מטבע הדברים, כל הזרקורים בבית ו' מופנים לליאו מסי, אלא שהבית הזה מכיל הרבה יותר מארגנטינה, ואולי מחר (שני, 22:00), אנשים יתחילו להבין כמה מורכב הוא, כשניגריה ואיראן ייפגשו לקרב שעשוי להיות משחק מפתח לאלו ששואפות לסגנות הבית.
אחרי שנעדרה מהטורניר בדרום אפריקה, ניגריה תפתח את המונדיאל החמישי שלה, ולכל הפחות היא תרצה לשחזר את הישג השיא שלה - שמינית הגמר (ב-94' ו-98'). השמות הגדולים שעיטרו את הסגל בעבר כבר לא פה, גם לא אגיביני יעקובו (שב-2010 רשם את החמצת הטורניר), אבל רוב הניגרים עדיין מגיעים מקבוצות אירופיות בכירות, כשבראש נמצאים ג'ון אובי מיקל מצ'לסי ו-ויקטור מוזס מליברפול.
אצל האיראנים, שגם הם לא העפילו ב-2010, מדובר במונדיאל רביעי. נבחרת "הכבוד של פרס" מעולם לא עברה את שלב הבתים, אלא שהפעם היא מגיעה עם מאמן מוכר - קרלוס קיירוש הפורטוגלי, שהיה עוזרו של פרגוסון ביונייטד, מאמן ראשי בריאל מדריד, ומאמנה של פורטוגל לפני 4 שנים, שם הוא הודח כבר בשמינית עם רונאלדו ושות'.
"אם להיות כנים, אנחנו לא יודעים יותר מדי על איראן", הודה מאמן הסופר-איגלס, סטיבן קשי, "אבל אנחנו כן יודעים שיש להם מאמן טוב מאוד עם המון ניסיון, וזה כנראה הנשק הכי גדול שלהם. לא נזלזל בהם, אבל נצטרך להגיע ולעשות את העבודה".
הרכבים משערים
ניגריה: וינסנט אניימה; אפה אמברוז, קנת' אמרו, גודפרי אובאבונה, אזוביקה אגווקה; ג'ון אובי מיקל, אוגניי אונאזי, פיטר אודמווינגי, אחמד מוסא, ויקטור מוזס; עמנואל אמניקה.
איראן: דניאל דבארי; חוסרן חיידרי, חוסייני, פג'מן מונטזרי, אחסן חג'ספי; אשקאן דז'אגה, ג'אבד נקונאם, אנדרניק טיימוריאן, עלירזה ג'האנבחש; רזה גוצ'אנג'אד, מסעוד שוג'אעי.
