כל שנה זה מתחיל מחדש. החמוד שלכם מבטיח שהוא "הכי רוצה להשתתף בחוג הזה", כי על הפעילות הזו הוא חלם כל השנים-להיות מסי הבא, אולי לברון ג'יימס או שהיא חלמה כל הזמן להיות רקדנית בבת שבע. עוברים כמה חודשים, ואז הם מתחילים להגיע. התירוצים. "אוף אמא, נמאס לי ללכת לג'ודו, אני לא נהנה", "המדריך מעצבן אותי",  "לא משתפים אותי במשחקים" ואיכשהוא, באמצע השנה אתם כבר מגלים שהמתנ"ס אומנם ממומן על ידכם אבל הילד כבר מזמן חזר אל הכורסא.  

וזה לא מפתיע. 35% מהילדים המשתתפים בפעילות ספורטיבית קבוצתית נושרים מידי שנה, ועד גיל 15, 75% מהילדים לא יעסקו כלל בספורט, מעבר לשיעורי ההתעמלות בבית הספר. חשוב לציין כי למרות שהבעיה בולטת בחומרתה בגיל ההתבגרות, הרי ששורשיה נעוצים בילדות המוקדמת; כבר בגיל הגן, מבצעים כיום ילדים פחות פעילות גופנית מבעבר ובהמשך הגרף כאמור רק יורד .

על מנת לסייע להתפתחותו התקינה של הילד וכדי לצאת ממעגל הקסמים שיהפוך אותו בעתיד לבלתי פעיל בעליל עלינו לבחור בקפידה את הפעילות הספורטיבית המתאימה לו, תוך ההערכה של יכולתו הקוגנטיבית, החברתית והמוטורית.

ילדה בבגדי בלט ורודים מתכופפת הצידה (צילום: Miroslava Arnaudova, Istock)
הנאה ללא תחרות|צילום: Miroslava Arnaudova, Istock
 גילאי שנתיים עד חמש שנים: התנועות הבסיסיות הנלמדות בגיל הגן משתלבות בפעילויות מורכבות יותר, ויחד משמשות בתפקוד בענפי ספורט שונים, במשחקים ובתחרויות .העדר בסיס של חינוך לתנועה ופעילות גופנית בגיל הרך, יקשה על הילד להשתלב בפעילות גופנית בגיל מבוגר יותר. בגילאים אלו הרגליים הופכות לישרות יותר ויכולות הריצה משתפרות אך עדיין טווח הקשב של הילד קצר יחסית ושיווי המשקל שלו מוגבל. 

לאור כל זאת הדגש בגילאים אלה בבחירת הפעילות הגופנית צריך להיות לצורך רכישת יכולות בסיסיות כמו ריצה, זריקה  ותפיסה , תוך דגש רב על ההנאה , ללא כל מרכיב תחרותי.

גילאי שש עד תשע - בגילאים אלו היכולות האירוביות והאנאירוביות משתפרות לאט ורוב הילדים רוכשים את היכולות המוטוריות הבסיסיות לצד שיפור משמעותי ביציבה ובשיווי המשקל. בשלב זה יכולים הילדים להתחיל בפעילויות תחרותיות (באופן מתון) הדורשות תנועה לטווחי זמן קצרים יחסית. 

חוגג שער בכדורגל (צילום: ThinkStock)
פיתוח יכולות טקטיות. משחקי כדור|צילום: ThinkStock
 פעילות מתאימה לגילאים אלה תהיה  התחלת משחק כדורגל, כדורסל, שחיה, ריצה, החלקה והתעמלות, כמו גם ריקוד, רכיבה על אופנים, אומנויות לחימה, ושימוש במחבטים  (למשל משחק טניס).

גילאי 10-12- במהלך הילדות המאוחרת , טווחי הקשב ארוכים יותר אך סלקטיביים וניתן להתחיל להבחין בשוני שבין שלבי ההתפתחות של הבנות מהבנים , כך שבאופן זמני הבנות גבוהות יותר והבנים מתחילים להראות סימני חוזק יחסיים.

בשלב זה עדין יכולה להתקיים תחרותיות בין המינים ואף ניתן להתחיל ללמד אסטרטגיות ולפתח את היכולות הטקטיות. משחקי כדור הם דוגמא מצויינת כיוון שמפתחים את החשיבה ומסייעים בקבלת החלטות

גילאי 13-15  - הצמיחה בגיל ההתבגרות היא משמעותית ביותר- מסת השריר גדלה ויכולות הלב ריאה משתפרות. מבחינת הרכב הגוף בגילאים אלו הבנות מעלות את מסת השומן ואילו אצל הבנים מתגלה כוח רב יותר ואצל שני המינים קיימת ירידה בקורדינציה ובגמישות.  

בגילאים אלה מומלץ לנתב את הנער או נערה לענפי ספורט בהתאם למבנה גופם  יכולת ההתמדה, והחברה, כמו למשל אומנויות לחימה ופיתוח הגוף לבנים ושיעורי אירובי ועיצוב הגוף, פילאטיס ושחייה לבנות.