האתלט בן ה-28 לא ראה את קרוביו מאז 1993, אז עוד היה ילד ונאלץ לברוח על חייו במהלך מלחמת האזרחים בסודן בעוד ש-28 מבני משפחתו נהרגו. ב-2001 הוא הגיע לארצות הברית ומאז מתגורר שם באופן קבוע אך ללא דרכון.
הרץ גילה רק כשבוע לפני המשחקים שהוא יכול להתחרות תחת הדגל האולימפי, בתחרות שתשודר כמובן בטלוויזיה. אלא שקרוביו שנותרו מאחור מתגוררים באיזור ללא חשמל, אבל זה לא ימנע מהם לראות אותו בפעולה. "הם יצעדו כ-50 קילומטרים כדי לצפות בי, העיר הקרובה ביותר נמצאת במרחק הזה", סיפר מריאל, "כרגע בסודן יש גשמים ולכן אי אפשר להשתמש בכלי רכב. אין כביש או דרך שניצן לנסוע בהם ולכן לא תהיה להם ברירה אלא ללכת ברגל. אני רק רוצה להגיד להם שאני אוהב אותם מאוד ונמצא פה בשבילם".
על הרוח האולימפית והאפשרות לשינוי דרך המשחקים הוסיף האתלט: "אני מצפה מאוד למרתון הזה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות לעלות את המודעות למצב הפליטים ולכל אותם אנשים שנותרו ללא מדינה, במיוחד אנשי דרום סודן. לרוץ תחת הדגל האולימפי תהיה הרגשה נהדרת, אייצג את 5 הטבעות כך שבעצם אייצג את העולם כולו".
