גם אחרון השיכורים בפאב המעושן שנמצא מול הסטמפורד ברידג' יודע, שהעונה הקרובה צריכה להיות העונה בכחול. שהאליפות צריכה לחזור ללונדון.
בניתוח מהיר וללא הרבה מאמץ הוא מגלה שמנצ'סטר יונייטד נחלשה, ארסנל רק מוכרת וליברפול מנסה לעשות קולות של קבוצה שיכולה לעשות את זה, אבל את הקולות האלה אנחנו שומעים מאז ימי רוני רוזנטל, וכמו שהיא נראתה במשחקי הטרום עונה, אין ממה להיבהל.
נכון, מנצ'סטר סיטי קונה מכל הבא ליד וזה אולי יכול לעבוד אבל לא בעונה הראשונה. גם בצ'לסי זוכרים את העונה הראשונה של אברמוביץ' שקנה וקנה אבל תואר לא יצא לו מזה.
אז מה עבר על צ'לסי בקיץ האחרון? מבחינת השחקנים שירוצו על הדשא אין הרבה שינוי וזה אולי היתרון הגדול שלה. נכון, הגיעו שלושה שחקנים חדשים כדוגמת יורי ז'ידקוב הקשר של צסק"א מוסקבה, דניאל סטוריג' והשוער רוס טורנבול, אבל ברור לכל שלא מדובר בשחקנים שיהיו בהרכב.
שאר השחקנים שכבר מכירים אחד את השני, רצים יחד כבר כמה שנים וכל פעם מגיעים עד הבאר אבל לא שותים. כל זאת כמובן בהנחה שאת הגביע שזכו בו בעונה שעברה הם לא ממש סופרים. בסטמפורד ברידג' רוצים אליפות וליגת אלופות, ואם אפשר את שניהם אז עדיף.
מאמן חדש על הקוים - קרלו אנצ'לוטי
השינוי המרכזי והכי גדול שעשו בקבוצה בקיץ האחרון היה בעמדת המאמן. מאז השקט של ימי ז'וזה מוריניו, התחלפו במועדון שלושה מאמנים, כולם הגיעו לזמן קצר ולא הצליחו להטביע את חותמם בגדול (גרנט, סקולארי, הידינק). אברהם גרנט אמנם סחף את הקבוצה לגמר הצ'מפיונס והידינק זכה בגביע אבל קשה לומר שמישהו שם באמת הצליח להנחיל את מורשתו.
השנה החליטו במועדון ללכת על מאמן איטלקי עם רקורד מוכח, אלא שהוא עשה את זה רק בליגה האיטלקית. קשה לדעת איזה כדורגל יביא עימו קרלו אנצ'לוטי לליגה האנגלית, אבל ללא ספק זה הולך להיות מעניין.
אנצ'לוטי יוצא בפעם הראשונה מאיטליה אחרי שאימן 8 שנים את מילאן ועוד לפני זה עבר ביובנטוס. כמאמן מילאן חוגג זכיה בכל תואר אפשרי אבל כפי שנכתב כבר קודם, את צ'לסי מעניינת ליגת האלופות. אנצ'לוטי כבר הניף פעמיים את הגביע הנחשק ופעם אחת נכנע באותו גמר מפורסם באיסטנבול אחרי שכבר הוביל 0:3 עם מילאן מול ליברפול. הנה עוד סיבה לסגור חשבון בליגה.
פטר צ'ך – נקודת התורפה
קשה לומר שעמדת השוער של צ'לסי היא עמדה בעייתית, אבל דווקא פטר צ'ך הוא הנקודה הפחות מבריקה של הבלוז. צ'ך הוא שוער נפלא בכל קנה מידה אבל בשנה האחרונה הוא התחיל בסדרת טעויות שלא הולמות את יכולתו. למעשה אפש רק לומר על צ'ך שפתאום העולם גילה שהוא אנושי. אחרי תקופה מדהימה, כמעט ללא טעויות, גילינו גם צ'ך שוגה.
לא נזכיר שוב את אותו משחק מפורסם של צ'כיה ביורו האחרון מול טורקיה שם ספג שני שערים קריטיים בדקות האחרונות, אבל מספיק להיזכר בשער שספג במגן הקהילה מרגלי לואיס נאני כדי להתרפק על הימים שהוא היה לוקח כדורים כאלה בקלילות ובעבר הלא רחוק.
צ'ך, שכבר ראה איך מנצ'סטר יונייטד מסתדרת עם שוער מבוגר בין הקורות חייב להיות הפעם הכי גדול. רק הזמן ייתן את התשובה אם עשה נכון אנצ'לוטי שהחליט להשאיר אותו בשער.
החלק האחורי – העבודה של ג'ון טרי
החלק האחורי של צ'לסי חייב להיות הרבה יותר מרוכז כל הזמן ואנצ'לוטי צריך להחליט מי הרביעייה שלו. נכון שזה לוקסוס שלא הרבה מאמנים יכולים להרשות לעצמם כי לא לכולם יש סגל שכולל את אלכס, ג'ון טרי, קראבליו, איבנוביץ', אשלי קול, פריירה, בלטי ובוסינגווה אבל רוטציה גדולה מידי עלולה להיות בעוכריו.
הרביעייה האחורית חייב להיות יציבה כשכמובן ג'ון טרי צריך לנהל ולפקח על הענייניים. זה לא אותו ג'ון טרי, ילד צעיר ודי חסר ניסיון שנשלח למשחק גביע אופ"א מול קבוצה אדומה בתל אביב ורץ על הדשא של בלומפילד אחרי סרגיי קלצ'נקו, רק בגלל שמרסל דסאיי היה פצוע.
היום טרי הוא בוגר יותר, מחושב יותר ואחראי יותר. מעבר לזה, הוא חייב לאוהדים שדי לא אהבו את רעיון המשא ומתן שנוהל או לא נוהל מול מנצ'סטר סיטי. הוא החליט בסופו של דבר להישאר והגיע זמן לתת גם לאוהדים שכבר סלחו על אותה החלקה אז במוסקבה.
הלב – מייקל אסיין
רבים נוטים לייחס את אובדן האליפות בעונה שעברה בפציעה של מייקל אסיין, ואם להודות על האמת, במידה רבה של צדק. הגנאי עם החולצה מספר 5 הוא הלב ומנוע של הקבוצה ולמפארד לידו נראה הרבה יותר זורח. אסיין, שכבש את השער של צ'לסי בחצי גמר ליגת האלופות מול ברצלונה, שער שרק שניות מעטות ופצצה אדירה של אינייסטה מנעו השתתפות שניה בגמר אמור לעשות את הסדר במגרש. להיות בעל הבית.
אסיין טוב בלחלץ כדורים, לעזור להגנה, להוציא להתקפה ומידי פעם גם לשים את הכדור ברשת. אם הוא יצליח לעמוד במשימה הלא מסובכת מידי עבורו, גם למפארד, ג'ו קול כשיחזור, באלאק ואולי אפילו דקו אם יישאר יתפנו יותר למשימות של התקפה.
החוד – כרגיל, דרוגבה
המוציא לפועל העיקרי של הקבוצה בשנים האחרונות שהבעיה המרכזית שלו היא חשק. פשוט כך. כשלדרוגבה אין חשק לשחק הוא לא מסתיר את זה ויצא לנו כבר לראות משחקים שכל מה שעניין אותו זה רק לחזור הביתה ולגמור עם הסיוט הזה.
דרוגבה הוא חלוץ יוצא מן הכלל שחייב להיות העונה תמיד במקום הנכון ובזמן הנכון. גם ניקולס אנלקה יבקיע את השערים שלו, אבל צ'לסי צריכה לסמוך יותר על החלוץ מחוף השנהב מאשר על הצרפתי המזדקן.
נכונים הדברים גם במידה ואנצ'לוטי יביא חלוץ נוסף לשורות הכחולים וכנראה שגם הוא יודע שהוא צריך עוד אחד. למעשה, אפשר לומר שדרוגבה הוא השחקן היחיד בצ'לסי (אם לא מחשיבים כמובן את פטר צ'ך) שאין לו תחליף ראוי בסגל. סולומון קאלו זה לא בדיוק זה.
ניצול המצב אצל היריבות
צ'לסי פתחה את העונה בצורה טובה אחרי ניצחון במגן הקהילה על מנצ'סטר יונייטד אחרי דו קרב פנדלים. הכחולים היו טובים יותר מהאדומים של פרגוסון ברוב שלבי המשחק וניצחו בצדק. את העונה הם יפתחו במשחק בית מול האל סיטי בארבעת המחזורים הראשונים יפגשו את סנדרלנד, פולהאם, ברנלי וסטוק. אלו צריכות להיות 15 הנקודות הראשונות של אנצ'לוטי בכחול, אם הוא באמת רוצה אליפות.
מעבר להכל, ואולי הדבר הכי חשוב זה ניצול מצבן של היריבות הצפויות לה בצמרת. מנצ'סטר יונייטד ללא רונאלדו וטבז, ארסנל בלי אדביור וטורה, ליברפול בלי אופי ומנצ'סטר סיטי המתחדשת בלי מסורת. עכשיו זה הזמן. עכשיו או אולי כבר אף פעם.
