביקשנו מהם שלא יבואו כדי לא להוסיף ללחץ שגם ככה קיים בתחרויות. אבל דווקא באליפות אירופה לנוער שהתחרינו בה עכשיו, אימא הצטרפה אליי ולנועה, וזה היה מאוד כיף. מאוד שמחתי בשבילה שהיא סוף סוף חוותה בעצמה תחרות בחו”ל, אחרי שכל השנים היא רק שומעת על זה סיפורים ושומעת על זה דרך הטלפון כשאנחנו שם״.
״כן אפשר לומר שזה תופס מקום מאוד גדול, ומדברים על זה הרבה בבית. בייחוד בתקופות שכולנו גלשנו. עכשיו גם מדברים על השירות הצבאי, אלמוג סיים שנת שירות ועומד להתגייס, ואני הולך להיות ספורטאי מצטיין בצבא בעוד כמה חודשים״.
״קודם כל זה היה מאוד כיף. גם להרגשה האישית הטובה, שאתה חותם את התקופה הזו עם איזשהו הישג טוב. להגיע לפודיום זה לגמרי נותן המון מוטיבציה ומדברן להגיע לעוד פעמים כאלה. לסיים את התקופה הזו עם הישג כזה גדול זה מאוד משמח״.