לכל ספורטאי יש רגע אחד בילדות שינצור לכל חייו, ממנו ישאוב השראה לאורך כל הקריירה המקצוענית שלו. לגיא ניב זה קרה בגיל 13. בקיץ 2007 הוא נסע עם אביו לטיול בר מצווה בן שלושה ימים באלפים הצרפתים כדי לצפות מקרוב בגיבורים על גלגלים, בטור דה פראנס. "אני זוכר שחילקנו עיתונים לרוכבים על מנת לבלום את הרוח הקרה ואפילו זכיתי לטפס את האלפ דואז. זה הרגע הראשון שבו קלטתי כמה האירוע הזה גדול. לא הבנתי לגמרי מה המשמעות של להיות רוכב מקצוען באותו הזמן, אבל חלמתי על הדבר הזה", הוא מספר בהתרגשות.
ביום שבת ניב יסגור מעגל, כשיעמוד על קו הזינוק בעיר ניס ויהפוך לישראלי הראשון אי פעם שמשתתף בטור דה פראנס. גם עבור קבוצתו, סטארט אפ ניישן, תהיה זו הופעה ראשונה וציון דרך חשוב בהיסטוריה הקצרה שלה. שש שנים מאז הוקמה, חרטה הקבוצה על דגלה את מטרת העל של הפרוייקט: להביא ישראלי ראשון לטור דה פראנס. ניב נמצא עכשיו בתוך חלום וקרוב לוודאי שירגיש משהו מיוחד באוויר ההרים כשיטפס אל פסגת הגרנד קולומבייר בקטע ה-15 - אותה עליה אליה הגיע כתייר עם אביו ב-2007.
את המסע אל הנופים ההרריים של צרפת החל ניב עוד לפני טיול הבר מצווה. הוא נולד ב-1994 בישוב עצמון בגליל המערבי. כשהיה בן 9 החל לרכב להנתו עם אביו בסופי השבוע ביער שגב, ליד משגב. שנה לאחר מכן נרשם ניב לחוג אופניים של המועצה ולא ממש חשב על קריירה מקצוענית עד גיל די מאוחר. ניב התפתח כרוכב אופני שטח וב-2017 עשה את המעבר לכביש. "הבנתי שאני רוצה לנסות את המעבר הזה בגלל ההשפעה של סייקלינג אקדמי. ידעתי שהיא נותנת לישראלים הזדמנות שלא היתה קודמת והייתי חייב לנסות וללכת על זה בפול גז", שיחזר ניב.
המעבר עצמו לא היה קל, אבל בתוך שנה אחת בלבד התברג ניב בקבוצת הפרו קונטיננטל של סייקלינג אקדמי ולאחר שלוש שנים כבר הפך לרוכב הישראלי הבכיר של הקבוצה שהוקפצה לרמת הוורלד טור. "אין הרבה קשר בין שני הענפים האלה, זה לא אותם אופניים", מסביר ניב, "החשש הגדול שלי היה המחסור בניסיון תחרותי, בהבנת המרוץ וחסך פיזיולוגי כי מדובר על ענפים שעובדים על טווחים שונים. מרוץ שטח חד יומי מתאפיין בשעה-שעה וחצי של פול גז, ואילו מרוצי כביש הם ארוכים יותר ודורשים ישיבה ממושכת בפלוטון. בהתחלה זה היה בשבילי שוק. במרוצי כביש כולם רגועים על קו הזינוק בטור, לעומת הפתיחות המשוגעות של מרוצי השטח. היה לי מוזר שיש הורדת קצב ושאפשר לעשות הפסקה לפיפי".
ניב מזכיר את אביב יזראל, שאימן אותו באופני הרים ואת רן מרגליות, מייסד האקדמי כשניים שהיו אחראים לקפיצה הגדולה בקריירה שלו ושלפו אותו לקבוצת הפיתוח של אקדמי. מרגליות, האדם שהיה לו את החזון להקים את קבוצת האופניים המקצוענית הראשונה, מספר על ההתקדמות המפתיעה של ניב: "יש לו תשוקה אדירה לתחום, נכונות לעבודה קשה מאוד גם מול אתגרים ואכזבות משמעותיות ואמונה גדולה בעצמו. בכנות, על אף שקיבל מאיתנו הזדמנות, כשלקחתי אותו לאקדמי לא חשבתי שיתקדם כל כך מהר, היות ואני מאמין שעדיין יש לו חורים משמעותיים ברכיבה, אבל כנראה שהכשרון הכי משמעותי שלו הוא שאינו מפחד להתמודד וזו תכונה שעושה את ההבדל".
ההיכרות הראשונה של ניב עם הסבל והקושי של מרוצי הכביש היתה בג'ירו דאיטליה שהוזנק מישראל ב-2018. בקטע החמישי, כשהרוכבים עברו לסיציליה, חטף הרוכב קלקול קיבה ונאלץ לפרוש מהגרנד טור הראשון בקריירה שלו. חלומו הגדול לסיים את המירוץ ולהגיע לרומא בשלום נגוז. "לא ישנתי הרבה באותו לילה. כמעט ולא אכלתי בבוקר והגוף היה מרוקן מאנרגיות. ניסיתי לזנק, אבל הרגשתי שאין דלק באוטו. זה היה מאוד מתסכל", סיפר ניב. ובתוך שנה הוא כבר השלים את הג'ירו במלואו. "אני תמיד מנסה לקחת אחריות על עצמי. זה משהו שיכול לקרות וקורה לגדולים ממני, אין בזה חוקיות. אני חושב שהיום אהיה מסוגל לצלוח משבר כזה, אם יגיע", משוכנע ניב.
והאתגר של הטור דה פראנס הוא אחר. מדובר במרוץ היוקרתי בעולם, שיכלול השנה לא פחות מ-29 טיפוסים שונים, 8 קטעים הררים (6 שיסתיימו בפסגה) ומתאים כמו כפפה למומחים העולמיים בעליות. זו אגב, אחת הסיבות שניב נבחר לטור על פני גיא שגיב, עומר גולדשטיין ואיתמר אינהורן, שכן מדובר במטפס הטוב ביותר שיש לישראל. ניב ניסה להשוות בין הגרנד טורים: "בסה"כ ברמה הפיזית האתגר של הטור דומה לאתגר הג'ירו, למרות שטור הפלוטון חזק יותר אז אולי יהיו כן ימים קשים יותר, אבל ההבדלים לא עצומים. הלחץ שיש בפלוטון - הסכנה של התרסקויות בשבוע הראשון והלחץ התקשורתי - הם אלה שעושים את ההבדל. אבל אני מכין את עצמי לכך ומגיע מוכן הרבה יותר מבעבר".
בקבוצה מספרים שניב נמצא בכושר מצויין כבר תקופה ארוכה, למרות פגרת הקורונה. בזמן שרוב חבריו לקבוצה נמצאו בג'ירונה במהלך הסגר, הוא התאמן בישראל במקום מגוריו בקיבוץ דן, סמוך למרגלות החרמון ושמר על נתונים גבוהים - דרך מד הוואטים, דופק, ומדדים אחרים שמלמדים על כך שהוא בנקודה גבוהה יותר בגרף השיפור והתחזק בהשוואה לעונה שעברה. אבל העונה הזאת מיוחדת ושונה לכולם בשל דחיית רוב המרוצים לאוגוסט-אוקטובר. "המחסור במרוצים הורגש שזינקתי לטור של דופינה ובימים הראשונים הרגשתי קצת מחוץ לקצב שלי, אבל לאט לאט אני מאמין שבטור ארגיש יותר טוב", הודה ניב.
המטרה המרכזית של גיא ניב בטור דה פראנס תהיה קודם כל להגיע בשלום ואחרי שלושה שבועות לפאריז כדי לסיים את הגרנד טור החשוב מכולם. על הדרך הוא ינסה לסייע בהרים לבני קבוצתו בן הרמאנס ודן מרטין, שני רוכבים שבקונסטלציה מסוימת יכולים להלחם על ניצחון באחד הקטעים. במקביל וכפי שהוכיח במרוץ דופינה האחרון, ניב מסוגל לצאת לבריחות וינסה לעשות את זה שוב בטור דה פראנס. אולי לא בשבוע הראשון, כדי לשמור על הכוחות, אבל בקטעי המעבר ובהרים, בהחלט יש סיכוי שנראה את הכחול-לבן של סטארט אפ ניישן בקדמת המרוץ. החלום הגדול הוא לפגוש את הוריו על קו הסיום בשאנז אליזה ואז באמת יהיה אפשר לסגור את אותו מעגל שנפתח בטיול הבר מצווה. בתקווה שהקורונה תאפשר זאת.
