דניאל מוסינדי, מקשר נבחרת ישראל, הוא השחקן הישראלי הרביעי שמשחק בבונדסליגה הגרמנית, שנחשבת בעיני רבים לליגה הטובה בעולם. קדמו לו: חן פומרנץ, אבישי סמולר ויונתן דיין. לפני שנה הוא הגיע כהבטחה גדולה לארלנגן, אחרי עונת פריצה בגיל 18 במ.כ חולון ובנבחרות הלאומיות. בשלב הראשון המטרה הייתה לשלב אותו בקבוצת המשנה של המועדון, שמשחקת בליגה השלישית כדי שיצבור ניסיון. סיטואציה של פציעות בסגל הבכיר, לצד יכולת טובה של מוסינדי (כולל משחק שבו כבש 8 שערים), הובילו אותו אל הסגל הראשון - לדקות ושערים ראשונים בבונדסליגה (כולל צמד שערים מול קיל בחודש פברואר). ביניהם הוא גם עבר פציעה. אחר כך, פעילות הכדוריד בגרמניה נעצרה עם פרוץ משבר הקורונה.
כעת, הכישרון שטרם מלאו לו 20, ויוביל את נבחרת העתודה באליפות אירופה בחודש ינואר, ינסה לבסס את מעמדו בקבוצה הבכירה - שמשחקת בעיר נירנברג הסמוכה, ועשתה בחודשים האחרונים שינויים בסגל במטרה להתמודד על מקום בחלק העליון. זה לא יהיה פשוט לצד שחקנים נהדרים מגרמניה, קרואטיה, שבדיה ונורבגיה, מרביתם שחקני נבחרות מנוסים.
בריאיון לאתר איגוד הכדוריד, מוסינדי מסכם את העונה הראשונה שלו כליגיונר: "זו הייתה התנסות חדשה עבורי, ולמען האמת הציפיות ממני לא היו ממש גבוהות בהתחלה. המטרה שלי הייתה ללמוד כמה שיותר, להשתלב. התחלתי עם הקבוצה השנייה בליגה השלישית, ותוך כדי השתלבתי באימונים עם הקבוצה הראשונה. קיבלתי כמה הזדמנויות לשחק, ולדעתי הוכחתי בהן מה אני יכול לתרום. כל פעם שהייתי על המגרש היו לי פעולות טובות, אבל בסופו של דבר זו הייתה גם עונה קצרה שהסתיימה עם הקורונה ולקבוצה עצמה פחות הלך וסיימנו במקום ה-14".
מה הציפיות שלך לעונה השנייה?
"להשתלב יותר בקבוצה הראשונה. אני מיועד להיות בסגל, ובמקביל לעשות לפחות אימון אחד ומשחק עם הקבוצה השנייה. כרגע הדברים פחות ברורים, כי גם הצטרפו שחקנים חדשים עם רזומה והמטרה של הקבוצה היא לשנות כיוון ולהתמודד על מקום בפלייאוף העליון. על העמדה שלי נשארו שני המקשרים, כך שצריך לראות מה יהיו התוכניות של המאמן לגבי. כמו שזה נראה כרגע, אני עדיין לא בורג משמעותי, כך שאמתין להזדמנויות שיגיעו".
החוזה שלך מסתיים בעוד שנה, יש מחשבה לצאת למקום אחר לקבל יותר דקות?
"מצד אחד אני רוצה לשחק כמה שיותר, ומצד שאני אני לא יודע כמה זה נכון עבורי הסיטואציה הנוכחית, אבל בסופו של דבר זה תהליך טבעי של התפתחות של שחקן בגילי. החוזה שלי מסתיים בסוף השנה הזו, כך שבעונה הזו אהיה בוודאות בארלנגן. המשימה להשתלב היא לא קלה, בטח שנבנתה כאן קבוצה מושקעת עם שחקנים מנוסים, אבל אני רואה בזה אתגר גדול עבורי ואמשיך לעבוד קשה. הלאה? כמובן שהייתי רוצה למצוא את עצמי תוך שנתיים כשחקן משפיע יותר, מעורב יותר, ולקבל הרבה יותר דקות משחק".
מוסינדי משתף על המועדון ותרבות הכדוריד: "המועדון עצמו מאוד מאוד מקצועני ומסודר. אנחנו מקבלים את כל המעטפת שדרושה לנו כדי להצליח. אנחנו משחקים בארנה בנירנברג, ויש סביב הקבוצה קהל גדול. במשחקים חשובים מגיעים כ-7000 צופים, ובדרך כלל הממוצע במשחקי הבית עומד על מעל 5000. המועדון משחק די הרבה שנים בנירנברג. האימונים עצמם מתבצעים כאן בארלנגן. זו עיר יפה, שקטה, יש פה המון צעירים שלומדים באוניברסיטה. הקבוצה כאן נמצאת במרכז העניינים בעיר, כי אין מסביב יותר מדי קבוצות כדוריד. אין כאן גם קבוצת כדורגל, כך שהאהדה סביב המועדון גדולה".
"זה כיף לחוות את תרבות הספורט כאן. ביום של משחק, האוהדים מסתובבים בעיר עם התלבושות. משפחות שלמות, והם עושים את הדרך לנירנברג ברכבים וברכבות. בעונה שעברה, כשניצחנו, בכלל הייתה אווירה כיפית. השחקנים היו יושבים בסיום על הפרקט, והאוהדים היו שרים לכל שחקן והיינו רוקדים איתם". אגב, מוסינדי נמצא בסמוך לשחקנים הישראלים שמשחקים בגרמניה - יונתן דיין ברימפאר ושניר נציה בגרוסוולשטאדט: "אנחנו נפגשים כמעט כל סוף שבוע, אבל מה שבאמת חשוב עבורי הוא להתרכז נטו בכדוריד ולהתקדם".
מוסינדי הוא אחד מ-11 ליגיונרים - בצרפת משחקים יואב למברוזו (לימוז', ליגה בכירה), דן טפר וליאור גורמן (שארבור בליגת המשנה) וחן ליבגוט (וילרבאן, ליגה שלישית). בגרמניה כאמור שלושה, בשווייץ - אדיר כהן ויהב שמיר בסגנית האלופה המקומית ווינטרתור, בשבדיה - רם טורקניץ (ורברג מהליגה הבכירה), בספרד - חן פומרנץ (פוארטו סגונטו מהליגה הבכירה).
