16:30: הזינוק היה פשוט נורא, הייתה פתיחה נוראית. האוקראינית יצאה כמו מטוס סילון ואחרי זה קרה דבר עוד יותר נורא, כשהרוח הפסיקה בכלל. כל מה שאסור היה שיקרה קרה. בהתחלה ישבתי עם יו"ר איגוד השיט, יהודה מעיין, שאמר שאת הכסף סופרים במדרגות. בשלב מסוים כבר שמעתי אותו מקלל את הרוח, שנעדרה לחלוטין.
אחרי שאתה מסיים את המצוף הראשון במקום השמיני והיתר ברחו ממך, זה דבר קשה, ואז מעיין אמר - צריך שהספרדיה תנצח, אחרי זה יתחילו החישובים. וגם החישובים בסוף לא עזרו.
המצוף השני לא היה טוב יותר. יהודה מעין אמר שעכשיו צריך מזל. לא רוח ולא חישובים. הבעיה היא שבאולימפיאדה הזאת, למשלחת הישראלית לא היה מזל.
בשלב מסוים אמר יהודה מעיין, שעוד האמין, שבאזור הזה, במפרץ הזה, יש חילופי רוח פתאומיים. ואז קיווינו שתגיע הרוח ותקח את המפרש של לי ותוביל אותה לניצחון, אבל חילופי הרוח לא הגיעו. שוב נותרנו עם המקום התשיעי במשט, והשישי הכללי.
אנחנו הרי יודעים שמקום שישי, זה גם הישג יפה, אבל אחרי שזכינו במדליות בגלישה, ההישג הזה לא מספיק לנו. יחד עם זה, צריך לזכור שהיא שלוש פעמים אלופת עולם, ומכיוון שזה ספורט שכולו תלוי ברוח, ובכל מיני מרכיבים לא לגמרי ברורים, שלא ניתנים להגדרה מדויקת, הכל יכול לקרות במשט כזה. ולצערנו, התסריט הגרוע הפך לסרט.
16:22: כמה חבל.* הספרדיה זכתה כצפוי במדליית הזהב. תמו הסיכויים של לי קורזיץ לזכות במדליה, תסיים במקום השישי הכללי. אין לה מדליה אולימפית, אבל עדיין מגיע לה הרבה כבוד, היא עדיין אלופת העולם שלנו.
16:18: הסיוט מתגשם. כל מי שלא רצינו לראות מקדימה, נמצאת מקדימה. ולי? טיפסה מהמקום האחרון למקום התשיעי. הפער עדיין מחיק, אבל הרוח החלשה גורמת לזה להיראות בלתי אפשרי כבר.
16:15: אחרי הנקודה השלישית, האוקראינית פתחה פער, וזה נראה רע - אבל הפער בין לי למתחרות שלה לא גדול, ובהחלט עדיין יש סיכוי. לצערנו, הרוח נחלשה מאוד וזה לא נראה טוב בכלל.
16:05: פתיחה מדאיגה משהו לשיוט. הגיעה שמינית למצוף הראשון. אם זה מסתיים ככה, הלכה המדליה. אבל הכל עוד יכול להשתנות.
16:00: מיד זה קורה. לי קורזיץ תצא לשיוט שיכריע האם ישראל תצא מאולימפיאדת לונדון 2012 עם מדליה. מד הרוח בווימות' הופך להיות כבר לא רלוונטי, למרות שהתחושה היא שהרוח בעדנו. כנראה שהתפילות נענו. מעכשיו היכולות של הספורטאים קובעת. אלופת העולם יוצאת לדרך. בהצלחה.
14:00: אני בדרך לוויימות', במכונית עם אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי. אנחנו מביטים על צמרות העצים בצידי הכביש ומחפשים רוח. אלכס מצלצל ליו"ר איגוד השיט יהודה מעיין ושואל איך הרוח במפרץ. אבל יש לנו מכאן עוד יותר משעה נסיעה לאתר הגלישה ואין בכלל רוח. זה סימן מדאיג, מכיוון שעם רוח לי היא אחת הגולשות הטובות בעולם. בלי רוח, הסיכויים פחות טובים.
ברדיו אנחנו שומעים שלקפריסין כבר יש מדליה. רק זה חסר לנו! קפריסין? איך אי קטן וזניח מקבל מדליה ואנחנו לא? מה עם "האימפריה הישראלית"?
הלחץ אצל בני ישראל גובר. אלכס גלעדי בעצמו יעניק את המדליות בגלישה. אם קורזיץ לא תזכה, יש אפשרות שיעניק רק זהב וכסף ואת הארד בכל מקרה ניקח איתנו לארץ. למרות כל האכזבות עד כה אנחנו אופטימים. קורזיץ היתה אלופת עולם כבר שלוש פעמים. היא קורצה מחומר מיוחד שקיים רק אצלנו במכמורת.
אין ספק שהיא תנצח!