ריאל מדריד בדרך לאליפות כמעט בטוחה בליגה הספרדית, באיטליה יובנטוס מגבירה את הווליום ונראה שהיא בדרך לאליפות גדולה וללא הפסדים, בצרפת כרגיל צמוד, אך מרבית העניין בתחילת השבוע הקרוב יופנה לעיר אפורה באנגליה - מנצ'סטר. עיר אפורה עם שתי קבוצות נוצצות - מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי, שיתמודדו ביום שני ב"אם כל הדרבים". קרב חזיתי על המקום הראשון בפרמיירליג וכנראה שגם על האליפות, שלושה מחזורים לסיום העונה. לכבוד המאורע פנינו אליכם שתענו לנו על השאלה "מי יותר ראויה לזכות באליפות, יונייטד או הסיטי"? מאות פניות נשלחו אלינו ולאחר סינון מקיף (מאוד מקיף) ריכזנו את התשובות הטובות והחדות ביותר.
- על מה עוד בא לכם לדון איתנו? שלחו הצעות לנושאים ל-sport5kesher@gmail.com
אליפות: כקבוצה או כיחידים?
תמיד כשנחשוב על זכייה של קבוצה כלשהי בטורניר גדול, עולים בראש כל אותם השחקנים שלקחו חלק מהותי בחגיגה. כך, כשאומרים מילאן של שנות ה-90, ניזכר במרקו ואן באסטן, רוד חוליט ופרנק רייקארד. וכשיהללו את ספרד הנוכחית מיד יקפצו לראש איקר קסיאס, צ'אבי ואנדרס אינייסטה.
אך מה לגבי מנצ'סטר סיטי הנוכחית? סיטי כקבוצה ראויה לקחת אליפות. היא הציגה כדורגל שמוביל את הליגה במספרים ושמרה על הבית בקנאות ששמורה רק לאלופות. אך יש שני כתמים גדולים על החולצה התכולה שיהיה קשה לנקות. שניים שלא ראויים ששמם ייחקק בספרי ההיסטוריה או בזיכרון האליפות הראשונה של הסיטיזנס לאחר 34 שנים.
ומי הם הכתמים? מריו באלוטלי. דמות שאין לה מקום בכדורגל. את הבעיטות הכי חזקות שלו העונה הוציא על סקוט פארקר מטוטנהאם ואלכס סונג מארסנל. שחקן שלא מכבד את המשחק, את היריבים ואת החברים לקבוצה. מה שבטוח, יש על מי לסמוך בפירוטכניקה של חגיגות האליפות. קרלוס טבס. רוצה לעזוב או להישאר? סרב להיכנס כמחליף נגד באיירן, ברח לארגנטינה ללא אישור והכי גרוע – הקניט את מאנצ'יני וחתר תחתיו, כמו שכיר שמקבל את המשכורת הכי גבוהה בחברה, יושב על הכיסא בחיבוק ידיים ומגיע למשרד רק כדי ללכלך על הבוסים. נשמע הגיוני? לא להאמין שהיה קפטן הקבוצה.
ובצד האדום של העיר? אולי לא בשיאה העונה, יש אף שיגידו בינונית. אולם בדיוק כמו הקידומת החדשה הצפויה במניין האליפויות (20), ישנם שניים ראויים גם ראויים לחתום על הפרמיה מעונת 2011/2012. הראשון הוא פול סקולס. פרגי ניער את האבק ושיחרר את הג'ינג'י מהוויטרינה בקומה 3 של המוזיאון האדום. הווטרן החזיר בגדול, חיזק את היסודות למרכז השדה הרעוע של השדים והנהיג את המהפך המסורתי של ינואר. השני הוא כמובן ויין רוני. איזו התבגרות של הנער. אפילו לא כרטיס צהוב אחד העונה. פלא שחובה לצפות בו במציאות, באצטדיון, ולא על גבי המרקע. האמוציות והתשוקה שלו במשחק את הן מה שמניע צופה ניטרלי להפוך לאוהד שרוף. (איתי אסף)
על פניו, התשובה ברורה
מנצ'סטר סיטי היא קבוצה מבריקה, מלהיבה ומגוונת יותר מיונייטד. בפעם הראשונה מאז הוקמה הפרמיירליג ב-1992, הסיטי עולה על היונייטד כמעט בכל פרמטר. למנצ'יני יש מאגר אדיר של כשרון בסגל והסיבות לעליונות של סיטי מרובות. גם האוהדים הנאמנים ביותר של יונייטד יסכימו שלסיטי כיום יש שחקנים טובים יותר וסגל עמוק יותר. בשער עומד השוער הטוב באנגליה ולפניו משחקת חוליית הגנה יציבה שמובלת ע"י הקפטן וינסנט קומפאני. ליונייטד מנגד, יש את ג'וני אוואנס ורפאל הפתטי. כל מילה נוספת מיותרת.
לסיטי חוליית התקפה מפחידה ועל שחקנים כמו אגוארו, בלוטלי דז'קו וטבס הבלתי נדלה יכול פרגוסון רק לפנטז. פרט לווין רוני הנהדר, הוא תקוע עם וולבק שעדיין לא בשל ועם צ'יצ'אריטו המאכזב, שבעונתו השנייה באולד טראפורד מתחיל להיראות יותר ויותר כמו גרסה עדכנית של הסופר-סאב אולה גונאר סולשיאר מאשר הסקורר המעולה רוד ואן ניסטלרוי. אה, ויש לפרגי גם את "הפצוע האנגלי", מייקל אואן, שחקן שוודאי קרוב לדוקטורט ברפואה עם כל הזמן שבילה בחדר הטיפולים במהלך הקריירה.
ואם כל זה לא מספיק כדי לבטא את העליונות של הסיטי על יריבתה המרה באדום, מבט חטוף לחוליית הקישור של שתי הקבוצות מלמד עד כמה הפער לטובת הסיטי משמעותי. שחקני הרכב כמו טורה, בארי ודוד סילבה וודאי היו נהנים ממקום של קבע בהרכב אילו שיחקו עבור השדים האדומים. אולם, באופן מדהים אפילו שחקנים שפוקדים את הספסל של סיטי לעתים קרובות, דוגמת דה יונג, אדם ג'ונסון וסאמיר נאסרי, היו הופכים לבאנקר בהרכב אילו שיחקו מעבר לכביש. בשורה התחתונה לסיטי סגל רחב יותר, היא קבוצה התקפית ונהנית מעליונות טכנית ברורה על פני היונייטד. אז מי ראויה יותר לתואר באנגליה?! התשובה ברורה. יונייטד. כי לרוח לחימה, אומץ ומסורת אין תחליף. (תומר פדרמן)
בואו נחכה עם ההכרעה
סר אלכס פרגוסון כינה את הדרבי של מנצ'סטר כ"גדול ביותר בדורו" (וזה חתיכת דור). כשהסר מתבטא כך, אנחנו יכולים רק לצפות בכיליון עיניים לשריקת הפתיחה. אותו דרבי נראה כלל לא רלוונטי רק לפני 3 שבועות, אז ניצחה יונייטד את ק.פ.ר 0:2 ומנגד הסיטי הפסידו לארסנל והפער צמח ל-8. והנה, 3 מחזורים עברו, יונייטד מעדה פעמיים והפער נחתך ל-3 נקודות בלבד.
לאחר ההפסד של הסיטי באמירויות, החל רוברטו מנצ'יני בלוחמה פסיכולוגית, כשאמר ש"מאבק האליפות סגור", ו"לקבוצתו אין שום סיכוי לזכות בתואר" ובכך ניסה להפעיל את הלחץ על הקבוצה של פרגי, מאסטר ללוחמה הפסיכולוגית בעצמו. בינתיים, התוכניות של מנצ'יני פועלות והיונייטד שמטו 5 נק' ב-3 המחזורים האחרונים, וכנראה שאנחנו נקבל אלופה שתוכרע על הדשא ב"איתיחאד" (אם כי עדיין יישארו 2 מחזורים). זו עונה משוגעת בפרמייר ליג, עם תוצאות בלתי נשכחות ובלתי צפויות דוגמת ה-2:8 של יונייטד על ארסנל וה-1:6 הסיטי באולד טראפורד, כך שסיום דרמטי כבר לא יפתיע אף אחד.
פטריק ויירה, שחקן עבר בארסנל וכיום איש בצוות המקצועי בסיטי, כבר הספיק לחמם את היריבות העונה כשאמר ש"יונייטד נעזרת בשופטים" ויונייטד הראתה סימני ייאוש כשהחזירה את סקולס מפרישה". אפשר להבין את ויירה, בעיקר בתחום השיפוט, לאחר שיונייטד קיבלה מספר שריקות מעוררות מחלוקת לאחרונה (בעיקר בזכות היכולות התיאטרליות של אשלי יאנג). אך מנגד, סקולס הראה לוויירה שגם בגיל 38, הוא מצליח להניע את הקישור של יונייטד, ולראייה, מאז שסקולס חזר יונייטד ניצחה ב-11 מ-12 משחקים עד ההפסד לוויגאן, שם לא שותף. למרות הכסף של הסיטי, יונייטד מראה שבכל הקשור לרוח וקבוצתיות, יש לסיטי עדיין לאן לשאוף. כמו כן, השדים האדומים רגילים למעמדים החשובים האלו, ולכל הלחץ שמתלווה אליהם, לעומת הסיטיזנס אינם רגילים למאבקי אליפות מכריעים. סיטי, עם הקהל והמומנטום, תארח את יונייטד עם האופי והניסיון - אני מהמר על תיקו שישרת את יונייטד יותר מאשר סיטי, אך יבטיח לנו סיום מרתק לעונה פנטסטית. (אלעד אזולאי)
רוצים סדר עולמי חדש?
עונת הכדורגל 11/12 נפתחת, הסגל של סיטי נראה מבטיח מתמיד, אך ברור לכל כי יונייטד לא תשמש כתפאורה וכי פרגוסון יעשה הכל כדי להמשיך ולשלוט בטוטאליות הכמעט מוחלטת בפרמיירליג, שמהגעתו לאולד טראפורד כבר הפכה ל''יונייטד ליג'' עם רזומה פנטסטי, כשהיום עם מחזיקה ברזומה פנטסטי 19 אליפויות. לא להאמין.
שריקת הפתיחה של העונה, הכסף עושה את העבודה, סיטי משחקת כדורגל מהיר, יעיל ויפה. כבר במחזור השלישי היא דורסת 0:4 את טוטנהאם. מנגד, יונייטד מציגה כדורגל ברמה גבוהה, חד ומרובה שערים, כאשר באותו מחזור היא משפילה 2:8 את ארסנל. שתי הקבוצות מגיעות לדרבי במחזור התשיעי ללא הפסד ליגה, כשסיטי ביתרון שתי נקודות. נראה כי זו ההזדמנות של הסיטיזנס לקחת את השליטה בעיר, אך מולם ניצבים המסורת, היכולות של יונייטד ופרגי. בקיצור נראה כי הדרבי יהיה קרב צמוד, תאוות עיניים לכל אוהד כדורגל. ומה שריקת הסיום בישרה? 1:6 לסיטי, שנראתה גדולה על יונייטד עם כדורגל כמעט מושלם.
בעוד נראה כי סיטי גדולה על הליגה, היא לפתע מתחילה למעוד ואילו מנגד הסדר שב על כנו כאשר יונייטד פותחת פער. לפתע גם השדים האדומים נופלים פעמיים ומספקים לנו דרבי על האליפות. אם סיטי לא ינצחו, ככל הנראה תקבע זהות האלופה - שוב, יונייטד. סיטי הראתה יכולות מדהימות העונה בליגה, פירקה את יונייטד וכרגע ניצחון שלה בדרבי בשבוע הבא יכול לקבוע סדר חדש בכדורגל האנגלי. האם אתם מעדיפים עוד אליפות מסורתית ו"רוטינית" של פרגוסון ויונייטד? או שאתם מוכנים לסדר חדש באנגליה , לכדורגל חדש ולקבוצה נוספת שתצטרף לרשימת הגדולות האנגליות כפי שקרה עם צ'לסי? שחברה בעשור הקודם למנצ'סטר יונייטד, ליברפול וארסנל? (תום כהן)
