תסמנו את היום. ה-25 במאי 2011, הוא אולי היום בו תם עידן. ברצלונה של גווארדיולה, שעמד בפעם האחרונה על הקווים של הבלאו-גראנה, פגשה הערב (שישי) את אתלטיק בילבאו בגמר גביע המלך, וסיפקה לנו את הריקוד האחרון של הנשף: חניכיו של פפ גברו על הבאסקים 0:3 בתצוגה חד צדדית ונפרדו ממאמנם עם גביע, שהוא התואר ה-14 בו זכו תחת האיש שזכה לכינוי 'הפילוסוף'.
באופן טבעי, מרבית תשומת הלב הופנתה לעברו של גאוורדיולה, שניהל את משחקו ה-247 כמאמן הראשי של הקבוצה - תקופה במהלכה הוביל את בארסה לזכייה בשלוש אליפויות ספרד, שתי אליפויות אירופה, שני גביעים בין-יבשתיים, שלוש זכיות בסופרקאפ הספרדי ושתיים באירופאי, ואחרי הערב, גם שתי זכיות בגביע המלך.
למרות הרשימה הארוכה והמרשימה הזו, העונה הנוכחית של גווארדיולה במועדון הניבה יבול דל בסטנדרטים שהציב, אחרי ההדחה בחצי גמר הצ'מפיונס ואובדן האליפות לריאל מדריד. בשבועות האחרונים בארסה חזרה להזכיר לנו ששחקניה אנושיים ופגיעים, אבל הערב, בדיוק כשאריות היבשת כבר החלו להריח את הדם שניגר מפצעיה, והפרשנים מיהרו לספר על סופה של שושלת, הקבוצה החלומית הזו סיפקה לנו את הריקוד האחרון שלה, וזכתה בגביע המלך בפעם ה-26 בתולדותיה.
בין אם תיראה שונה לגמרי תחת וילאנובה (עוזרו של פפ, שידריך את הקבוצה בעונה הבאה) ובין אם תמשיך להישען בדיוק על אותם עקרונות שעשו אותה לכל כך פופולארית, ברצלונה וידאה שנזכור את הקדנציה של גווארדיולה עם משחק שייצג במדוייק את 4 השנים האחרונות: דיוק, תחכום ועוצמה.
3 דקות לקח לפדרו לעלות את בארסה ליתרון ולהוציא את כל העוקץ מהגמר הזה, ובהמשך מסי קיבל בישול מאינייסטה (20) וכבש מזווית מסובכת(שער 13 ב-14 משחקי ההכתרה תחת פפ), ופדריטו עשה את ה-0:3 עם בעיטה מדוייקת לפינה. בארסה הפגינה שליטה מוחלטת וסיכלה כל ניסיון של בילבאו, תוך שהיא משתמשת בכלים הכל כך מוכרים והיעילם שלה, אותם הקנה לה גווארדיולה. נכון שכבר התרגלנו לראות את זה מהם בכל משחק, אבל איכשהוא, הערב זה בלט לעין במיוחד.
הפעם האחרונה שבילבאו זכתה בגביע היתה 3 שנים לפני שליאו מסי נולד (1984), וזה קרה בגמר המפורסם ההוא בברנבאו, שהסתיים בקטטה המונית של גויקוצ'אה מול דייגו מראדונה וחבריו. ומה נאמר עליה הערב? האמת, כואב הלב. הבאסקים המצויינים ניסו להחזיר לקהל הנפלא שלהם את הגאווה אחרי ההפסד בגמר הליגה האירופית ולהביא להם גביע ראשון מזה 27 שנים, ועל הדרך לנקום את ה-4:1 שחטפו מבארסה בגמר 2009, אבל כל התכניות המוקדמות השתבשו מהר מאוד.
אז, ב-2009, בילבאו היתה הקבוצה האגרסיבית והקשוחה שהיא תמיד אהבה להיות, ואילו היום מדובר בלא פחות ממייק-אובר: מאז שהגיע מרסלו ביילסה לסן מאמס, אתלטיק הפכה מלכלוכית לסינדרלה, וסיפקה לנו קמפיין אירופי בלתי נשכח שכלל צמד ניצחונות מדהימים על מנצ'סטר יונייטד, שהעלה את רף הציפיות ממנה. אבל ברגעי האמת? היא נכשלה. לקבוצה הצעירה הזו עוד תהיה הזדמנות לרשום הצלחות, אבל זה רק בתנאי שהיא תסכיל לשמור על כוכביה, שמבוקשים בלא מעט קבוצות.
ומילה אחרונה לגבי גווארדיולה: אמנם הוא הוריש למחליפו טיטו וילאנובה מכונה משומנת, אבל בעקבות הזכייה בגביע המלך הוא גם קבע שמשימתו הראשונה בתפקיד של האיש שהיה עד הערב עוזרו, תהיה צמד מפגשים עם.. ריאל מדריד, בסופר קאפ הספרדי.
מהלך המשחק
30 שניות מהפתיחה, ומסי כבר ייצר איום על השער, אך הבעיטה המסובבת שלו חמקה ליד העמוד. עוד שתיים וחצי דקות חלפו, והפעם הכדור כבר פירפר ברשת, אחרי שפדרו ניצל חוסר ריכוז בהגנה והכניע את השוער, 0:1 מהיר. בדקה ה-16 מסי ניסה את מזלו עם טיל מ-20 מטרים, הפעם אירסוס עצר.
בדקה ה-20 איינייסטה קיבל כדור על סף הרחבה ומיד שלח פס חכם למסי בצד ימין, הפרעוש לא התקשה גם מזווית מסובכת, 0:2 נהדר. 6 דקות מאוחר יותר פדרו השתחרר מהשמירה ושלח שמאלית שטוחה לפינה, 0:3 מסחרר. יורנטה נתפס ברחבה (27) ודרש בצדק פנדל, השופט התעלם.
החצי השני נפתח עם הזדמנות טובה של איבאי, אבל החלוץ ניסה הלקשית מעל פינטו ושיחרר כדור שהיה רחוק מהמסגרת (49). פינטו עוד הספיק לעצור שתי הזדמנויות לא רעות, עד שמסי סיפק פריצה מסחררת (69) ועבר את כל ההגנה אבל נעצר אצל אירסוס.
הרכבים
ברצלונה: חוסה מנואל פינטו; מרטין מונטויה, ג'רארד פיקה, חבייר מס'צראנו, אדריאנו; סרחיו בוסקטס, צ'אבי (ססק פברגאס/81), אנדרס אינייסטה; אלכסיס סאנצ'ס (סיידו קייטה/71), ליאו מסי, פדרו (תיאגו/87).
אתלטיק בילבאו: גורקה אירסוס; אנדוני איראולה, בוריה אקיסה, פרננדו אמורבייטה, יון אאורצ'נטה; חאבי מרטינס, מרקל סוסאטה (איניגו פרס/46), איבאי גומס; אוסקר דה מרקוס (אנדר הררה/46), פרננדו יורנטה (טוקיירו/78), איקר מוניאין.
