גמרים שמפגישים שתי קבוצות מאותה מדינה לוקים בדרך כלל בתחושת ה"מסיבתיות" שלהם. מרגישים קצת כמו אירוע פרטי, שבמקרה כל העולם צופה בו. אבל הפעם, לפחות, אנחנו הולכים לקבל תצוגת תכלית של הדור הכי מוכשר בכדורגל העולמי. וכדי להתחיל לרייר, אנחנו מגישים לכם את טורניר "הגרמני הבכיר".
16 הגרמנים בעלי שווי השוק הגדול ביותר מבין באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד (לפי אתר transfermarkt) שובצו כאן אחד נגד השני, בשיטת פלייאוף (כולל מריו גצה, שלא ישחק בגמר בגלל פציעה אבל כיכב בדרך לשם ולא באמת יכולנו לוותר עליו). מקום 1 נגד 16, 2 נגד 15 וכן הלאה. סיבוב שני: המנצח בין 1-16 נגד המנצח בין 8-9. אתם יודעים, נו. פלייאוף.
הקריטריון לעלות שלב הוא "את מי הייתי בוחר קודם לקבוצה שלי, אם עוד אין לי אף שחקן אחר בקבוצה". במלים אחרות – עם מי מבין שני השחקנים בנדון הייתי מעדיף להתחיל לבנות קבוצה. את התוצאה נתתי בסכום השווה ל-10, לפי המחשבה "אם 10 מאמנים היו צריכים לבחור, כמה היו לוקחים את שחקן א', וכמה את שחקן ב'". למשל, דויד סילבה או דוד רביבו? 1:9 לדוד סילבה (אחד המאמנים כאן הוא יוסי מזרחי). עוד דוגמא: לברון ג'יימס מול קווין דוראנט – 3:7 לג'יימס. קפיש? מקווה שקפיש.
סיבוב 1 (עליו נעבור מהר יותר):
1 מריו גצה (דורטמונד, קשר התקפי, בן 20, שווי שוק 42 מליון יורו)
נגד
16 קווין גרוסקרויץ (דורטמונד, כנף שמאלית, 24, 6.5 מליון יורו)
גצה לוקח, 0:10.
2 תומאס מולר (באיירן, קשר התקפי, 23, 37 מליון יורו)
נגד
15 נורי שאהין (דורטמונד, קשר מרכזי, 24, 8 מליון יורו)
מולר לוקח, 0:10.
3 בסטיאן שוויינשטייגר (באיירן, קשר מרכזי, 28)
נגד
14 מרסל שמלצר (דורטמונד, מגן שמאלי, 25, 9 מליון יורו)
שווייני לוקח, 0:10.
4 מריו גומז (באיירן, חלוץ, 27, 35 מליון יורו)
נגד
13 סוון בנדר (דורטמונד, קשר אחורי, 24, 14 מליון יורו)
גומז לוקח, 0:10.
5 טוני קרוס (באיירן, קשר התקפי, 23, 32 מליון יורו)
נגד
12 ג'רום בואטנג (באיירן, בלם/מגן, 24, 18 מליון יורו)
קרוס לוקח, 0:10.
6 מנואל נוייר (באיירן, שוער, 27, 30 מליון יורו)
נגד
11 אילקאי גנדוגאן (דורטמונד, קשר מרכזי, 22, 20 מליון יורו)
נוייר לוקח, 1:9 (כי תמיד יהיה מאמן שיגיד ששוער סביר אפשר לקחת גם מאוחר יותר).
7 מרקו רויס (דורטמונד, קשר התקפי, 23, 30 מליון יורו)
נגד
10 הולגר באדשטובר (באיירן, בלם, 24, 22 מליון יורו)
רויס לוקח, 2:8 (בכל זאת, הולגר הוא אחד הבלמים הצעירים הטובים בעולם).
8 פיליפ לאם (באיירן, מגן, 29, 28 מליון יורו)
נגד
9 מאטס הומלס (דורטמונד, בלם, 24, 24 מליון יורו)
לאם לוקח, 4:6 (כי יש לא מעט מאמנים שיעדיפו בלם איכותי על מגן איכותי)
סיבוב 2 (שממחיש כמה כוכבי על בעצם עומדים לרשות נבחרת גרמניה):
1 גצה נגד 8 לאם
העובדה שמי שהוא אולי המגן הטוב בעולם, שחקן מושלם, חסר חסרונות, מגוון, מנהיג ומנוסה, עף כבר בסיבוב השני כאן היא מדהימה. אבל מול הכישרון המתפרץ והמרגש של גצה זה פשוט לא מספיק. 3:7 לגצה.
2 מולר נגד 7 רויס
כאן קצת יותר קל להשוות כיוון שמדובר בשני קשרים התקפיים. ועוד יותר קל להפריד, כי האחד הוא שחקן רב גוני, מכונה של עבודה קשה, יציבות ויסודות, בעוד השני הוא בועת בלון מבריקה ונוצצת שמרחפת בקלילות בין רגליהן הגסות של שומרים איטיים. אבל למרות היופי במשחקו של רויס, הרי שרב גוניותו ויציבותו של מולר (שהוא גם שחקן הגנה פנטנסטי) תגרום לרוב המאמנים לבחור בו קודם. 3:7 למולר (פחות צמוד משאפשר היה לחשוב).
3 שווייני נגד 6 נוייר
איזה שחקן נפלא הוא בסטיאן. כמה אנשים זוכרים שעד 2009 בערך היה בכלל שחקן כנף? כמה מדהים זה שעוד לפני גיל 29 רשם כבר 98 הופעות בנבחרת גרמניה, איתה הגיע לפחות לחצי הגמר ב-4 הטורנירים הגדולים האחרונים, כשהוא שחקן מרכזי בכל אחד מהם? כמה אנשים יגידו שהוא לא אחד הקשרים המרכזיים האיכותיים והמשפיעים בעולם? מעט. מאוד. מעט (בהתאמה). אלא שבגלל השיטה שלנו כאן, בה אני מנסה לחזות כמה מאמנים מתוך 10 יבחרו בשחקן א' או בשחקן ב' כדי להתחיל את הקבוצה שלהם, גם שווייני נפרד מאיתנו כבר ברבע הגמר. כי הרבה פעמים ההבדל בין שוער בינוני לשוער מעולה הוא ההבדל בין מרכז טבלה למאבקי צמרת. או בין הדחה מוקדמת להנפה מאוחרת. ועם כמה ששוויינשטייגר מיוחד, שוערים כמו נוייר נדירים עוד יותר. 4:6 לנוייר.
4 גומז נגד 5 קרוס
עד שגומז התחיל את העונה שלו, אי שם בסוף נובמבר אחרי יותר משלושה חודשים בחוץ בגלל פפציעה, מריו מנדז'וקיץ' כבר תפס בעלות על עמדת החוד היחידה במערך של יופ היינקס. מנגד, קרוס שמר על עצמו בקו הבריאות עד עמוק בחודש מארס, ובזמן הזה הוכיח שאולי בכלל הוא הגרמני הצעיר הכי מוכשר בדור הזה. קרוס היה כל כך טוב העונה במרכז השדה של הבווארים שהוא מועמד לגיטימי לשחקן העונה בבונדסליגה. אבל כשיבואו 10 מאמנים אחד אחרי השני כדי לבחור שחקן שהם צריכים להתחיל ממנו קבוצה, רובם עדיין ילכו עם מכונת ההבקעות שהוא גומז. אחד שגם בעונה קשה, בה שותף רק ב-30 משחקים בכל המסגרות (ורק ב-4 מהם קיבל 90 דקות!), מצא את הרשת 17 פעמים. אחד שבשנתיים הקודמות כבש ביחד 80 שערים – בקצב משל עצמו, רק אחרי רונאלדו ומסי. 4:6 לגומז.
חצאי הגמר (שמראים את הגיוון בגילאים ובעמדות של הדור הגרמני)
1 גצה נגד 4 גומז
יותר אפילו מאשר ברצלונה וריאל מדריד בספרד, וקצת כמו מכבי תל אביב בכדורסל הישראלי – הכדורגל הגרמני עומד לרשות באיירן מינכן. היא יכולה לבחור מתוכו את הטובים ביותר, לצרף אותם אל הטובים ביותר שהיא מגדלת אצלה, ולהרכיב יחד קבוצות מפוארות. וגם העלייה הכיפית והמשמחת של דורטמונד לגדולה תחת יורגן קלופ לא משנה את המציאות הזו. לכן, העובדה שבאיירן הסתכלה סביבה, ובחרה להוציא עבור גצה סכום שיא על שחקן גרמני (37 מליון יורו), מוכיחה עד כמה האנשים שם מודעים לכוחו ומעריכים את כשרונו. הם היו מתחילים קבוצה ממנו, ולא מגומז, שנופל פה חזק. 2:8 לגצה.
2 מולר נגד 6 נוייר
זה לא מפתיע שדווקא נוייר הוא "הפתעת הטורניר". אחרי הכל, הדירוג הראשוני מתבסס על שווי שוק, והשווי השוק של שוערים תמיד נמוך יותר משל שחקני שדה. אבל אם מישהו חושב מדי פעם ששווי השוק של שחקני שדה הוא סתם מנופח, הרי ששחקן כמו מולר מוכיח שלפעמים זה די מדוייק. 13 שערי ליגה. 13 בישולי ליגה. עוד 8 שערים ו-2 בישולים באלופות. המספרים של מולר, שאיננו שחקן נוצץ ומלהיב (מה שעוזר לנפח מחירים), מוכיחים עד כמה הוא נהדר, ענק, מופלא וחיוני למכונה האדירה שהיא באיירן של 12/13. ועדיין, גם כאן נראה לנו ששווי השוק קצת מטעה. כי רק במשחק הגמר הקרוב יתרוצצו על המגרש ריברי, שווייני, קרוס, מרטינס, רובן, גצה, רויס, גנדוגאן, שאהין, בנדר. ועוד ועוד. רשימה ארוכה של קשרים נהדרים, שמולר – גם אם מחזיק בקייס רציני להיותו הטוב שבהם – הוא עדיין אחד מבין כמה. נוייר הוא לא רק אחד מה-3,4 שוערים הטובים בעולם כיום, אלא שבגיל 27 הוא הוא גם הפרוספקט הטוב ביותר בתבל לעמדה שבין הקורות. וזה מעניק לו את היתרון הקטן. 4:6 לנוייר.
הגמר (שבוחן גישות שונות)
1 גצה נגד 6 נוייר
כן, אנחנו מבינים שזה די צפוי ונדוש לתת את הבכורה למדורג מספר 1. לשחקן ששווה הכי הרבה כסף. לבחור שהרגע הקבוצה הטובה בעולם שמה עליו סכום שיא (לשחקן גרמני), למרות שהוא עוד לא בן 21. אבל העובדה שנוייר שוער על לא יכולה לקחת אותו מעבר לגמר. אחרי הכל, יש סיבה ששחקני שדה שווים יותר. ויש סיבה שקשרים וחלוצים הם הכוכבים הגדולים ביותר של המשחק הזה. וכל הסיבות האלה באות לידי ביטוי אצל גצה. שחקן כל כך וירטואוזי, אבל זה לא בא על חשבון פיזיות. כל כך אלגנטי, אבל זה לא בא על חשבון ברק. שחקן שאחראי לאינספור דריבלים וקליפים ביוטיוב, אבל עם 10 שערים ליגה (16 בכל המסגרות) ו-13 בישולי ליגה (21 בכל המסגרות), לרגע לא נותן לזה לבוא על חשבון יעילות, על חשבון תפוקה. על חשבון הצלחה קבוצתית. או על חשבון ניצחונות. אצלו, הדברים האלה מביאים מינצחונות ותארים. וזה אפילו יותר נדיר, ויותר שווה, משוער ענק. 3:7 לגצה.
