הגדולים מכולם לא מסתפקים בלהיות סתם כוכבים. כדי לכתוב מחדש את דפי ההיסטוריה, להפוך לאגדה אמיתית, צריך לעשות יותר מהאחרים. להתעלות ברגעים החשובים, להשתפר בכל אלמנט, להציב לעצמך רף שעבור הקולגות נראה דמיוני. במילים אחרות, צריך להיות האלפא דוג. לכל ענף ספורט יש רק אחד כזה, ספורטאי שניצב גבוה מעל כולם. אז מי האלפא דוג ששולט יותר מכולם במקצוע שלו? הנה הדירוג העכשווי.

5. נובאק ג'וקוביץ'
פעם קראו לו הג'וקר, הבחור החביב והמצחיק שעשה חיקויים של שראפובה ורודיק וריחף לו בטופ 10. הסרבי היה נותן לפעמיים פייט לפדרר ונדאל, אבל לא הצליח לדחוק את עצמו לתוך הדרגה של שני הטניסאים הטובים בעולם. הכל השתנה בינואר 2011. ג'וקוביץ' הגיע לאותה שנה כמו אדם חדש, אחר ממה שכולם הכירו. הוא אמנם כבר זכה באליפות אוסטרליה ב-2008, אבל הסיפור הזה היה שונה.

אפשר להשתמש בפציעות של נדאל או בגיל של פדרר כתירוץ, אפשר גם לציין ש"נולה" מעולם לא ניצח את השווייצרי בגמר ואף פעם לא זכה ברולאן גארוס. הכל נכון, ולכן הוא מוצב רק במקום החמישי ברשימה. אבל כל זה לא גורע מהעובדה שג'וקוביץ' העלה את המשחק שלו לרמות שרק מעטים הגיעו אליהם בהיסטוריה של הענף. מתוך 9 הגראנד סלאמים האחרונים, ג'וקוביץ' לקח חמישה ופעמיים נוספות הגיע לגמר. נדאל ופדרר ימשיכו לנשוף בערפו, מחכים להזדמנות לעקוף אותו בחזרה, אבל נכון לעכשיו, נובאק עומד בפסגת הפודיום.

4. סבסטיאן פטל
בקיץ 2008, כשנבחרת ספרד זכתה באליפות אירופה, רפאל נדאל חגג בווימבלדון, פאו גאסול חתם בלייקרס בדרך לשתי טבעות והזכרונות מ-2 אליפויות העולם של פרננדו אלונסו עדיין הידהדו בראשם, הספרדים מיהרו לספר לכל אוזן קשבת שהם שולטים בעולם הספורט. כעת, משבאיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד העפילו לגמר ליגת האלופות, הפוקוס עובר לגרמניה. אבל סבסטיאן פטל יכול להעיד שהוא החל את המהפכה כבר לפני שלוש שנים.

פטל. הולך ומתקרב לשומי (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
פטל. הולך ומתקרב לשומי (gettyimages)|צילום: ספורט 5

קצת אחרי שמלאו או לו 25 שנים בלבד, הנהג של רד בול כבר זכה באליפות הפורמולה 1 השלישית ברציפות בשנה שעברה. זה עדיין רחוק מלהפוך אותו לנהג הטוב בכל הזמנים, או אפילו הנהג הגרמני הכי טוב אי פעם, אבל בקצב הזה הוא עוד יגיע לשם. לא משנה מה מצב הרכב שלו או מול מי הוא מתמודד, פטל תמיד מוצא את הדרך להביט ראשון על דגל השחמט, עד כדי כך שזה נראה לא הוגן. מיכאל שומאכר כבר מתחיל להזיע.

3. סרינה וויליאמס
אפשר לאהוב או לשנוא את האופי של סרינה. אין שטח אפור בנושא הזה. היא מתנשאת, נרקיסיסטית ולא שולטת בפה שלה. אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שהיא האישה הטובה ביותר אי פעם שהניפה את המחבט וסטרה לכדור הירקרק והשעיר. גם בגיל 31 (אל תספרו לה שזה הגיל שלה, לא אם אתם רוצים להמשיך לחיות), אין בסבב הנשים מישהי שמסוגלת לערער על העליונות שלה. אף אחת אפילו לא קרובה.

מה שמדהים זה שגם תסחיף ריאות ובעייה בכלי הדם, שגרמו לה להיעדר מהמגרשים במשך זמן רב, לא הצליחו לפגוע במשחק שלה כאשר היא חזרה לפני שנתיים. נהפוך הוא - למרות שהפרשנים כבר החלו לנסח את נאום הפרישה שלה, היא סיימה את השנה שעברה בצורה מושלמת: זהב אולימפי וניצחונות בווימבלדון, אליפות ארה"ב וגם במאסטרס.

סרינה. השיא עוד לפניה? (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
סרינה. השיא עוד לפניה? (gettyimages)|צילום: ספורט 5

עושה רושם שלמרות הקילומטרז' הרב שהיא צברה, היא רק עכשיו מגיעה לשיא. 24 הניצחונות הרצופים שהיא סופרת בימים אלה מהווים שיא אישי, ויש לה גם קארמה טובה: בפעם האחרונה שהיא זכתה בטורניר רומא (אותו לקחה לפני שבוע), היא גם ניצחה באליפות צרפת היחידה בקריירה שלה. מישהו מתנדב להמר נגדה בשבועות הקרובים?

2. ליונל מסי
מה כבר אפשר לכתוב על הפרעוש שלא נכתב כבר? אפשר לספר לכם על השיאיים האישיים, על התארים הקבוצתיים או על האופי הנקי מכל רבב. הייתי יכול פשוט להציג וידאו מיוטיוב שיסכם את מעלליו של מסי כי אין טוב ממראה עיניים. גם ציטוטים נבחרים של ענקי עבר היו עושים את העבודה. אבל עושה רושם שמה שלא נעשה, זה פשוט לא יספיק. מסי יתעלה על הכל במגרש.

אז למה הוא לא במקום הראשון? כי הוא לא ירצה לזכור את העונה הזו. כן, הוא שוב הבקיע כמות מטורפת של שערים ושבר שיאים עתיק יומין, אבל אדם תחרותי כמוהו יסתכל אחורה וייזכר בהופעה המזעזעת באליאנץ ארנה, בפציעות שתקעו לו מקל בגלגלים לראשונה מזה זמן רב. מסי לא זכה בליגת האלופות כבר שנתיים, וכשאתה השחקן הטוב בעולם מצפים ממך לנצח בכל שנה. 365 הימים הבאים יהיו קריטיים עבורו בראייה היסטורית: הצלחה בצ'מפיונס עם בארסה ועם ארגנטינה במונדיאל יטיסו אותו לשלב הבא ויקעקעו את שמו כשחקן הכי טוב שדרך על כדור הארץ. כשלון נוסף והמניות שלו יתחילו להידרדר כמו אבן במורד הגבעה.

מסי. פה הוא דווקא מקום 2 (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
מסי. פה הוא דווקא מקום 2 (gettyimages)|צילום: ספורט 5

1. לברון ג'יימס
פעם ירדו עליו שהוא לא לוקח זריקות בשנייה האחרונה. פקפקו בווינריות שלו. היו כאלה שהכריזו שהוא בחיים לא יצליח לקחת אליפות. עכשיו הוא צוחק על כולם מלמעלה. אין ספורטאי ששולט במשחק יותר מקינג ג'יימס, ועם סל הניצחון הלילה מול אינדיאנה הוא הזכיר לכולם - שום דבר לא נגמר עד שהוא אומר את המילה האחרונה.

מיאמי היט היא לברון ג'יימס ולברון ג'יימס הוא מיאמי היט. כשחוברה לה הקבוצה הזו יחדיו ב-2010, כולם שאלו את עצמם האם זו תמשיך להיות הקבוצה של דוויין ווייד או שג'יימס ייכנס לו לטריטוריה. כעת לאף אחד אין ספק, ג'יימס סוחב את החברים שלו על הגב ומוליך את מיאמי לאחת התקופות הכי גדולות שידעה קבוצת כדורסל בכל הזמנים, כל זה מבלי לפגוע במרקם הקבוצתי. קשה לראות מישהו עוצר אותו מלהציב טבעת שנייה על האצבע. ואם זה אכן יקרה, זו תהיה אחת הקבוצות הדומיננטיות בכל הזמנים.

מה שמייחד את ג'יימס לעומת שאר השמות ברשימה, היא היעדר התחרות על תואר האלפא דוג. בטח כאשר קובי בראיינט נפצע בתום עונת נפל של הלייקרס, דוראנט וכרמלו מודחים בשלב מוקדם ואין שום מועמד אחר שמסוגל לדגדג את העליונות שלו. אפילו למסי יש בטא דוג כמו כריסטיאנו רונאלדו שתמיד מוציא את הראש מהמלונה ונובח. לברון נמצא בפלנטה משל עצמו. הבחירה בו כ-MVP בפעם הרביעית בקריירה הייתה פה אחד (מלבד איזה עיתונאי שיכור בניו יורק), והוא נמצא בקצב שיציב אותו מבחינה סטטיסטית בשורה אחת עם ג'ורדן, מג'יק ובירד בתור אחד הטובים אי פעם. קינג, כבר אמרנו?