הוא כנראה לא יזכה בפרס נובל לספרות ואם צריך לקחת הימור מטורף, גם במרדף אחרי תואר שוער השנה בעולם, באירופה או אפילו באנגליה לא יהיה לו חלק של ממש, אך ספרו האוטוביוגרפי של פפ ריינה, שוערה הספרדי של ליברפול, בהחלט מביא עימו מספר חשיפות וסיפורים מרתקים.
השוער שעבר לאנפילד ביולי 2005, מספר לראשונה: "לא הרבה יודעים, אך חתמתי בקבוצה באופן רשמי כבר במאי, כמה ימים לפני הגמר מול מילאן. מבחינתי, בחגיגות על הדשא באיסטנבול היה חסר מישהו, אני".
"בלילה המדהים הזה, של המועדון החדש שאני הולך לשחק בו, הייתי לבד. רק אני עם כמה בירות", ממשיך ריינה ומספר: "בפיגור 3:0 התקשרתי לסוכן שלי ואמרתי לו 'נדפקנו, לא נהיה בליגת האלופות'. הייתי בדיכאון מהתוצאה".
השוער הספרדי מספר על הקאמבק המטורף: "אי אפשר לתאר במילים את מה שקרה ב-6 הדקות האלה. כמו כל אוהד הייתי באקסטזה והתקשרתי לסוכן בשנית 'מאנולו, מאנולו, חזרנו למשחק', צעקתי כמו משוגע".
אורח חיים ספורטיבי? ריינה שופך אור שונה כשהוא מספר על רגעי הסיום של המשחק: "הפכתי לעצבני, הייתי כל כך לחוץ שפשוט שתיתי עוד ועוד בירות, ללא הפסקה. בסוף הערב הזה, כשחבריי החדשים (שעדיין לא ידעו שאני כבר חתום) חגגו על הדשא, אני נשכבתי על המיטה, מפורק מ-10 בירות שלגמתי. אבל הכי חשוב – הייתי שמח. לא אשכח את הרגע שסטיבי ג'י הרים את הגביע".
האם רפא בניטס הוא הגרסא הספרדית של דרור קשטן? ריינה מספר על הפחד מהמאמן: "בליברפול לא מדברים אנגלית, אלא סקאוסרית. אף אחד ברחוב לא הבין אותי. בתוך חדר ההלבשה, רפא בניטס הכריח אותנו לדבר אנגלית ויהי מה. האמת? מדי פעם, כשהייתי לבד עם צ'אבי אלונסו או חבר ספרדי אחר, היינו 'גונבים' שיחה בספרדית, אבל רק אחרי שבדקנו טוב-טוב שבניטס לא בסביבה".
