במהלך העונה הנוכחית, כאשר משבר איים לפרוץ במכבי תל אביב אחרי הפרשה בה אלירן עטר וברק לוי הסתבכו במועדון לילה, ג'ורדי קרויף לקח את עטר לשיחה. "אני לא מתייחס לפרשה הזאת, זה לא מעניין אותי", אמר לו אז ג'ורדי, "אם תמשיך להתרכז בכדורגל כמו שעשית עד עכשיו, אתה תגיע רחוק".
הגישה הזאת של קרויף, שאוסקר היה שותף לה, הוכיחה את עצמה. עטר סיים כמלך השערים עם 22 כיבושים בדרך לעונה הטובה בחייו, וכעת נראה מוכן לאתגר שצפוי להיות הגדול ביותר בקריירה שלו: ריימס הצרפתית. אולם, עדיין רבים מטילים ספק באשר ליכולתו להצליח בחו"ל. עטר ידוע כשחקן רגיש, אחד כזה שצריך את החיזוקים והגב של הצוות המקצועי, כמו גם אמון וקרדיט בלתי מוגבל, בדיוק כמו שקיבל במכבי ובבני יהודה לפניה. כל זה מעמיד בסימן שאלה את יכולתו להצליח מעבר לים. האם עטר באמת יכול להפוך לסיפור הצלחה, או כמו רבים לפניו שיצאו לאירופה בקול תרועה רמה כמו שכטר וזהבי למשל, יחזור בעוד שנתיים לארץ בקול ענות חלושה (אבל עם כיס מלא)?
באשר ליכולת המקצועית, עטר אמנם מוערך בארץ, אבל עדיין קיים ויכוח לגביו. היתרונות שלו הם היותו שחקן טכני, מהיר עם החוש הזה שיש לסקוררים. הוא גם ורסטילי ויכול לשחק במספר עמדות: באגפים, בתור חלוץ מרכזי וגם בתור חלוץ שני. אלון מזרחי, ששיחק בעבר בצרפת במדי ניס, חושב שעטר יכול להשתלב בכדורגל הצרפתי. "הסגנון שם בנוי בעיקר על כוח ומהירות, ופחות על טכניקה. אלירן יוכל להשתלב שם טוב בזכות היתרון הטכני, ובעיקר אם ישחק באגפים ליד מספר 9", הוא אומר. מצד שני, יכולת קבלת ההחלטות של החלוץ לא תמיד טובה, הוא מרבה להסתבך בכדרורים ולא תמיד משחרר את הכדור בזמן. למשחק המהיר יותר זה לא יתאים, ומה שהתקבל בארץ לפעמים בהבנה, אחרי שעטר "פיצה" במהלך וירטואוזי, לא בטוח שיתקבל בחו"ל, שם החלוץ לא צפוי להגיע ליותר מדי מצבים ויצטרך לשפר את קבלת ההחלטות ואת אחוזי הבקעת השערים שלו.
גם אם יצליח להשתלב בצד המקצועי, אחת הבעיות העיקריות שניצבות בפני עטר עלולה להיות בצד המנטאלי. כל שחקן ישראלי שיוצא לאירופה נתקל בקשיי הקליטה והבדידות. עטר, שידוע כשחקן בעל מקורבים רבים וככזה שמאוד קשור למשפחתו, יצטרך להתמודד עם כל מה שמציע המעבר למדינה זרה: שפה חדשה, מזג אוויר אחר, אוכל שונה ומנטאליות שלא דומה בשום דבר למה שהוא מכיר. מה שעלול להקל עליו בעניין הזה תהיה העובדה שהוא כנראה לא ייצא לצרפת לבד, אלא בליווי כמה מבני משפחתו, ובהמשך גם חברתו. לדעת מזרחי, עטר מגיע בשל והקושי המנטאלי לא יהווה בעיה בעבורו. "בשנה האחרונה אלירן התבגר והפסיק להתעסק בטפל אלא בעיקר", הוא טוען, "אם ימשיך כך ויתרכז בכדורגל, אני מאמין שדווקא הניתוק יעזור לו להצליח".
ואולי המרחק מהארץ והתקשורת באמת יכולים לשחק לטובתו של החלוץ. עטר יקבל שקט יחסי, לפחות מהתקשורת ומאוהדי הקבוצות היריבות, שלא מכירים את ההיסטוריה שלו. הפרשה הפלילית בה היה מעורב בצעירותו יצרה לו דימוי בעייתי, שליווה אותו בכל מהלך ובכל מגרש אליו הגיע. אפילו עם הנבחרת. האוהדים הקפידו לשיר בגנותו ולא פעם הוציאו את החלוץ מכליו. גם התקשורת לא עשתה הנחות וכל אירוע בו היה מעורב זכה לכותרות. לצרפת עטר מגיע בתור שחקן אלמוני עם דף חלק, כך שיהיה לו את יותר מרחב מחייה. "אלירן חייב שקט כדי להצליח, אם הראש שלו יהיה רק בכדורגל ויתנו לו גב מקצועי הוא יעשה את זה", חושב האווירון.
ומה עם עצם הבחירה בליגה הצרפתית? "מעניין יהיה לראות איך הוא יתמודד עם ההגנות הצרפתיות המהירות והחזקות שבנויות בעיקר על שחקנים אפריקאיים", מזהיר מזרחי. עם זאת, ההצלחה של עדן בן בסט, שחקן שמזכיר בסגנונו את עטר, היא אולי העדות הכי טובה לכך שהחלוץ עשה בחירה נכונה. מצד שני עטר יקווה לא להגיע למצב של בן שהר שאמנם שיחק לא מעט, אבל כמעט ולא מצא את הרשת.
הקבוצה אליה הוא מגיע, סטאד דה ריימס, סיימה העונה במקום ה-14 והבעיה העיקרית שלה העונה הייתה בכיבוש שערים. מלך שערי הקבוצה הוא החלוץ גאטן קורטה, שכבש העונה 9 שערים, ולצדו בולט הקשר הברזילאי דייגו (לא דייגו המפורסם, כמובן). "בגלל שזאת קבוצה קטנה שלא מזמן עלתה ליגה, נאבקת בעיקר בתחתית ולא מרבה לכבוש, אף אחד לא יצפה ממנו לעונה של 20 כיבושים, אלא ל-7, 8 גולים. אבל הוא לא ימדד רק בשערים, אלא בכל התרומה שלו להצלחה הקבוצתית", מציין מזרחי נקודה שעלולה להיות קצת בעייתית, לפחות בפתיחה.
אלמנט נוסף שחשוב לקחת בחשבון, ושעלול להוות מכשול כאן הוא ניסיונו הבינלאומי המועט של עטר. בנבחרת הוא רשם הופעות בודדות ולא הותיר חותם, ובמדי מכבי ת"א שיחק גם בשלב הבתים בליגה האירופית. עם זאת, מכמה משחקים בצהוב הוא דווקא יצא מרוצה. היה לו צמד בניצחון הביתי 3:4 נגד פ.ס.ז'. בעונה לאחר מכן כבש צמד מול ז'לייז'ניצ'אר, ולאחר מכן כבש גם צמד נגד פנאתינייקוס במשחק על העלייה לשלב הבתים. בשלב הבתים עצמו עטר לא בלט, כמו כל שאר חבריו, וכבש שער אחד ב-6 משחקים (בתיקו 3:3 בקייב). מה שעשוי לעזור לעטר בחוויה האירופאית היא העונה תחת אוסקר גארסיה וצוותו במכבי ת"א. "בשנה האחרונה אצל אוסקר אלירן התרגל לסטנדרטים אירופאיים בעיקר בקטע המנטאלי, וזה עשוי לעזור לו מאוד בצרפת", אומר אלון.
בשורה התחתונה, ההחלטה של עטר לצאת לחו"ל היא החלטה טובה. קודם כל צריך לנסות, ואין זמן טוב מאשר גיל 26, אחרי עונת שיא. התסריט האופטימי מבחינת החלוץ הוא לתת עונה או שתיים טובות ולהתבסס בליגה, וכמו בן בסט לעבור אחר כך למועדון גדול יותר. התסריט הפחות אופטימי? כולנו מכירים אותו. "הוא יודע בדיוק לקראת מה הוא הולך ואם הוא יתנהג כמו מקצוען הוא יצליח להפוך לשחקן משמעותי בליגה הצרפתית", מסכם מזרחי. אבל אם משהו ישתבש, ג'ורדי יהיה הראשון לקבל אותו בחזרה. בהנחה והוא עצמו עוד יהיה כאן.
