הספורט הישראלי ספג היום מכה נוספת כשגם לי קורזיץ לא עמדה בציפיות וכשלה בניסיון להביא מדליה כחול לבן ראשונה בלונדון 2012. קורזיץ נראתה רע מאד, סיימה 9 בשיט המדליות ו-6 בסיכום הכללי, הרחק מהפודיום הנכסף.
"זה לא רגע קל. קורזיץ עשתה שנה וחצי מדהימות והתקדמה יפה מאד", אמר שחר צוברי, מדליסט הארד מבייג'ין, "חבל שהיא לא פה על הפודיום. היא עשתה תחרות מדהימה ויפה בהתחשב במצב הבריאותי שלה. היתה תחרות קשה. כולם מדברים על הרוח, אבל לי לא היתה היום במיטבה".
נמרוד משיח, חברה הקרוב של לי וסגן אלוף העולם בעבר היה נרגש מאד בסיום: "לי הגיעה לאן שהייתה צריכה להגיע. מאוד קיוותי וציפיתי שהיא תצליח, וכן, אם היא הייתה מנצחת זה היה עוזר לי להתמודד בעצמי עם זה שאני לא הצלחתי להגיע ללונדון בעצמי. אחיה נסע אליה והיא מקבלת עוד המון תמיכה מהבית. היא הייתה במקומות יותר נמוכים בחיים שלה והיא תחזור לעצמה. מדליה לא מייצגת אותה. זה פשוט עניין של מאני טיים, של הכל או כלום והיא הייתה בסיטואציה הכי קשה שיכולים להיות בה. לצערי, אני לא רואה אותה גולשת בתחרויות בשנה הקרובה".
גל פרידמן, שבמאזנו שתי מדליות אולימפיות: "זה מאד עצוב. מדינה שלמה ראתה בשידור חי את השיוט ולי לא הצליחה. בחלומות הכי שחורים שלי לא דמיינתי כזה תסריט. זה הכי גרוע שיכול להיות.
מה קרה?
"היה לה זינוק לא טוב והיא לא יצאה מההלם. הלחץ כנראה הכריע אותה והיא לא הגיבה לשום דבר שקרה בשיוט. שום צעד טקטי. עבורה זאת הסיטואציה הכי קשה שיכולה להיות, בטח כשכולם ציפו למדליה. אני יכול רק לנסות להבין מה עובר עליה. כל השבוע היתה בתמונת המדליות ואפילו בתמונה של מדליית הכסף וביום האחרון ליפול ככה. מסכנה". פרידמן התייחס לאפשרות שהמשלחת תחזור בידיים ריקות: "מאז 88 לא היתה אולימפיאדה בלי מדליה, וזה רע מאד לענף ורק מאד לספורט הישראלי".
עמית ענבר, שעבד בעבר עם קורזיץ והשתתף באולימפיאדת סידני 2000: "היא גולשת מדהימה ומוכשרת אבל אי אפשר להתחבא מאחורי הלחץ. השיוט היה פשוט גרוע. הזינוק היה רע מאוד ומשם היא לא הצליחה לעשות קאמבק בחזרה למעלה. היא נראתה כבויה על הגלשן, ציפיתי לראות יותר אש בעיניים שלה ואני מניח שנשמע מה בדיוק קרה שם כשתחזור. מקום שישי הוא מכובד, אבל כגודל הציפייה, גודל האכזבה".
גילי לוסטיג, המנהל המקצועי של הוועד האולימפי נראה גם הוא די שבור: "המדליה הכי צפויה היתה מהשיט ולצערי זה לא הלך. זה ענף תלוי רוח, והתנאים היו נגדנו גם עם צוברי וגם עם קורזיץ. כאחראי מקצועי על כל הספורטאים, זה רגע עצוב עבורי. יש לנו 8 גמרים, אבל מדליה זה הדבר שחייבים לחזור איתו ולא עשינו את זה, לא סיפקנו את הסחורה".
"הלב שבור, אנחנו מקווים שהיא תמשיך לבוא"
בבית משפחת קורזיץ הסתגרה אחר הצהריים אימה של לי וצפתה בשידור עם בני משפחה וחברים. אביה העדיף לשהות בסוכת המציל בנתניה בה הוא עובד. את העדכונים קיבל מאביו של נמרוד משיח, חברו הקרוב. בסיום הסכים רק לומר: "היא תותחית וזה הכל".
סמוך לביתם, במועדון השיט במכמורת התאספו היום עשרות גולשים ותלמידי בית ספר. יחד עם נמרוד משיח ועמית ענבר הם צפו בקורזיץ על מסך ענק וקיוו לחגוג עוד מדליה למושב השרוני. בסיום גם הם התאכזבו קשות, כמה נערות אף בכו. יובל, עומר ואיתי, בני 14: "אנחנו לומדים כאן גלישה ורואים כל הזמן את קורזיץ. היא ההשראה שלנו. הלב שבור. זאת אכזבה גדולה מבחינתנו, אבל אנחנו גאים בה ויודעים שהיא נתנה הכל. אנחנו מקווים שהיא תבוא ותמשיך להתאמן".
כמה מחבריה של קורזיץ סיפרו היום שהשנה האחרונה היתה לא קלה. קורזיץ התמסרה לים ולאימונים ולכן האכזבה גדולה אפילו יותר. "בעולם בטח יאמרו שהנבחרת שלנו נכשלה", אומר רון יפה, ממנהלי מועדון השיט, "אבל אנחנו לא מרגישים מפסידים. קורזיץ עשתה דרך יפה שהיוותה גם דוגמא לכל הנוער הזה שיושב כאן. מפה יצמח האלוף הבא. אין עוד ספורטאי בארץ שזכה ב-3 אליפויות עולם, 2 מתוכן ברציפות. ואני חושב שהייצוג שלנו באולימפיאדה היה מכובד". אורלי זימבריס, אימו של אחד הגולשים הוסיפה: "תלו בה את כך התקוות של האולימפיאדה הזאת. מי לא היה נלחץ במצב כזה? עכשיו צריך לתמוך בה ולקבל אותה בחום. מדליה או לא מדליה. בשבילנו היא אלופה״