"אין בכלל ספק שארגנטינה תנצח ביום ראשון בגמר. ואם לא, עדיף שהשחקנים לא יחזרו הביתה". דייגו ארמנדו מראדונה אמר בשבוע שעבר את הדברים הללו, אחרי שהנבחרת הביסה 0:4 את ארה"ב בחצי הגמר, תוך תצוגת כדורגל פנטסטית. שום דבר שקרה עד עתה ביורו בצרפת אפילו לא מתקרב ליכולת שהפגינו ליאו מסי וחבריו מול ה"ינקיז".
הבעיה היא שבגמר הלילה תשחק ארגנטינה מול צ'ילה, אותה נבחרת שניצחה אותה בגמר הקופה אמריקה לפני שנה. זה היה גמר שלישי רצוף שבו משחק ליאו מסי במדי הנבחרת, והוא מפסיד בו. זה התחיל בגמר הקופה של 2007 בוונצואלה, כשנבחרת ברזיל מוחלשת (בלי רונאלדיניו וקאקה, אז הכוכבים הכי גדולים של הסלסאו), הביסה 0:3 את ארגנטינה באיצטדיון במרקאיבו. מסי היה אז רק בן 20, ולמרות שכבר נחשב לכישרון הגדול ביותר, האחריות לא נפלה עליו אלא על הוותיקים יותר, כמו חואן רומן ריקלמה למשל.
השנים עברו, מסי הפך לכדורגלן הטוב בעולם, זכה באין ספור תארים עם ברצלונה, אבל בנבחרת – יוק. השיא היה בקופה אמריקה שארגנטינה אירחה, ב-2011. גם יתרון הביתיות לא עזר והאלביסלסטה הפסידה ברבע הגמר לאורוגוואי. בארגנטינה לא הצליחו להבין איך מסי מצליח כל כך בקבוצה שלו, ונכשל פעם אחר פעם עם הנבחרת. ניסו להסביר זאת בכך שהוא לא באמת גדל בארגנטינה, לאחר שעבר לספרד בגיל 12, שהוא לא שר את ההמנון, שאין לו מנטליות ארגנטינאית. התחושות הללו הלכו והתחזקו עם כל מונדיאל או קופה שעבר, עם כל כישלון נוסף שהתווסף לרשימה.
כולם שכחו שמסי היה הגיבור הגדול בזכייה של הנבחרת הצעירה באליפות העולם ב-2005 והזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת בייג'ינג. אז נכון, אלו תארים משניים, כי הם לא נרשמו עם הנבחרת הלאומית, אבל הם יכלו לפחות להוכיח שלמסי יש רגשות בקשר למדים הלאומיים. שהוא ארגנטינאי לכל דבר.
ואז הגיע המונדיאל בברזיל. מסי הצהיר מעל לכל במה ש"הייתי מוותר על כל תואר אישי לטובת זכייה במונדיאל". גם הוא מודע לגודל הציפיות ממנו. גם הוא מודע לכך שכדי להיחשב לגדול כדורגלני תבל בכל הזמנים, הוא חייב, פשוט חייב לזכות בגביע העולם. כי פלה זכה בתואר הכי חשוב שלוש פעמים ומראדונה זכה בו פעם אחת.
לפני שנתיים הגיע מסי לגמר הגדול. אבל לא היה בכוחו למנוע מגרמניה לנצח ולהותיר אותו שוב מנוצח. עוד שנה עברה, עוד גמר הגיע, גמר הקופה אמריקה בסנטיאגו – ועוד הפסד. הפעם בפנדלים מול צ'ילה המארחת. והזמן דוחק. לפני יומיים חגג מסי יום הולדת 29. הוא כבר לא "ילד הפלא" התמים והביישן שהיה בעבר. היום הוא כדורגלן בוגר, מסתובב עם קעקועים וזקן, אב לשני ילדים. וגם התדמית שלו כבר לא נקייה, אחרי כל פרשיות העלמות המיסים. ומעבר לכל זה, הוא יודע שכבר לא נשארו לו יותר מדי הזדמנויות עם הנבחרת.
השער המדהים שכבש מול ארה"ב בבעיטה חופשית מושלמת הפך אותו לגדול המבקיעים של נבחרת ארגנטינה בכל הזמנים. זה היה השער ה-55 שלו במדים הלאומיים, וכמה סמלי שהוא שבר את השיא של גבריאל באטיסטוטה, שהיה האחראי העיקרי לזכייה האחרונה של ארגנטינה בתואר. זה היה לפני 23 שנה, לא להאמין, לפני כמעט רבע מאה. כמעט 23 שנה עברו מאז ה-4 ביולי 1993, כשארגנטינה ניצחה 0:2 את מכסיקו בגמר הקופה בגווייאיקיל, אקוואדור. כש"באטיגול" הבקיע את שני השערים, כשדייגו סימאונה היה אחד הכוכבים הצעירים של ה"אלביסלסטה".
אם מישהו היה אומר אז שיעברו 23 שנים רצופות, כמעט רבע מאה, מבלי שארגנטינה תזכה בתואר – היו מסתכלים עליו כעל משוגע. ואם מישהו היה טוען אז שלארגנטינה יהיה את השחקן הטוב בעולם במשך עשור שלם, ובכל זאת היא לא תזכה בכלום, כנראה שהוא היה נשלח להסתכלות פסיכיאטרית.
אבל זוהי המציאות ההזוייה. 23 שנים עברו מאז הניצחון ההוא, תקופה בה התקיימו 6 מונדיאלים ו-8 אליפויות דרום אמריקה, וארגנטינה לא סיימה אף אחד מהם כמנצחת. 14 טורנירים רצופים! הלילה הבצורת הזו של 23 שנה צריכה להסתיים, בלי קשר לדברים של מראדונה, שאגב בעצמו מעולם לא זכה בקופה אמריקה.
צ'ילה היא נבחרת חזקה, קשוחה. היא התחילה את הקופה ברגל שמאל ואפילו הפסידה לארגנטינה בשלב הבתים. אבל היא הלכה והתחזקה ממשחק למשחק. את מכסיקו היא הביסה 0:7 ברבע הגמר ואת קולומביה ניצחה 0:2 בחצי הגמר.היא לא מתכוונת להגיש את הגביע לארגנטינה, ממש לא. היא תעלה למגרש בתחושת ביטחון, ותנסה לשחזר את הניצחון מהשנה שעברה.
התחושה הכללית היא שזהו, מספיק, הסיפור הזה של ארגנטינה שלא זוכה בתארים, חייב להסתיים. מעבר לעובדה שהיא נבחרת טובה יותר.גונסאלו היגוואין, המחמיצן הסדרתי, איפס את הכוונת בשנה האחרונה, זכה בתואר מלך השערים בליגה האיטלקית וגם בטורניר בארה"ב הוא לא מפסיק להבקיע. אם אנחל די מריה ואבר באנגה אכן יתאוששו מהפציעות שלהם ויהיו כשירים למשחק הגמר, זו תהיה תוספת כוח משמעותית לנבחרת של "טאטה" מרטינו. אז נכון, ההגנה היא לא הצד החזק של ארגנטינה, אבל מבחינת הקישור וההתקפה, היא הכי טובה בעולם. נקודה.
ומעל כולם נמצא מסי. מבחינתו המשחק הלילה יכול להיות ציון דרך דרמטי בקריירה. ניצחון הלילה יוריד מעל גבו את הקוף הכי גדול והכי כבד שהוא נושא. וניצחון הערב גם ייתן לו ולכל הארגנטינאים את הביטחון שההמשך הטבעי יגיע בעוד שנתיים, עם זכייה במונדיאל ברוסיה.
