למרות שלמייקל פלפס חסרות רק עוד 3 מדליות אולימפיות בכדי להפוך לאתלט האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה של המשחקים, השחיין האמריקאי עצמו טוען שהוא לא נמצא במרדף אחרי מקום על הפודיום, אלא מגיע ללונדון בעיקר כדי להנות מהתחרויות, ויהיה מה שיהיה.
מאז ההתעלות הבלתי נתפסת שלו ב-2008, פלפס עבר תקופה לא קלה. זה התחיל בהרהורי הפרישה ב-2009, המשיך בתקרית המריחואנה המפורסמת שעלתה לו במוניטין רב, והגיע עד להפסדים המתסכלים ב-2010 ו-2011. כעת, רגע לפני שהמשחקים האולימפיים בלונדון נפתחים, הוא מספר על מה באמת חשוב לו באולימפיאדה הנוכחית.
"כמובן שמגיל צעיר רציתי לקבוע שיאים ולהירשם בספרי ההיסטוריה", אמר פלפס. "אני גאה מאוד על כל מה שהשגתי בקריירה, אבל הדרייב שלי מעולם לא היה רק לגבי המדליות. אני שוחה מתוך הנאה ועבור תחושת הסיפוק שלי, לא בשביל לזכות בכל דבר אפשרי".
רק בשנה האחרונה, כשעיתונאים התחילו לשאול אותו על העניין, פלפס הבין ששיאה של המתעמלת הרוסיה לאריסה לטנינה נמצא בהישג יד, ושאם יצליח לזכות בעוד 3 מדליות בנוסף ל-16 שכבר יש לו, הוא יהפוך לאתלט בעל המספר הגבוה ביותר של מדליות בהיסטוריה. במפתיע, פלפס לא מתרגש: "אני רק רוצה להיות מרוצה ומסופק כשאפרוש, ולא ישנה לי בכמה מדליות זכיתי".
