2,341 מדליות הוענקו עד היום באליפויות העולם בשחייה לדורותיהן. החל מאתמול (ראשון) הודות לאנסטסיה גורבנקו, גם לישראל יש מדליה אחת בצבע כסף, אחרי שהשחיינית בת ה-20 עמדה על הפודיום ב-400 מעורב אישי, עם שיא ישראלי חדש של 4:37.26 דקות. בבוקר שאחרי, כשאדי הכלור קצת שקעו, זה הזמן לנתח את הגמר הנהדר של גורבנקו, את ההתקדמות המרשימה שביצעה במשחה הזה בשנה האחרונה ומה המשמעות האמיתית של ההישג בהסתכלות לקראת המשחקים האולימפיים בפריז 2024.
כאב כפול
כל מי ששחה אי פעם 400 מעורב אישי יודע להגיד שזה ממש לא "סתם" כפול מה-200. מדובר במשחה הכי קשה שיש לבריכת השחייה להציע, ולא בכדי ציינה גורבנקו לאחר הסיום את הכאב הגדול שחשה בבריכה האחרונה. זה משחה כואב. מאוד. והכי מתסכל – הוא כואב אם שוחים אותו לא נכון, ולפעמים כואב עוד יותר אם שוחים אותו נכון. ולכך צריך להתכונן – פיזית ומנטלית. לא לכל אחד יש את המסוגלות "להסתכל לכאב הזה בעיניים", לדעת שהוא הולך להגיע, ובכל זאת לבחור במשחה הזה בלו"ז התחרות. גורבנקו הוכיחה אתמול כי לראשונה בקריירה, היא מוכנה לכך.
האימונים הממוקדים ל-400 הם מפרכים יותר, ובעיקר כוללים נפחים גדולים יותר לסיבולת. את הנפחים האלה מבצעת גורבנקו ביתר שאת בתקופה האחרונה תחת המאמן הקנדי טום ראשטון, ולצידה של שיאנית העולם וסגנית האלופה האולימפית שיבון הוהי מהונג קונג. הוהי וראשטון ידועים כבר שנים כמי שעובדים קשה במיוחד באימונים, ושמענו לאחרונה גם מדריה גולובטי שמתאמנת באותה קבוצת אימון על נפחים ועצימות שהיא לא ידעה בעבר. עבור ה-400 של גורבנקו, אלו התנאים המושלמים לקפיצת המדרגה.
פרפר משופר
כבר ב-200 מעורב אישי בו סיימה רביעית קיבלנו הצצה לכלי החדש של גורבנקו – סגנון הפרפר שלה. היא מעולם לא שחתה כל כך טוב את הפרפר – הן מבחינה טכנית והן מבחינת התוצאות על השעון. "אני מתאמנת על פרפר", סיפרה לשאלה של שוונג במסיבת העיתונאים המקוונת לאחר המשחה: "האימונים מאוד טובים ויש לי את ה`איזי ספיד` בפרפר, שלא היה לי פעם. דווקא נחמד להיות מובילה בחלק הראשון של המשחה, ולא תמיד בחלק השני".
ה-Easy Speed הזה שגורבנקו מדברת עליו הוא החלום של כל שחיין מעורב – לשחות מהר, אך בצורה קלילה יחסית ומבלי "להרגיש" את המהירות, כאילו זה בא בקלילות יחסית. במבט קצר על חלוקת הזמנים שלה בגמר, רואים זאת היטב: גורבנקו נקטה בטקטיקה חדשה מבחינתה כשפתחה את ה-100 הראשון על 1:01.43 דקות, 1.76 שניות מהר יותר מאשר פתחה כשקבעה את השיא הישראלי הקודם שלה בדצמבר האחרון. נראה שזה לא פגע לה כלל בגב ובחזה, שהיו דומים לשיא הקודם ואף מעט מהירים יותר, כשרק בחתירה האטה לקראת הסיום ביחס לסיומת שלה בעבר.
שחייני מעורב פעמים רבות יעידו כי בתקופות מסוימות יש סגנון אחד שיותר "מתחבר" להם, ואחר בו הם מעט יותר מתקשים. נראה שאצל הישראלית הפרפר פשוט התחבר בצורה מושלמת באליפות הזאת, גם אם סגנון החופשי מעט פחות הלך. האתגר יהיה כמובן שכל ארבעת הסגנונות יתחברו בצורה מיטבית גם במשחקים האולימפיים, ולאחר שהוסיפה סגנון נוסף לארסנל שלה, נראה כי הכיוון לכך הוא מאוד חיובי.
בחזרה לקרקע
אין ספק שההישג הזה הוא מדהים בכל קנה מידה, אולם חשוב לשים אותו בהקשר הנכון לקראת המשחקים האולימפיים. גורבנקו היא בלי ספק חברה של קבע בצמרת העולמית. היא סופרת כבר ארבעה גמרים אישיים בשלוש אליפויות עולם רצופות וממשיכה להראות כל הזמן מגמת התקדמות. עם זאת, חשוב לזכור שמכאן ועד מדליה אולימפית המרחק גדול.
אם נתמקד לרגע ב-400 מעורב אישי (ב-200 העומק והאיכות בכלל עולים על כל דמיון בשנתיים האחרונות), כל ארבע הראשונות מאליפות העולם הקודמת נעדרו מהאליפות השנה, בשל התזמון ההזוי שבחרו לה ראשי השחייה העולמית. שיאנית העולם סאמר מקינטוש הקנדית היא רמה בפני עצמה במשחה עם שיא של 4:25.87 דקות, קייטי גריימס האמריקנית גם היא מרשימה עם 4:31.41 דקות אשתקד, וגם ג`נה פורסטר ואלכס וולש כבר ירדו לאחרונה מ-4:35 דקות, כשאפילו קיילי מקיואן יכולה להפתיע ולהחליט להשתתף במשחה (שיאה האישי 4:31 דקות).
עדיין לא ידוע מי מהן תשחה בפריז, שכן כמעט כולן מאוד מגוונות ויכולות לבחור בשלל משחים, ואליהן מצטרפות שחייניות איכותיות נוספות. אולם ברור כבר כעת כי גורבנקו תזדקק לקפיצת מדרגה נוספת כדי להיות מועמדת למדליה גם שם, ואפילו ההעפלה לגמר תהיה מאבק קשה מאוד, בכל רשימת שמות שתופיע. אין זה ממעיט ולו במעט מההישג הנהדר של גורבנקו בקטאר, אולם אל לנו להקדים ולקשור לה כתרים. בכל זאת, היא הוכיחה שהיא יודעת לעשות בעצמה לא רע עד עכשיו.
