"בסופו של דבר התחרות הזו היא כמו כל תחרות, כבר עברתי כמה כאלו בחיים", ניסתה קורזיץ להוריד את הלחץ, "ברגע שיירגע כל הבלאגן מסביב וייגמרו כל מסיבות העיתונאים, אני אכנס לבועה שלי ויהיה לי שקט ואני מקווה שאצליח. את היציאה הקודמת לאתונה אני לא זוכרת, אבל אני חושבת שהפעם אני אזכור. זה יותר רגוע מבחינתי".
על הציפיות הגדולות ממנה להביא מדליה אמרה הגולשת הבכירה: "אני חיה את היום. אני לא חושבת רחוק מדי ולא מלחיצה את עצמי סתם. יהיו לי פרפרים לפני הזינוק. כמובן שאני מאחלת לעצמי לחזור עם מדליה ואני מקווה שזה יצליח, אבל אני לא מבטיחה כלום. אני מקבלת המון אהדה ואני מקווה שאצליח למנף את זה. אני יכולה רק להתפלל ולקוות שאזכה במדליה".
ומה עם השייטות בוסקילה וכהן? גם הן לא מתרגשות יתר על המידה כעת מהתחרות. מהקור העז בלונדון דווקא כן. "אתמול התחלתי לריב עם כל מיני אנשים, אז כנראה שאני קצת בלחץ", סיפרה ורד בוסקילה בחיוך, "מהרגע הראשון שהתחלנו להתאמן בווימות' הבנו שכיף זה לא יהיה. זה סבל נוראי הקור הזה. יש הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון מעבר לתחרות עצמה, אבל התמודדנו עם זה די יפה בעבר. אנחנו נהיה מוכנות לקרב. מדליה? אני מאמינה שהכל אפשרי". גיל כהן, לה זו תהיה הופעה ראשונה אי פעם במשחקים האולימפיים, הוסיפה: "כהן: "לשמוע את התקווה בלונדון? אין לי פנטזיה גדולה מזו. אני לא חושבת שיכול להיות רגע יותר מרגש מזה בחיים של בן אדם".
