עונת 1999-2000 הייתה אחת המדהימות והמפתיעות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי. באליפות זכתה דפורטיבו לה קורוניה, בפעם הראשונה בתולדותיה. ריאל מדריד סיימה רק במקום השישי – אבל זכתה בגביע אירופה לאלופות, עם מאמן זמני ואלמוני למדי באותם ימים, ויסנטה דל בוסקה. ואתלטיקו מדריד ירדה לליגה השניה בפעם הראשונה אחרי 66 שנים.
זה לא הכל. בסיום אותה עונה ירדו לליגה השניה גם שתי הקבוצות של העיר סביליה ביחד, כאשר עד היום אוהדי בטיס משוכנעים שסביליה הפסידה במשחק האחרון בכוונה מול אוביידו, כדי שגם הם ירדו יחד איתם...
רוצים עוד? בבקשה. מלך השערים של הליגה הגיע מראסינג סנטאנדר הקטנה. זה היה סלבה באייסטה, אם מישהו בכלל זוכר את השם. וגם שני הבאים אחריו בטבלת ה"פיצ'יצ'י" היו שמות מפתיעים: קטאניה, החלוץ הברזילאי של מלאגה, וג'ימי פלויד הסלביינק, החלוץ ההולנדי של אתלטיקו. כן, אותה אתלטיקו שירדה לליגה השניה. ודווקא באותה עונה הזויה ומוזרה, הצליחה אתלטיקו לנצח את ריאל מדריד בדרבי. בפעם האחרונה. זה היה במאה הקודמת. בעצם, באלף הקודם.
התאריך: 30 באוקטובר 1999. המקום: איצטדיון סנטיאגו ברנבאו. ריאל, אותה אימן אז הוולשי ג'ון טושאק, עלתה ליתרון משער של פרננדו מוריינטס. אבל היא נראתה רע וה"קולצ'ונרוס" ניצלו את הטעויות בהגנה הלבנה. הסלביינק הבקיע פעמיים, חוסה מארי הוסיף שער נוסף.
השוער הארגנטיני של ריאל, אלבנו ביסארי, שספג את שלושת השערים, הורחק בתחילת המחצית השנייה. אל המגרש הוזעק שוער המילואים בן ה-19 וחסר הניסיון, איקר קסיאס. הוא היה מצויין ומנע כמה שערים בטוחים. אבל אתלטיקו ניצחה 1:3. מאז עברו 13 שנים ועוד חודש. איקר קסיאס הוא השריד היחיד מאותו משחק שיהיה הערב על הדשא בברנבאו בדרבי מול אתלטיקו. כל יתר השחקנים ששיחקו באותו ערב, כבר פרשו.
אחד מהם, שוער אתלטיקו באותו משחק, חרמן "מונו" (הקוף) בורגוס, יהיה הערב במגרש, או ליתר דיוק על הספסל. כיום הוא עוזרו של דייגו סימאונה, מאמן אתלטיקו.
13 שנים (ועוד חודש) זה נצח במושגי כדורגל. למרות שאתלטיקו בילתה שנתיים בליגה השנייה, נערכו מאז אותו משחק באוקטובר 1999 לא פחות מ-23 משחקי דרבי במדריד (21 בליגה ו-2 בגביע). ריאל ניצחה ב-17 מהם. עוד 6 הסתיימו בתיקו.
ב-8 משחקי הדרבי האחרונים, בויסנטה קלדרון ובסנטיאגו ברנבאו, ה"בלנקוס" ניצחו. התיקו האחרון נרשם ב-7 במרץ 2009, לפני 3 וחצי שנים. בעונה שעברה ריאל ניצחה את אתלטיקו פעמיים באותה תוצאה מוחצת, 1:4.
אז מה הסיכוי שהפעם זה יהיה שונה? כן, אתלטיקו פתחה את העונה הזו מצויין. היא מרוחקת מהמקום הראשון בו נמצאת ברצלונה רק ב-3 נקודות, ומקדימה את ריאל ב-8 נקודות. הפעם האחרונה שהשתיים נפגשו למשחק דרבי כשהיה פער כזה או גדול יותר לטובת האדומים-לבנים הייתה לפני 17 שנה. בעונת הדאבל של אתלטיקו. והיא הפסידה את המשחק...
אבל לא רק ההיסטוריה מדברת. ריאל אומנם לא נראית טוב העונה, אבל היא ניצחה העונה בביתה בכל משחקי הליגה, למעט במחזור הראשון, כשסיימה ב-1:1 עם ולנסיה. גם את ברצלונה ניצחה העונה ריאל בברנבאו, במסגרת הסופר-קופה.
ואתלטיקו? עד עתה במשחק החוץ הכי קשה שהיה לה העונה, מול ולנסיה, היא הפסידה. נכון, זהו הפסד הליגה היחיד שלה העונה, אבל זה היה אמור להיות מבחן אופי רציני, והיא נכשלה בו.
אין בכלל ספק שאתלטיקו מדריד של העונה היא קבוצה שונה לחלוטין מזו שראינו בשנים קודמות, וזה למרות שיש בה פחות כוכבים. נכון שרדאמל פלקאו הוא תוספת כוח ענקית, אבל אסור לשכוח שאת אתלטיקו עזבו לפני שנה וחצי סרחיו אגוארו ודייגו פורלן, מי שהיה פעמיים מלך השערים של הליגה הספרדית וגם השחקן המצטיין במונדיאל 2010.
ההבדל הגדול והמשמעותי הוא בעמדת המאמן. סוף סוף, ואחרי הרבה שנים, הגיע לאתלטיקו מאמן ראוי, צעיר, רעב ומוכשר. דייגו סימאונה היה אחד הכוכבים הגדולים בעונת הדאבל של אתלטיקו, לפני 17 שנה. הוא היה אז הסמל הגדול של הקבוצה, הקשר האולטימטיבי, הלוחם ללא חת שמשחק "עם הסכין בין השיניים", אבל כזה שגם הבקיע לא מעט שערים.
כשאתלטיקו ניצחה את ריאל בפעם האחרונה בעונת 1999-2000 הוא כבר היה באיטליה, אחד הכוכבים הגדולים בעונת הזכייה של לאציו באליפות ובגביע. לאחר שסיים את קריירת המשחק המפוארת שלו (שיאן ההופעות בנבחרת ארגנטינה) הוא זכה באליפויות בארגנטינה עם אסטודיאנטס ועם ריבר פלייט. וכשחזר לאירופה אוהדי אתלטיקו קיבלו אותו בזרועות פתוחות.
"צ'ולו" הגיע באמצע העונה שעברה, כשאתלטיקו קרובה מאוד לקו האדום ובמשבר קשה. מהר מאוד הוא החזיר את האמונה לשחקנים ולאוהדים, העלה את הקבוצה על דרך חדשה, והשיא היה זכייה בליגה האירופית. שיא נוסף הושג בתחילת העונה הנוכחית, הזכיייה בסופר-קאפ האירופי, עם ניצחון מוחץ ומרשים 1:4 על צ'לסי.
מבלי לעשות כמעט שינויים בסגל אתלטיקו מדריד רושמת בינתיים את פתיחת העונה הטובה ביותר בתולדותיה - 11 נצחונות, תיקו והפסד ב-13 המחזורים הראשונים. זו פתיחה טובה מזו של עונת האליפות. גם בליגה האירופית אתלטיקו מצליחה, וזאת מבלי לעייף את כוכבי ההרכב הראשון. שחקנים כמו פלקאו וגודין עדיין לא שיחקו העונה דקה באירופה!
ב-21 המשחקים הרשמיים שלה העונה אתלטיקו ניצחה ב-18, סיימה אחד בתיקו והפסידה רק בשניים. אלו נתונים שדומים מאוד לאלו של ברצלונה, שב-22 משחקים ניצחה העונה ב-19, סיימה אחד בתיקו והפסידה בשניים. ריאל לעומתן ניצחה רק ב-13 מ-22 המשחקים שלה, סיימה 4 בתיקו והפסידה ב-5. וזה הבדל משמעותי.
אבל כולם יודעים שלסטטיסטיקה לא תהיה היום שום משמעות. כי גם ספרד, כמו בכל מקום אחר בעולם, לדרבי יש חוקים משלו. באתלטיקו רק מקווים שחוק אחד, זה שקובע שהם אף פעם לא מנצחים כבר 13 שנה, ייכתב הערב מחדש.
