בדיוק לפני 10 שנים, לאחר הניצחון ההיסטורי של הפועל רמת גן, זה שהעניק לה את תואר מחזיקת גביע המדינה בעונת 2003, נותרה רק שאלה אחת פתוחה, לאן נעלם הגביע? החוק דאז אמר שרק קבוצה שלוקחת שלושה גביעים ברציפות זוכה לקחת את הגביע איתה הביתה ולשמור אותו, אבל איכשהוא, הגביע שהוענק לקפטן הקבוצה, שחר כדורי והיה אמור לחזור להתאחדות, נעלם כלא היה.
פרנסי ההתאחדות זעמו וכולם ניסו להבין: ''לאן נעלם הגביע?''. לא חלפו להם אלא כמה ימים והגביע חזר באורח פלא למשרדי ההתאחדות. אבל מה שלא ידעו שם, זו את העובדה שמדובר בהעתק בלבד, והגביע האמיתי נמצא במקום אחר לגמרי (פתרון התעלומה בהמשך).
עשר שנים חלפו להן מאז הרגע ההיסטורי ההוא ודומה שיש לא מעט קווים מקבילים בין ר"ג של אז לזאת של היום. ב-2003 האורדונים שיחקו בליגה השנייה ונלחמו על חייהם, כאשר לאחר הזכייה הפכו לקבוצה הישראלית הראשונה (והיחידה) אי פעם ששיחקה באירופה בזמן שהייתה בליגת המשנה (הודחה בסיבוב הראשון נגד לבסקי סופיה).
רמת גן של העונה, להבדיל, ירדה לליגת המשנה, אבל אם תנצח את ק"ש, היא שוב תהיה במסגרת האירופית כשהיא בליגה השנייה. עוד נקודות דמיון הן העובדה שמכבי ת"א הייתה האלופה באותה העונה, אלי כהן היה זה שעמד על הקווים, עומר בוקסנבוים ותמיר בן עמי היו שם גם אז, ואפילו לפיד היה בממשלה (האבא כמובן).
האם הפועל רמת גן של השנה יכולה לשחזר את ההישג ההוא, עשר שנים לאחר אותו רגע היסטורי, ובכלל, מה יעלה בגורלם של האורדונים בליגה השנייה?
המסע ההוא של רמת גן היה מופלא, כאשר בעזרת שחקנים כמעט אלמוניים היא הצליחה להדהים את כל המדינה. "עד היום אנחנו בכלל לא מעכלים שזכינו" נזכר שחר כדורי, קפטן הקבוצה דאז. " לא ידענו בכלל איך לאכול את זה, באנו כל כך קטנים ואף אחד לא ספר אותנו. ניצחנו בדרך קבוצות ענקיות כמו מכבי ת"א עם אבי נמני שלקחה אז את האליפות, כשמה שבעצם עניין אותנו בכלל היה לשרוד בליגה הלאומית", הוא מוסיף.
גם עומר בוקסנבוים, אחד השרידים האחרונים שנותרו מאותה הקבוצה, לא שוכח את הרגע המתוק. "זה היה הרגע הכי מרגש בקריירה שלי, למרות שהייתי רק בן 20", הוא מספר בהתרגשות. "באנו מהליגה השנייה וזה לגמרי בא לנו בהפתעה, כי לא חשבנו על הגביע. הכל היה מטורף והיינו קצת מבוהלים מההמולה, אבל זה היה מתוק מאוד".
הזכייה בגביע אמנם הייתה רגע השיא, אבל מיד אחריה הכל החל להשתבש. תחילת העונה שאחרי הזכייה הייתה טובה והקבוצה הוליכה את הטבלה, אבל עקב בעיות ניהוליות וקשיים כלכליים החלה הידרדרות. חלק גדול מהשחקנים נאלצו לעזוב, כמו גם המאמן אלי כהן שפוטר באמצע העונה, והקבוצה צנחה למקום האחרון עד שבסיום העונה ירדה לליגה הארצית. לדעת כדורי, ניהול כושל הוא זה שגרם להתדרדרות: " הזכייה לא הייתה מה שפירק אותנו. התחלנו את העונה ההיא מצוין ואז התחיל כל הבלאגן", הוא נזכר." אם היה ניהול תקין כמו שיש היום, היינו עולים לליגת העל וממשיכים את המומנטום".
רמת גן אמנם הצליחה להתאושש מהשנים הקשות ועלתה בחזרה לליגה הלאומית, עד שבעונה שעברה שבה לליגת העל. אבל העונה, כזכור, למרות כדורגל טוב שהציגה לפרקים, היא שוב לא הצליחה לשרוד. האם האורדונים (כינוי לתושב רמת גן וגבעתיים אוהד הקבוצה) ימשיכו להיות חלק מהמבה המרכזית, או ששוב יתדרדרו לליגות הנמוכות? בוקסנבוים בטוח שרמת גן לא אמרה את המילה האחרונה: "גם אם ניקח את הגביע וגם אם לא, הפועל רמת גן תמשיך להתקיים" הוא אומר. "ר"ג זה מועדון עם מסורת שחשוב לכדורגל הישראלי ואני בטוח שיש לו עתיד. אנחנו עוד נחזור לליגת העל".
בין אם יחזרו לליגה או לא, בינתיים הרמת גנים ינסו לשחזר את ההישג ההוא ולהפתיע את ק"ש למרות טראומת הירידה. לדעת בוקסנבוים הכל פתוח: "זה רק משחק אחד, וצריך לעשות את ההפרדה"
הוא אומר. "אנחנו מודעים לחשיבות של המשחק וננסה לנצח בלי קשר למה שהיה בליגה. אני מאמין שאנחנו מסוגלים לעשות את זה". גם כדורי מאמין שרמת גן יכולה לשחזר את ההישג: "אין שום קשר לעונה הבאה, זאת הזדמנות של פעם בחיים. הפועל ר"ג לא זוכה כל שנה בגביע, זה יכול לתת המון למועדון והשחקנים צריכים לתת הכול כדי לעשות את זה".
בין אם תזכה ר"ג בגביע או לא, גביע אחד כבר בטוח נמצא אצלה בארון. השאלה היא, באיזה ארון? "כל מי שצריך לדעת איפה הגביע - יודע. הוא נמצא במקום טוב", רומז כדורי. "ההתאחדות קיבלה את אותו הגביע בדיוק אחד לאחד, כך שלאף אחד אין טענות". מאז אותו מקרה, אגב, ההתאחדות שינתה את החוק והגביע המקורי מוחזר מיד בתום המשחק למשרדי ההתאחדות, ואילו הקבוצה מקבלת עותק מקורי. גביע מקורי או לא, ברמת גן ישמחו לקחת אותו ביחד איתם כמו אז, לליגה הלאומית. או כמו שאמר כדורי: "למועדון בסדר גודל כזה מדובר בצ'אנס של פעם בחיים, ור"ג קיבלה אותו פעמיים".