קורזיץ. אכזבת ענק (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
קורזיץ. אכזבת ענק (gettyimages)|צילום: ספורט 5

איזו אכזבה. יכול להיות שגם המילה "כשלון" תבוא בחשבון, אבל היום (שלישי), אפשר להתמקד בעיקר באכזבה הגדולה מהשיוט של לי קורזיץ. השייטת הישראלית בדגם הניל פרייד הגיעה לשיוט המדליות הגורלי כאשר היא מדורגת במקום השני, אך סיימה במקום התשיעי במקצה המכריע ורק שישית בדירוג הכללי.

  •  
  • ולחשוב, שרק לפני יומיים קורזיץ עוד הייתה יכולה להבטיח מדליה ולהגיע לשיוט האחרון כאשר היא נאבקת רק על הצבע שלה. אבל שיוטים 9 ו-10 היו רעים מאוד עבורה ובהיעדר רוחות היא פשוט קרסה. אבל התמונה הכללית אפילו מדאיגה עוד יותר: למשלחת ישראל ללונדון בשנת 2012, ככל הנראה, לא תהיה מדליה. לראשונה מזה 20 שנים.

    "נכשלתי בגדול", אמרה קורזיץ הנרגשת והעייפה לשליחת אתר ערוץ הספורט מיד עם היציאה מהמים. "צריך כישרון כדי לפספס ככה מדליה, במיוחד אחרי שהובלתי כל השבוע. אני מצטער שאיכזבתי את כולם. ניסיתי, וחבל שהנה עוד ספורטאי ישראלי נכשל. הייתה רוח קשה והפכפכה ולא זינקתי טוב. היה קשה לצאת מזה. ניסיתי להדביק את הפער אבל זה לא היה קל. בבוקר התעוררתי עם תחושות טובות והרגשתי שמגיע לי לזכות. לא הייתי לחוצה בכלל, אני פשוט פחות טובה בתנאים הללו מבחינה מקצועית. ריו? אני לא יודעת מה קורה עוד שעה. עכשיו אני אנסה להתעודד, כי אני עצובה. בהמשך אלך לתפוס גלים בהאוויי. הים איכזב אותי היום אבל הוא עדיין בלב שלי".

    "ההרגשה כרגע קשה מאוד, אבל אני מרגישה גאה להחזיק את הדגל שלנו", הוסיפה קורזיץ בהמשך. "עשיתי הכול בכדי לייצג את המדינה בכבוד ורציתי לשמח את כולם ולהראות שאנחנו לא פראיירים. התנאים של הרוח לא היטיבו איתי והיה לי קש, אבל לגבי התנאים כנראה שהכל זה מלמעלה. אם 'הוא' היה רוצה שאנצח, אז הייתי מנצחת. הזינוק שלי היה לא טוב, אבל כל השבוע הובלתי והרגשתי שזה מגיע לי. חבל שהמדליה ברחה בין האצבעות".

    "הים אכזב אותי, אבל הכל מלמעלה" (GETTYIMAEGS)|צילום: ספורט 5

    "אני מאוד עצובה כרגע", המשיכהה הגולשת, "אבל שמחה בשביל אלו שניצחו. אני שלוש פעמים אלופת עולם וזה דבר גדול בפני עצמו. מבחינת הקריירה הספורטיבית שלי עשיתי דברים גדולים ואני יכולה להיות גאה בקריירה שלי, ומצד שני זה קשה לעכל. באתי עם המון אנרגיות ונתתי את הכל אבל כנראה שזה לא הספיק".

    לגבי המשך הדרך, קורזיץ אמרה: "הדבר הכי חשוב אצלי זה ללכת עם הלב וברגעים כאלה אני לא חושבת על כל מה שמסביב, אלא מה אני רוצה בשביל עצמי. אני לא בן אדם שנשבר ואני נהנית ממה שאני עושה, כך המים זה הבית שלי ואני אשאר במים. אי אפשר לדעת מה יהיה, כי לפני שנייה סיימתי את האולימפיאדה בלונדון. לפעמים התכניות בחיים משתנות".