שוב, הוא זה שגונב את ההצגה. סוארס (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
שוב, הוא זה שגונב את ההצגה. סוארס (gettyimages)|צילום: ספורט 5
Get Adobe Flash player

איזה משחק זה היה. איזה מונדיאל זה. ואוו. אורוגוואי עלתה הערב (שלישי) לשמינית הגמר מהמקום השני בבית ד' עם 0:1 קטן-גדול על נבחרת איטליה. עד כאן הפרטים היבשים - כי מה שקרה על הדשא בנאטל היה תסריט שגדול מכל משחק ומכל תוצאה, כזה שככל הנראה אף תסריטאי לא היה מצליח לכתוב. מה לא היה לנו שם? טעויות שיפוט, הכרעה דרמטית ועוד נבל-גיבור שגונב את ההצגה, לואיס סוארס שמו.

חלוץ נבחרת אורוגוואי הוא ללא ספק אחד השחקנים הכי טובים בעולם, כזה שצמד מדהים שלו סידר 1:2 על אנגליה רק במשחק הקודם. אבל במקביל, כנראה שהברגים בראש של סוארס עדיין לא מתוחזקים לחלוטין. בדקה ה-79, אחרי שכבר הסתבך פעם אחת בפרשיית נשיכה (וד"ש לבראניסלאב איבנוביץ'), הוא עשה זאת שוב. הפעם, הקרבן שלו היה ג'ורג'יו קייליני, שהרגיש את הניבים החדים של מספר 9 בכתפו. השופט התעלם וכעבור שתי דקות אורוגוואי חגגה את שער הניצחון שהביא אותה לשמינית הגמר.

רשע וטוב לו. או, אם שואלים את תושבי חצי כדור הארץ המזרחי - צדיק, גיבור.

ואם כבר רשע, גם הזכרון הקולקטיבי מהמונדיאל ב-2010 יעלה רגע מעורר מחלוקת מבית היוצר של סוארס. אז, נגיעת יד שלו בדקה ה-120 מול גאנה ברבע הגמר הביאה להרחקתו והצילה את נבחרתו. ספורטיבי או לא, סוארס, שוב, היה חצי נבל וחצי גיבור, כאשר גרם לכל אפריקה לבכות. עכשיו, בכל מקרה, אם מביטים על כל העניין במבט מפוכח, הרי שצילומי הטלוויזיה לא מותירים מקום לספק: סוארס נשך את קייליני - ונראה האם פיפ"א תרחיק אותו מהשלבים הבאים. וכל זה, אם כן, עוד לפני שדיברנו על הסיפור הגדול של כובש השער ועל החלטת שיפוט מעוררת מחלוקת ועל בונקר איטלקי טיפוסי שנפרץ באופן לא טיפוסי.

ניתן את הכבוד לווינר הגדול של השנה בעולם, אולי האנטיתזה המושלמת לגיבור הקלאסי: דייגו גודין. הוא סידר לאתלטיקו מדריד אליפות עם נגיחה בקאמפ נואו במחזור האחרון, הוא כבש אינספור שערים מכריעים וגם הפעם הוא היה האיש של אורוגוואי. לא קבאני, לא פורלאן, לא סבוז'ה וגם לא סוארס (לפחות על הדשא). גודין, הוא ולא אחר. הבלם הבקיע את השער ששווה שמינית גמר בעזרת גבו, בדקה ה-81, ושלח את המדינה הקטנה שלו לשלב הבא. האיטלקים חוזרים הביתה בידיים ריקות זה מונדיאל שני ברציפות.

ולסקוודרה אזורה, כעת, תהיה טיסה ארוכה ועצובה הביתה, בה שחקנים בוודאי ישלחו לא מעט חיצים לכיוונו של השופט, מרקו רודריגס המקסיקני. עד לדקה ה-59 היה בנטאל משחק כדורגל נטול מצבים ומשמים - ואז הגיע רגע המפנה הראשון: קלאודיו מרקיסיו ראה אדום מפוקפק מאוד, אחרי עבירה על אחידיו אלבארו ריוס. השופט ראה בעבירה הזו בלתי ספורטיבית, אבל גם עשרות ההילוכים החוזרים לא שמו סימן קריאה על הסוגיה הזו. מאותו רגע ואילך, היתה רק נבחרת אחת על הדשא, כאשר האיטלקים ירדו לבונקר.

ואז התחילה, כאמור, הדרמה. ההגנה הקשוחה, העצבים, הנשיכה, השער ההוא והחגיגות בסיום. כן, מונדיאל 2014 שוב מספק את הסחורה בענק. גם אם הערב הנוכחי הוריד את ממוצע השערים (שעמד על 3 בדיוק למשחק עד עתה) ולא הציג לראווה כדורגל גדול, הרי שהסיפור מסביב האפיל גם על כל אלו. עזבו אתכם משערוריות, נשיכות ותוצאות - פשוט תשבו ותגמעו כל שניה מהמוצר הנהדר הזה. עוד רגע זה נגמר, אל תגידו שלא אמרנו לכם.

מהלך המשחק
הכדור היה בעיקר במרכז המגרש בדקות הראשונות ושתי הנבחרות לא ייצרו מצבים. רק פירלו שלח כדור חופשי נפלא מ-25 מטרים (12) שנעצר אצל מוסלרה. בדקה ה-32 אורוגוואי הגיעה להזדמנות כפולה: סוארס מצא את עצמו במצב של אחד-על-אחד מול בופון, אך השוער הדף וזינק באומץ לרגליים של לודירו, שניסה לכבוש את הריבאונד. 0:0 מאכזב במחצית.

הקצב המשיך להיות איטי יחסית, אך בדקה ה-57 סבוז'ה רודריגס החטיא מול בופון את המצב הטוב ביותר. בחלוף שתי דקות הגיעה התפנית הגדולה במשחק: מרקיסיו איבד כדור במרכז המגרש ובניסיונו לחלץ - פגע בברכו של ריוס. השופט המקסיקני פירש זאת כעבירה מכוונת והרחיק באדום ישיר את הקשר. בדקה ה-65 סוארס יכול היה לקנות שוב את עולמו, אבל הבעיטה שלו מ-10 מטרים נהדפה באופן וירטואוזי על ידי בופון. כאן התחיל הבלאגן. עימות ללא כדור (78) בין סוארס לקייליני הסתיים בנשיכה, עוד אחת, של החלוץ בכתף של הבלם. בדקה ה-81 גם הגיע השער: ראמירס הגביה את הקרן, דייגו גודין הגיע ראשון ושלח את זה לרשת. 0:1 סופר-דרמטי לאורוגוואי, תוצאת הסיום.

הרכבים
איטליה:
ג'יאנלואיג'י בופון; מתיאו דרמיאן, אנדראה ברצאלי, לאונדרו בונוצ'י, ג'יורג'יו קייליני, מתאה דה שיליו; אנדראה פירלו, מרקו וראטי (טיאגו מוטה /75), קלאודיו מרקיסיו (הורחק /59); צ'ירו אימובילה (אנטוניו קסאנו /71), מריו באלוטלי (מרקו פארולו /46).
אורוגוואי: פרננדו מוסלרה; מרטין קסארס, דייגו גודין, חוסה חימנס, אלבארו פריירה (כריסטיאן סטואני /62); אחידיו ארבלו ריוס, אלבארו גונסאלס, כריסטיאן "סבוז'ה" רודריגס (גסטון ראמירס /79), ניקולס לודיירו (מקסימילאנו פריירה /46); לואיס סוארס, אדינסון קבאני.