כמה פעמים בחייכם אמרתם לעצמכם "זהו, אני עוזב הכל והולך להגשים את החלום שלי"? כנראה שיותר מפעם אחת. ככה זה, אנחנו כל הזמן חולמים ושואפים להגשים דברים שעדיין לא עשינו או הגשמנו. יש כאלה שחולמים לשחק כדורגל, אחרים חולמים על רילוקיישן לניו יורק וחלק בכלל מפנטזים על השתתפות בראלי דקר, אולי לא הרבה, אבל זה בדיוק מה שעבר בראשו של אנדרה וילאש בואש, לשעבר מנג'ר צ'לסי ועד לא מזמן מאמן שנחאי SIPG. אך מה שמבדיל את המאמן הפורטוגלי מרובנו היא העובדה שהוא באמת עזב הכל והלך להגשים את החלום שלו.
הקריירה הדועכת של 'היורש של מוריניו'
ווילאש בואש הוא הרבה יותר מעוד מאמן בכדורגל האירופי. כבר בגיל 16 הוא הראה חוצפה חיובית כשהתייצב בכניסה לביתו של בובי רובסון, לו הוא הגיש דו"ח סטטיסטי מפורט, שהמחיש את הבנתו בכדורגל. רובסון התלהב מהנער וסייע לו להיכנס לקורס מאמנים למרות גילו הצעיר.
משם הוא התפתח לאט לאט, תחילה שימש כסקאוט בפורטו והיה חלק מהצוות שזכה בליגת האלופות תחת ז'וזה מוריניו שכינה אותו "העיניים שלי". וילאש בואש פרץ לתודעה של חובבי הכדורגל כשקיבל במפתיע את הג'וב בצ'לסי, לאחר עונה שוברת שיאים כמאמן פורטו, עימה בטרבל היסטורי.
הבלוז ציפו לשחזור ההצלחה של בן ארצו, מוריניו, שגם הוא נחשב לעילוי בגיל צעיר, אלא שהחלום של המאמן העולה התנפץ. הפסד רדף הפסד, וכך הוא פוטר במהלך העונה הראשונה אחרי הפסד לנאפולי במשחק הראשון של שמינית גמר האלופות.
בלעדיו, צ'לסי דהרה כל הדרך לזכייה היסטורי באליפות אירופה. "הוא חשב שזה יהיה קל אם נעשה דברים בדרך שלו וננצח, אבל זה לא עובד ככה", דידייה דרוגבה ביקר אותו, "כשאתה מאמן צ'לסי, אתה חייב להיות מסוגל להקשיב לשחקנים ולתקשר איתם, אחרת תיפול". אנדרה הצעיר לא הרים ידיים והמשיך לחפש הצלחה בפרמייר ליג היוקרתית, אך לצערו אחרי עונה וחצי הוא נזרק גם מטוטנהאם ללא אף תואר. "לא היה לו מספיק ניסיון להתמודד עם שחקנים כאשר דברים לא הלכו כמו שצריך" העיד ג'רמיין דפו, כשמשם הקריירה המשיכה לדעוך.
וילאש בואש נדד לרוסיה כשבשנתיים שם הוא זכה באליפות אחת, אולם במקום לנסות ולחזור לטופ האירופי, מה שריגש אותו יותר היה כסף גדול. בקיץ שעבר הגיע לידיו הצעה מפתה משנחאי SIPG והמאמן הפורטוגלי החליט ללכת עם הזרם והתפתה לכסף הסיני הגדול, בדרך להיעלמות בתהום הנשייה. אחרי שנה אחת, וילאש בואש החליט שמבחינתו יש דברים חזקים יותר מכסף, והפך לנהג ראלי דקר, לפחות לתקופה הקרובה.
"אני עוזב את שנחאי והולך להשתתף בראלי דאקר"
את התשוקה לספורט מוטורי הפורטוגלי ינק מילדות. אביו ודודו נהגו לקחת אותו למרוצי פורומולה 1 ומירוצי ראלי. דודו, פדרו וילאש בואש, התחרה בראלי דאקר פעמיים, בשנת 1982 ו-1984. "מגיל 0 גדלתי על מירוצים. זה בדם שלי, יש בי תשוקה לזה מהיום שנולדתי", הסביר הפורטוגלי את ההחלטה.
כנער הוא התחרה במרוצי אופנועים ארציים ואף זכה בפרסים, אך אז שבר את ידו ונאלץ לפרוש. כעת הוא החליט ללכת עם החלום שלו. "משהו בסדר גודל הזה לא עשיתי מעולם", המאמן/רוכב נשמע נרגש, "אעשה הכנה טובה כדי להגיע הכי בשל לתחרות".
את המרוץ הנוכחי הוא חלם לעשות על אופנוע, עליו הוא מרגיש יותר בנוח, אבל חבריו שכנעו אותו לוותר על זה. זה היה הרעיון ההתחלתי המשוגע שלי", סיפר וילאש בואש, "לצערי, היה לי חבר טוב שהרגיע אותי. הוא אמר לי שהדאקר תהיה חוויה מדהימה גם ברכב". סיבה נוספת להחלטה היא ההכנה הכרוכה למי שמתחרה על רכב דו גלגלי שנמשכת כשנה: "עקב הקריירה שלי כמאמן כדורגל לא הייתי יכול להתכונן כראוי למירוץ על אופנוע".
האתגר הגדול בחייו
הדאקר השנה ייחל ב-6 בינואר בפרו, יעבור בבוליביה ויסתיים בארגנטינה 15 ימים אחר כך. וילאש בואש ינהג בטויטה היילקס של קבוצת Overdrive והנווט שלו יהיה רובן פארייה, אופנוען שכבר השתתף בראלי וסיים במקום השני ב-2013. לשניים יש שני מכנים משותפים בולטים: שניהם אופנוענים בנשמה שלהם ושניהם דוברי פורטוגזית. "אני מוקף על ידי הטובים ביותר, קבוצה מנצחת וזה מוסיף המון לביטחון שלי", הוא העיד. בכדורגל וילאש בואש תמיד רצה לנצח כמובן, אך מעכשיו הוא כבר לא מאמן אלא נהג מירוצי ראלי אשר רודף אחר החלום שלו. "השאיפה שלי היא להגיע לקו הסיום", הוא הצהיר, "לשרוד הרפתקה כזאת, להתמודד עם הגובה הרב ועם המכשולים השונים. רוצה להתמודד עם הגבהים ובחולות. זה החלום האמיתי שלי".
בחודש אוקטובר האחרון הפורטוגלי חגג ארבעה עשורים ולכבוד זאת החליט להעניק לעצמו מתנת יום הולדת בדמות הגשמת חלום. "זו המהדורה ה-40 של המירוץ, אני בדיוק חגגתי יום הולדת 40. הכל הרגיש לי נכון", סיפר הפורטוגלי על ההחלטה, "גם הדוד שלי התחרה לראשונה באותו הגיל ככה שזה בדיוק הזמן שלי"
ומה לגבי הקריירה כמאמן? "עשיתי הפסקה קצרה מהכדורגל כדי להשתתף בדאקר, אני בגיל הנכון לכך", הוא הסביר, "בחודשים מאי-יוני נראה מה קורה הלאה". כעת כל שנותר לנו הוא לחכות ולראות אילו בשורות יביא איתו המירוץ: סופה של קריירה או דווקא התחלה חדשה, כזאת שבה הוא יגשים חלום שנדמה היה שהוא ויתר עליו כבר בעבר. בכל מקרה, לא בטוח שבאירופה כבר ייקחו אותו ברצינות.
