אם חיכיתם לרגע שבו תוכלו לסמן את מייקל פלפס כשחיין הגדול בהיסטוריה ולאגדה אולימפית יחידה במינה, אז הנה קיבלתם את התשובה ובענק. הפנומן האמריקני השלים ערב שכלל שתי מדליות, אחת מכסף ב-200 מטרים פרפר ושניה מזהב עם נבחרת השליחים ב-4X200 חופשי בדרך לשיא כל הזמנים של 19 מדליות אולימפיות.
בכך הוא עבר את המתעמלת לריסה לטינינה מברית המועצות שכיכבה בסוף שנות החמישים ובתחילת השישים. היא השיגה 18 מדליות (4 מארד, 5 מכסף, 9 מזהב) והחזיקה בשיא עד הערב המיוחד הזה.
19 מדליות אולימפיות (15 מזהב, 2 מכסף ו-2 מארד), אתם קולטים? כמעט פי 3 מהמדליות של מדינת ישראל. 9 מדליות מעל קרל לואיס, 8 יותר ממרק ספיץ, 10 מעבר למה שהשיגה נדיה קומנצ'י. שפשפו את העיניים. אתם עדים לאגדה חיה, נושמת ובעיקר שוחה. ובמהירות.
אז נכון שארה"ב היתה פייבוריטית ב-4X200 אבל המדליה הזו מיוחדת במינה. פלפס היה צריך לאסוף את עצמו שעה בלבד אחרי שהפסיד בפיניש מטורף לצ'אד לה קלוס דווקא במקצה החזק ביותר שלו. וזה כל כך קשה פיזית ומנטלית. פלפס שהיה השחיין הרביעי חייב להודות גם לחבריו לנבחרת, ראיין לוכטה, קונור דאוייר וריקי בארנס שסידרו לו יתרון גדול בדרך ל-6:59.70 דקות.
צריך לזכור שהשחיין כבר מחזיק במספר הגדול ביותר של מדליות זהב ובמספר הגדול ביותר של מדליות זהב באולימפיאדה אחת (8 בבייג'ין 2008). אז לכבוד הפיכתו לספורטאי האולימפי המצליח ביותר, הנה הסיפור של כל אחת מ-18 המדליות הקודמות.
מוקדם יותר: פלפס זכה במדליית כסף וה-18 בקריירה אחרי הפסד בפיניש ללה קלוס
שעה לפני שהפך לשיאן החדש, הוא השווה את השיא הקודם במשחה החזק שלו - 200 מטרים פרפר. הפתיחה היתה שייכת לפנומן האמריקני שהוביל את ההתמודדות בבטחה ב-100 המטרים הראשונים. אז השחיינים האחרים החלו לסגור עליו וב-20 המטרים האחרונים, צ'אד לה קלוס הדרום אפריקני סיפק פיניש אדיר, עקף את פלפס ב-5 המטרים האחרונים וקבע 1:52.96, 5 מאיות מהיר יותר מהאמריקני. איזו דרמה.
המדליה הראשונה: זהב ב-200 מטרים מעורב אישי, 14 באוגוסט 2004
את הסיפתח שלו על הפודיום במשחקים האולימפיים עשה פלפס בצורה הכי קלאסית שיש. הוא דרס את כל מתחריו בגמר ל-400 מעורב אישי וניצח בהפרש אדיר שעלה על שלוש שניות וחצי. פלפס עצר את השעון על 4:08.26 דקות וקבע שיא עולם חדש.
המדליה השנייה: ארד ב-200 מטרים חופשי, 16 באוגוסט 2004
פלפס גם היה שותף לאחד הגמרים הגדולים ביותר בתולדות השחייה העולמית, שזכה לכינוי "המשחה של המאה". מרכז ספורט המים של שם ספירוס לואיס באתונה געש כאשר פלפס, איאן ת'ורפ, פיטר ואן דן הוגנבנד וגרנט האקט ניצבו על המקפצות. איאן ת'ורפ נגע ראשון בקיר עם 1:44.71 דקות והקדים את פיטר ואן דן הוגנבנד (1:45.23 דקות). פלפס סיים שלישי והסתפק בארד.
המדליה השלישית: ארד ב-4X100 מטרים חופשי, 16 באוגוסט 2004
האמריקנים היו מועמדים לזכייה במדליית הזהב וגם היו חזק בתמונה לאחר 300 מטרים כאשר פלפס היה השני ששחה, אבל ג'ייסון ליזאק קרס במאה המטרים האחרונים והפסיד לדרום אפריקה של רולנד סקומן וחבריו שאספו זהב היסטורי עם שיא עולם אדיר (3:13.17 דקות). פיטר ואן דן הוגנבנד נתן 100 מטרים מדהימים והביא לבדו להולנד את מדליית הכסף, 26 מאיות לפני האמריקנים.
המדליה הרביעית: זהב ב-4X200 מטרים חופשי, 17 באוגוסט 2004
מצד אחד האקט, ת'ורפ ומייקל קלים ומנגד פלפס, לוכטה ופיטר ואנדרקיי. המאבק היה רק בין אוסטרליה לארצות הברית, כאשר פיניש נהדר של קלטה קלר, השחיין הסוגר של האמריקנים, נתן לפלפס את מדליית הזהב. ארה"ב קבעה 7:07.33 דקות, 13 מאיות בלבד לפני האוסטרלים.
המדליה החמישית: זהב ב-200 מטרים פרפר, 17 באוגוסט 2004
זה היה היום הגדול של מייקל פלפס שהשיג שתי מדליות זהב בערב אחד לאחר שניצח ב-200 מטרים פרפר והקדים ביותר מחצי השניה את סגנו טקאשי ימאמוטו. שני משחי גמר, שני ניצחונות. ערב של ווינר גדול.
המדליה השישית: זהב ב-200 מטרים מעורב אישי, 19 באוגוסט 2004
מ-2001 ועד 2009 פלפס שלט ללא עוררין במשחי המעורב-אישי, כולל באתונה 2004, כאשר השלים דאבל במעורב עם ניצחון קליל על פני ראיין לוכטה ויתר המתחרים בגמר ה-200 מ.א עם 1:57.14 דקות. לוכטה עמד לצידו על הפודיום ונהנה מההמנון האמריקני.
המדליה השביעית: זהב ב-100 מטרים פרפר, 20 באוגוסט 2004
אחד הניצחונות הדרמטיים של פלפס במשחקים האולימפיים, הגיע בגמר ל-100 מטרים פרפר, לאחר שנאבק לכל אורך המשחה באיאן קרוקר ואנדריי סרדינוב האוקראיני. פלפס עצר את השעון על 51.25 שניות והקדים בארבע מאיות את קרוקר (51.29) וב-11 מאיות את סרדינוב (51.36).
המדליה השמינית: זהב ב-4X100 מטרים מעורב אישי, 21 באוגוסט 2004
איאן קרוקר, ארון פירסול, ברנדן האנסן וג'ייסון ליזאק ניצחו בגמר המעורב והעניקו לפלפס הצעיר את מדליית הזהב השישית שלו ביוון, לאחר שזה שחה במוקדמות יחד עם מארק גנגלוף ולני קרייזלבורג. לא מדליה להתפאר בה, אבל מדליה. אגב, החברים של פלפס ניפצו את שיא העולם עם 3:30.68 דקות.
המדליה התשיעית: זהב ב-400 מטרים מעורב אישי, 10 באוגוסט 2008
כולנו זוכרים שפלפס הגיע לבייג'ין כשחיין הטוב ביותר בעולם וכמועמד לזכייה בשמונה מדליות זהב. את המסע שלו הוא החל עם ניצחון אדיר ב-400 מטרים מעורב אישי. ניצחון שהותיר שוב את הסגן הניצחי לאסלו צה לצידו על הפודיום. פלפס שרף את הבריכה בדרך לשיא עולם הזוי ש 4:03.84 דקות. לוכטה סיים אז שלישי.
המדליה העשירית: זהב ב-4X100 מטרים חופשי, 11 באוגוסט 2008
וואו. איזה כיף להיזכר בניצחון הזה של פלפס. הפעם דווקא החלק שלו היה קטן, הוא זינק ראשון בגמר ולא הרשים יותר מדי. גם גארת' וובר גייל וקאלן ג'ונס לא הצליחו לסדר יתרון לאמריקנים, שהיו בפיגור ניכר אחרי הצרפתים. אך בדיוק כשנראה היה שפלפס בדרך להפסד כבר ביום השני של תחרויות השחייה, הגיע ג'ייסון ליזאק. היהודי-אמריקני, שכבר קילקל לפלפס ולאמריקנים מדליה באתונה באותו משחה, וביצע את המהפך הגדול ביותר שנראה בשחייה. ליזאק שחה את החלק שלו ב-46.06 שניות!, עקף את אלוף העולם אלאן ברנאר ונגע ראשון בקיר 8 מאיות בלבד לפני הצרפתי. את תמונת האושר של פלפס על שפת הבריכה לאחר הניצחון אנחנו לא נשכח לעולם.
המדליה ה-11: זהב ב-200 מטרים חופשי, 12 באוגוסט 2008
גם בגמר ל-200 מטרים חופשי הוא חגג. אנחנו התרשמנו מהניצחון של אנייל? שווה לצפות שוב בבית-ספר שפלפס עשה לכל יריביו ובאופן שבו ריסק את שיא העולם כשנגע ראשון בקיר עם 1:42.96 דקות, כשתי שניות לפני פארק טאיי-וואן הקוריאני.
המדליה ה-12: זהב ב-200 מטרים פרפר, 13 באוגוסט 2008
הפעם זה הלך יותר קשה, אבל גם כאן פלפס יצא עם ידו על העליונה לאחר שהקדים את צה ההונגרי בשמונה עשיריות, קבע שיא אולימפי וסימן וי נוסף בטופס הטיולים שלו בסין.
המדליה ה-13: זהב ב-4X200 מטרים חופשי, 13 באוגוסט 2008
בדומה לאתונה, פלפס השלים דאבל ביום של השליחים והפרפר כשהוביל את הנבחרת האמריקנית לניצחון בפער מטורף של מעל ל-5 שניות. פלפס זינק ראשון וכבר לאחר 200 מטרים האמריקנים החזיקו ביתרון של מעל ל-2 שניות. ללוכטה, ריקי ברנס ו-ואנדרקיי נשאר רק ליהנות מהפירות ומשיא העולם (6:58.56 דקות).
המדליה ה-14: זהב ב-200 מטרים מעורב אישי, 15 באוגוסט 2008
עוד ניצחון לפנתיאון, עוד דאבל במשחי המעורב. את מדליית הזהב ב-12 שלו בקריירה לקח הדולפין האמריקני בזכות ניצחון עצום בגמר ה-200 מטרים מעורב אישי. פלפס עצר את השעון על 1:54.23 דקות, שיא עולם חדש. צה הוסיף מדליית כסף שלישית שלו עם 1:56.52 דקות. זמן רב אחרי פלפס. ולוכטה? הסתפק בארד נוסף.
המדליה ה-15: זהב ב-100 מטרים פרפר, 16 באוגוסט 2008
"זה צ'אביץ', זה פלפס, צ'אביץ', פלפס...פלפס!". זו המדליה הדרמטית, המותחת והכי שנויה במחלוקת שהשיג מייקל פלפס אי פעם במשחקים האולימפיים. מילוראד צ'אביץ' הסרבי הוביל לכל אורך המשחה, אך במטרים האחרונים פלפס סגר עם כל תנועה שלו. עדיין קשה באמת לדעת מה קרה אז בבריכת הקובייה בבייג'ין, אבל בדיוק ברגע שצ'אביץ' התקרב לקיר פלפס עשה תנועה אחרונה ונגע גם הוא. השעון קבע שפלפס ניצח עם 50.58 שניות, במאית אחת בלבד (!!) לפני צ'אביץ'. הסרבים עירערו בטענה שנציגם נגע ראשון בקיר, אך פינ"א קבעה שמדליית הזהב תלך לפלפס, שהשווה באותו רגע את שיאו של מארק ספיץ עם 7 מדליות זהב. לימים אישרה חברת אומגה, האחראית על השעונים, כי צ'אביץ' נגע ראשון בקיר אך לא בעוצמה מספקת כדי לעצור את השעון. מזל של אלופים.
המדליה ה-16, זהב ב-4X100 מטרים מעורב, 17 באוגוסט 2008
היסטוריה! מייקל פלפס הפך לספורטאי הראשון אי פעם שזוכה בשמונה מדליות זהב באולימפיאדה אחת. האמריקנים שעטו למן הפתיחה, עלו ליתרון כבר בזכות העבודה של פירסול בגב והצליחו לשמור עליו למרות לחץ של האוסטרלים. פלפס נתן גז בפרפר וג'ייסון ליזאק סגר את הסיפור בחופשי וגם קבע שיא עולם - 3:29.34 דקות. לא ייאמן.
המדליה ה-17, כסף ב-4X100 מטרים חופשי, 29 ביולי 2012
פלפס קפץ שני למים ורשם את הזמן הטוב ביותר שלו אי פעם ב-100 מטרים חופשי, 47.14 שניות והיה נראה שהוא בדרך לזכייה במדליית זהב נוספת, אך ראיין לוכטה איבד יתרון גדול ליאניק אנייל שדהר כל הדרך לניצחון. לוכטה נגע שני בקיר וסידר מדליית כסף ראשונה בקריירה לפלפס.
