מי הבוס? (GETTYIMAGES) (צילום: ספורט 5)
מי הבוס? (GETTYIMAGES)|צילום: ספורט 5

אחרי הניסוי הכושל עם דייויד מויס, מנצ'סטר יונייטד ידעה שהיא לא תוכל להרשות לעצמה עוד אפיזודה עם מאמן לא מוכח. על הרקע הזה, נדמה שאין בעולם הכדורגל דמות יותר סמכותית מלואי ואן חאל. השחקנים בסגל של השדים האדומים כבר מתחילים להבין מי הבוס, וכעת הגיע הזמן שגם העיתונות הבריטית תבין זאת. ההולנדי התיישב לראיון המלא הראשון שלו באנגליה, ובמקרה שלו, זה הוא שלא נתן לאף אחד ימי חסד.

"אני שם על עצמי לחץ יותר ממה שהעיתונאים ישימו"
"היו לי הרבה הצעות מאנגליה בעבר, אבל רק עכשיו סדר העדיפויות שלי השתנה", חשף ואן חאל. "אני בן 62, הקריירה שלי מתקרבת אל סופה, והפרמיירליג היא היחידה שעדיין רציתי לחוות מבפנים. גם הפעם היו לי עוד הצעות פרט ליונייטד, מטוטנהאם לדוגמה. ההתאחדות ההולנדית כעסה מאוד על כך שהודעתי על רצוני לאמן באנגליה כבר באוקטובר, אבל עניתי להם שזה בולשיט, כי הלחץ שאני שם על עצמי הוא גדול ממה שהעיתונאים אי פעם יוכלו לשים עליי".

האם הוא האיש המתאים לתפקיד? אם תשאלו את ואן חאל, התשובה ברורה: "הפילוסופיה שלי הוכיחה את עצמה בכל מקום בו עבדתי, ועבדתי רק במועדונים הגדולים ביותר שיש בהולנד, בספרד ובגרמניה. זה מה שגרם ליונייטד להביא אותי. אם הקבוצה סיימה במקום השביעי, זה בגלל שהסגל לא מאוזן, אבל זה לא מוריד מהציפיות. לברצלונה הגעתי אחרי 3 אליפיות של בובי רובסון, וזו היתה סיטואציה יותר קלה. גם את הולנד לקחתי אחרי שהגיעה לגמר המונדיאל ב-2010. למעשה, כבר בשנות ה-90' יונייטד שאלה אם ארצה לרשת את אלכס פרגוסון, ואם הייתי מגיע אז, זה היה יותר קל מאשר היום".

"אני מאמן את השכל של השחקנים, לא את הרגליים שלהם"
בכלל, נדמה שלשחקנים ביונייטד מצפה עבודה קשה. "בכל מקום שהייתי, לקח לשחקנים 3 חודשים להבין מה אני רוצה מהם. כרגע אין להם בטחון והם נשברים בקלות, אבל זה האדם שאני - ישיר. אני אומר את הכל בפנים והם צריכים להתרגל לזה. אני מאמן את השכל שלהם, לא את הרגליים. חשוב שהם יבינו למה ניתנת כל הוראה ושיחשבו, שלא ישחקו מתוך אינסטינקט".

"אני תמיד חושב ועובד לטווח הארוך", הוסיף, "ועובדה שבברצלונה עדיין משחקים 6 שחקנים שאני קידמתי כשהיו צעירים. צ'אבי, אינייסטה, פויול, ואלדס וגם מוטה (מפ.ס.ז'). בבאיירן קידמתי את מולר, אלאבה, קלוזה ועוד. אני מעדיף שחקניי בית, אבל גם ברכש אני חושב רחוק, מתוך כבוד למעסיקיי. באייאקס זכיתי בצ'מפיונס ליג עם ילדים בני 18".

"עיתונאים? כולכם מאמנים גדולים"
ומה לגבי העובדה שאלופת אנגליה היא גם היריבה העירונית שלו? "זה לא מטריד אותי, ולא משנה לי אם הם ממוקמים במרחק של 10 מטרים ממני או בכלל בעיר אחרת. מנצ'סטר סיטי עשתה דבר מדהים, כי הם לא היו מועדון גדול, ופתאום הם זוכים בתארים. אבל התחרות טובה ליונייטד, היא תדרבן אותנו לנסות לזכות באליפות".

ואי אפשר לסיים בלי התייחסות לז'וזה מוריניו ולאלכס פרגוסון. "האם אני מצפה ליריבות מול מוריניו? לא. אנחנו נשחק נגד צ'לסי, לא נגדו. הלוחמה הפסיכולוגית שלו לא תעבוד מולי, ולכן הוא גם לא ינסה להפעיל אותה עליי. לגבי פרגוסון, אני מאמין שינסו להשוות בינינו, אבל אני לא מוטרד. ויכוחים עם עיתונאים לא מעניינים אותי, אתם כולכם מאמנים גדולים, לא?".