"ככל שאני מתבגר, אני יותר ויותר חושש מהיום שבו אצטרך לפרוש", אמר אלכס פרגוסון לאחרונה בראיון ל"טיימס". המאמן הנצחי של מנצ'סטר יונייטד יודע שבגיל 67, היום שבו הוא יצטרך להניח את המפתחות מתקרב. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, בתום העונה הבאה הסקוטי ייפרד מאולד טראפורד. האם העתיד של הקבוצה, ללא המנג'ר שזכה איתה ב-10 אליפויות, 2 גביעי אירופה, 5 גביעי אנגליה ובעוד 14 תארים אחרים, נראה מפחיד?
התשובה היא לא. הרבה בגלל שפרגי דואג להכין את הקרקע ליום שאחרי. "היסודות כבר כאן. הארגון הזה מתנהל בצורה פנטסטית. גם בלעדיי יונייטד תמשיך לשגשג", מבהיר פרגוסון. וכשהוא מדבר על יסודות, הוא מדבר בין היתר על מדיניות הרכש שלו בשנים האחרונות, שאמורה להבטיח לשדים האדומים הצלחה גם כשסר אלכס כבר יהיה עמוק בפנסיה.
אומרים שארסן ונגר מארסנל הוא היחידי שמתמחה ברכישת שחקנים צעירים, ליטושם והשבחתם. אבל גם הנתונים של יונייטד בהקשר הזה הם מדהימים: בשנתיים וחצי האחרונות צירף סר אלכס לסגל הרחב של קבוצתו 35 שחקנים, שגילם הממוצע הוא 21.1. רובם הגיעו אמנם לקבוצות הנוער והמילואים של המועדון, חלקם מושאלים וחלק לא הוכיח את עצמו ונמכר, אך כמה מהשמות כבר החלו לקצור את הפירות בפרמיירליג ובצ'מפיונס ליג: המגן הברזילאי רפאל, שהגיע בגיל 17, ופרגוסון כבר הספיק להצהיר שהוא מעדיף אותו בהרכב על פני ווס בראון וגארי נוויל הוותיקים; הקשר הברזילאי אנדרסון, שהצטרף בגיל 19; נאני הפורטוגלי (20); קרלוס טבז הארגנטיני (23); הבריטים המבטיחים פרייזר קמפבל (19) וג'וני אוואנס (18) וגם מייקל קאריק הישיש (24).
השחקנים המבוגרים ביותר שהגיעו ליונייטד בשנתיים וחצי האחרונות, אם שמים בצד את הנריק לארסון שבגיל 34 הצטרף לחודשיים בלבד, הם דימיטאר ברבאטוב בן ה-27 ואואן הארגריבס בן ה-26. מה הסיבה לכך? "הדור שגדל כאן בקבוצה וזכה בצ'מפיונס ליג ב-1999 הוא חד-פעמי ולא יחזור", הודה פרגי, בהתייחסו לדייויד בקהאם, ראיין גיגס, פול סקולס, ניקי באט והאחים נוויל, תוצרי האקדמיה של יונייטד שהובילו את הקבוצה הגדולה ההיא, "ולכן אני צריך להביא את השחקנים הגדולים הבאים מבחוץ".
"במבי" ו"קאקה הקטן"
גם בחלון ההעברות שנפתח בשבוע שעבר ממשיכים ביונייטד לדאוג בעיקר לעתיד. שתי ההחתמות של פרגוסון, שיהיו גם ההחתמות היחידות של הקבוצה בחלון, מכוונות רחוק לעבר העתיד - הקבוצה החתימה את הסרבים זוראן טוסיץ' (בן 21) ואדם לאייץ' (17) מפרטיזן בלגרד עבור סכום כולל של 16.6 מיליון אירו.
טוסיץ' הוא אוהד שרוף של יונייטד, ובחדר השינה שלו תלויים צעיף ודגל של הקבוצה. הוא משחק בעמדת הקשר השמאלי וכבר הספיק לרשום השנה 17 הופעות במדי פרטיזן, במהלכן כבש שישה שערים ובישל עוד ארבעה. הוא גם הפך לשחקן קבוע בנבחרת סרביה והופיע במדיה 12 פעמים. המטרה של יונייטד היא להכשיר אותו לטווח הארוך כמחליף של ראיין גיגס, ולמעשה ליצור תחרות בינו לבין נאני על הפוזיציה הזאת.
טוסיץ', המכונה "במבי", ניחן בזריזות יוצאת דופן שיש לו ברגליים. מלבד המהירות שלו, הוא בועט כדורים כל כך מדויקים, עד כדי כך שבסרביה משווים אותו לסינסיה מיכאלוביץ' (לדגם הישן של מיכאלוביץ' - ששיחק כקשר באגפים, ולא למיכאלוביץ' שסיים את הקריירה כבלם/מגן). "זה טבעי שאנשים משווים בינינו", אומר שחקן העבר המפואר של נבחרת סרביה, לאציו, אינטר, סמפדוריה ורומא, ומאמן בולוניה בהווה, "הוא יצטרך לאכול הרבה שעועית כדי להגיע פיזית לרמה שלי, אבל כמו שאני רואה אותו עכשיו - הוא בדרך הנכונה. יש לו רגל שמאל מבריקה והיא תעזור לו להגיע רחוק מאוד".
לא סתם מזכיר מיכאלוביץ' את עניין הפיזיות. טוסיץ' מתנשא לגובה 1.71 מטרים בלבד, מה שלא יקל על ההשתלבות הפיזית שלו בפרמיירליג. את אולה גונאר סולשיאר, שמאמן את קבוצת המילואים של יונייטד, העניין הזה לא מטריד: "המהירות שלו אדירה וזה יכול לחפות על בעיות פיזיות כאלו ואחרות. חוץ מזה, יש לנו במועדון חדר כושר מעולה".
את אדם לאייץ' לא חשש פרגוסון להביא למרות שהוא צעיר ב-4 שנים מטוסיץ'. הוא נחשב לפרוספקט אפילו מלהיב יותר מטוסיץ'. וגם המחיר בהתאם (9.6 מיליון אירו, לעומת 7 מיליון אירו ששולמו על טוסיץ'). הוא רק בן 17 ו-3 חודשים אבל כבר הספיק לרשום 14 הופעות במדי פרטיזן העונה, כקשר התקפי מאחורי החלוץ. עד כמה גדולה ההתלהבות בסרביה ממנו? כבר מכנים אותו שם "קאקה הקטן". לאייץ' יעבור ליונייטד רק בתום העונה, ועד אז הוא יקבל עוד קצת זמן להצדיק את מה שאומר עליו מאמן הנבחרת, ראדומיר אנטיץ': "טכני, חכם, עקשן וחוצפן. לילד הזה יש הכל ויש לו עתיד גדול לפניו. אני לא הסוכן שלו, אבל אני יכול להבטיח ליונייטד שהיא עשתה איתו עסקה מצוינת".
מוקדם. אולי מוקדם מדי?
שתי ההחתמות הנוכחיות מראות גם שפרגוסון לא מקובע בקונספציות שלו. אחרי שחרש את השוק הלטיני ורכש בשנתיים וחצי האחרונות ארבעה ברזילאים, ארגנטיני, ספרדי ושני פורטוגלים - הוא פנה לחפש את היהלומים הבאים דווקא בכדורגל הסרבי, שאולי סובל משחיתויות, ירידה עצומה בכמויות הקהל ומתקנים רעועים, אבל עשיר בכישרונות. טוסיץ' ולאייץ' ישלימו שלישייה סרבית ביונייטד בשלוש השנים האחרונות, ביחד עם נמניה וידיץ'.
על כמות הכישרון בסרביה יכולה להעיד הנבחרת עד גיל 21, שהגיעה לגמר אליפות אירופה בהולנד שנערכה ב-2007, וכבר הבטיחה את העפלתה לאליפות ב-2009, כולל ניצחון מדהים של 0-8 על הונגריה. אבל אם יש נבחרת צעירה שמלהיבה את הסרבים זו הנבחרת עד גיל 19, שהעפילה לפני חודשיים לאליפות אירופה כשבדרך היא רמסה 1-4 את אנגליה במשחק הקובע על העלייה.
ולמרות הכישרונות הגדולים והציפיות הגדולות מהם, לא כולם בסרביה בטוחים שהשחקנים עושים בחוכמה שהם יוצאים כל כך מוקדם לאירופה. איבן גולאץ', ששיחק בפרטיזן וסאות'המפטון וכיום מאמן את דאנדי יונייטד הסקוטית, אומר בעניין: "לא שמעתי עדיין על שחקן סרבי שיצא בגיל כל כך צעיר לאירופה והצליח ברמות הגבוהות. הרבה מהשחקנים שלנו ממהרים לצאת החוצה, אבל נעלמים באותה מהירות. יונייטד עשויה להשאיל את טוסיץ' ולאייץ' לקבוצות מליגות נמוכות, אבל לשחקנים טכניים קשה להתפתח במגרשי הבוץ בליגות הנמוכות באנגליה. אני מפחד שנאבד אותם".
כוכב אינטר, דז'אן סטאנקוביץ', שהגיע ללאציו בגיל 19, מבין את דבריו של גולאץ': "צריך להיות מאוד כישרוני וחזק מנטלית כמוני כדי להצליח בחוץ בגיל צעיר. אני לא מכיר את לאייץ' וטוסיץ', אבל אני מקווה שיש להם אופי קשוח. אחרת הם ייאבדו את הקריירה שלהם באנגליה".
ילדים זו ברכה
ומה לגבי פרטיזן? היא נתנה דוגמה נוספת איך מקיימות היום הגדולות של אירופה את קבוצות הדרג השלישי. בתוך ארבעה חודשים שיחררה פרטיזן את כוכבי העתיד שלה - מלבד לאייץ' וטוסיץ', היא מכרה גם את סטיבן יובטיץ' בן ה-21 עבור 8 מיליון אירו לפיורנטינה. שלושת הילדים האלו בלבד הכניסו לקופת המועדון כ-24 מיליון אירו. לא רע עבור קבוצה שהתקציב השנתי שלה נמוך מ-10 מיליון אירו.
