מאות אנשים ליוו היום (שישי) את אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי, בדרכו האחרונה, זאת לאחר שהלך לעולמו לפני יומיים. ההלוויה של גלעדי נערכה בבית העלמין נצח ברמת השרון, ואליה התייצבו רבים מעולם הספורט ומעולם התקשורת.
בין אנשי הספורט שהגיעו לבית העלמין 'נצח' ברמה"ש, ניתן היה לראות את כל בכירי הוועד האולימפי הישראלי, יעל ארד, גילי לוסטיג, יגאל כרמי, אנשי הכדורסל טל ברודי, מיקי ברקוביץ', צביקה שרף, וגם אסתר רוט שחמורוב, יעקב טומרקין, נטע ריבקין, מעיין דוידוביץ', חנה קזנייבה מיננקו, ואנשי טלוויזיה ירון לונדון ודליה מזור, ורבים נוספים וטובים מעולם הספורט ומעולם התקשורת והטלוויזיה.
יעל ארד ספדה לגלעדי בצורה מרגשת: "לפני כמה חודשים פגשתי את אלכס, הוא נראה לא טוב וסובל מכאבים בגב. אלכס תמיד ידע הכל ותמיד היה בעניינים. הוא הסתיר בגאווה את מצבו ואמר "אני כבר לא אמות צעיר". אבל דאגנו, כי ראינו שהוא לא כמו בעבר. דאגנו, מאוד. אלכס היית איש מיוחד במינו, היו לך מיומנויות חיים ומיומנויות אישיות יוצאות דופן. סחפת אחריך את כל מקבלי ההחלטות וביססת את מעמדך בכל ארגון בו היית מעורב, ישראלי ועולמי כאחד. הייתה לך דיעה מוצקה בכל נושא היית מעורב בהחלטות הכי גדולות, גם מאחוריי הקלעים".
"כשאלכס היה בתוך משימה, הוא היה מסור כל כולו. לגיל מבחינתו לא הייתה שום משמעות. הוא תמיד היה מוכן. אבל היו גם השבועות האחרונים, כשגופך דעך במהירות הברק. הראש שלך ושלנו לא עיכל, אבל הסוף כבר היה נוכח. כהרגלך היית עקשן ומחליט הכל, המשכת לתכנן את האירועים הקרובים. לפי שבועיים כשהגעתי ללונדון קבענו ללכת לאכול. הצעתי שנזמין, אבל התעקשת שנצא, החברים מחכים. היית כאוב, עם מעט תאבון, אבל גאה, מזמין, מפרגן".
"היה חשוב לי להגיד לך כמה חשובה הדרך שעשית, כמה השראה היוות. דיברנו על החברות העזה שלך עם ראשי הוועד האולימפי ועל אהבתך למשפחה. נתת לי עוד כמה עצות ועל הטיסה שתכננת לאוסטרליה בסוף אפריל. נסעתי הביתה וידעתי שראיתי אותך בפעם האחרונה. אחר כך עוד נפרדנו בוואטסאפ בשלוש מילת פרידה".
"אלכס, היית איש מיוחד, גדלתי על השידורים שלך בזכייה של מכבי תל אביב באליפות אירופה ובביקור סאדאת'. זכיתי שהיית עבורי מורה נבוכים וידיד מיוחד. צפיתי בך בגדולתך ובנדיבותך ולמדתי ממך המון. תחסר לי מאוד ואתה חסר לי פה עכשיו".
מיקי ברקוביץ' וטל ברודי אמרו ל'ערוץ הספורט': "הוא ראה את הנולד, הוא הקדים את כולם. הייתה לנו את האפשרות להיות איתו הרבה ביחד במשחקי חוץ של מכבי. אישיות מיוחדות מאוד שהלכה לעולמה בגיל צעיר מאוד".
ברודי: "התרגשתי מאוד לראות את הבת שלו. אני מכיר אותו מעל 50 שנה. הוא עשה לי סיור בסיני ובנגב כשהייתי עולה חדש. הרגע הכי מרגש בחיים שלי היה אחרי הניצחון על צסק"א שהוא דיבר איתי ואמרתי לו 'שאנחנו על המפה ואנחנו נשארים על המפה', ואנחנו פה".
נטע ריבקין: "התחושות קשות. הוא היה אבן מאוד משמעותי של הספורט הישראלי ועולם התקשורת. ראינו מכה אנשים הגיעו לכבד וזה קשה, גם ברמה האישית וגם בגלל התרומה שלו. הוא עשה המון מאחורי הקלעים. היו המון דברים שהיום בדיעבד אני מבינה כמה הוא תרם. זאת העבודה החשובה שאף אחד לא יודע עליה ולא שומע".
