האשליות התנפצו: למה בגרמניה חזרו לקרקע?

ואן חאל המציא ביטוי שהפך ללב הכדורגל הגרמני כיום: "מולר תמיד ישחק". זו לאו דווקא הדרך של מולר לפירוש המשחק, זה גם האופי המיוחד, ההומור וגישתו הצמודה לקרקע שהופכת אותו לכה מיוחד. מולר, שמפרסם רשת סופרמרקטים, אף פעם לא יהיה ניימאר, סוג של משיח של אומה שלמה ששעריו יקבעו את עתיד העם והממשלה. הוא יותר ג'וקר בכל מצב שמשנה את המשחק לא ברגע סיומו, אלא מהתחלתו. גם אם הוא לא יתפוצץ לתוך הריק, האם הוא מספיק טוב כדי לשרוד את שינוי האקלים שעתיד לבוא אחרי הקיץ הפורטוגלי הלא ייאמן?
 
מאז המשחק מול גאנה, האשליה הקיצית תמה ומזג האוויר התאזן במשחק לוהט בפורטאלזה. הנבחרת הגרמנית שיחקה כמו מזג האוויר באפריל. שילוב של גשם, שמש ובמיוחד בהגנה, שלג. אחרי ה-2:2 זה מרגיש טוב יותר. גרמניה חמקה מהאפוקליפסה, הודות לתומאס מולר והמסירה שלו למריו גצה, שהבקיע את השער הראשון לגרמניה. אך יותר מכל הודות לבסטיאן שווינשטייגר ומירוסלב קלוזה שעלו כג'וקרים במחצית השניה. הם הביאו בחזרה את הרוח הנחוצה להשארות בגביע העולם. טורניר בו אין אנדרדוג אלא רק קבוצות חמות כמו צ'ילה, מקסיקו, קוסטה ריקה וגאנה. מזג האוויר היום בברלין? 18 מעלות ומעונן. 3 ימים עד המשחק מול ארה"ב. התחזית? עליה מתונה בטמפרטורות. זה גורם לי להרגיש טוב.