שלושה מופעי רוק - קונצרטים - התקיימו במנצ`סטר ביום ראשון השבוע, רק שאיש לא ציפה ששניים מהם יהיו זהים. פול מקרטני נתן עוד שואו מטריף חושים ומתכחש לטבע וליקום בגיל 82 וחצי; להקת פרודיג`י סחפה והציתה לבבות בעוד קורטוב של נוסטלגיה מרטיטה; והפרודיג`י (ילד פלא) בשר ודם הפליא ללהטט באיצטדיון איתיחאד.
מי נבחרי השנה שלכם? הצביעו לקראת משדר הסיכום של הטוטו וערוץ הספורט
אמאד דיאלו קנה את עולמו בשעה וחצי. למעשה בדקה וחצי. הוא עלה על אחת הבימות היוקרתיות ורבות המוניטין בתבל, ובמדי האורחת מנצ`סטר יונייטד עשה לאלופה מנצ`סטר סיטי את מה שטדי שרינגהאם ואולה גונאר סולשאר עשו לבאיירן מינכן בקמפ נואו לפני חצי יובל - מהפך פסיכי ב-90 שניות.
דיאלו בן ה-22 הוא חלוץ מחוף השנהב שיונייטד גידלה אך הספיקה כבר לשגר לחונכות בריינג`רס הסקוטית ובסנדרלנד בצ`מפיונשיפ. הוא היה אמנם אחראי ליצירת הפנדל שברונו פרננדש הפך לשוויון, ומיד לאחר מכן לשער הניצחון אותו הבקיע במו רגליו - אבל למעשה ההשתלטות העוינת שלו על האיתיחאד היתה גדולה בהרבה מסך החלקים הדרמטיים ורבי ההשראה הללו.
לאורך כל המשחק היה דיאלו פשוט הכדורגלן היחיד על כר הדשא שלבש אדום - ויכול היה לשחק גם בתכלת. לא בדרבי הזה - זאת לא הייתה חוכמה גדולה - אלא בכל הרכב ועונה של אלופת אנגליה לאורך תריסר השנים האחרונות.
זה היה מרשים כמו שזה היה בלתי צפוי. הניצנים כבר היו שם העונה, והשיח על כוכב בהתהוות כבר עבר אצל השדים האדומים מלחישות בחדרי חדרים לקריאות התפעלות. אבל דיאלו לא קיבל עדיין מספיק אשראי ודקות אצל המנג`ר הקודם, אריק טן האח, על מנת שההוכחה, כמאמר הבריטים, תהיה בפודינג.
לשם כך נדרש אמנם מנג`ר חדש עם אמונה, חוצפה ותעוזה, אבל גם תנאי מקדים שאף הוא נולד איכשהו בלידת עכוז. כלל לא בטוח שרובן אמורים היה מהמר על הכישרון העתיר אך הצעיר של דיאלו מן הפתיחה, אלמלא היו שניים מן המקדימים אותו בתור - אלכסנדר גרנצ`ו ומרכוס ראשפורד - מעלים את חמת זעמו לשחקים בתזמון הכי רגיש, לפני הדרבי, ובתגובה נותרים מחוץ לסגל.
אבל ככה לפעמים צומחות אימפריות - מהצטברות מקרים. מצד שני, כלומר עם הסטת המבט אל מעבר למתרס, לצד השני - ככה נופלות אימפריות. לפעמים ברעש מחריש אזניים כמו תבוסה ביתית 4-0 לטוטנהאם, ולפעמים סתם במשחק אנמי להחריד. לחוץ, רדום, נושם ונושף בניוטרל. אמנם בדרבי, אבל מול יריבה די נוחה שלה דווקא לא היה איכפת רק להתאמץ, להזיע ולהילחם על תיקו. ניצחון? הצחקתם עשרה אדומים. רק אורח אחד לרגע - עם המספר 16 על גבו - ראה כל פגע.
מה עכשיו? באולד טראפורד קיבלו גושפנקא לנסות לבנות קבוצה חדשה סביב דיאלו. התהליך יהיה מורכב וארוך, אבל הציר והעוגן ישנם. בסיטי לא יפטרו לעולם את פפ גווארדיולה. אבל אם יתברר שהתחתית של 11 המשחקים האחרונים היא לא קרקעית התהום, אז סביר שהאיש שהצהיר ביום ראשון שאיננו טוב דיו ואיננו יודע מה לעשות - בכל זאת יעשה מתישהו את הדבר ההגון ויילך לעשות לביתו.
אולי יש משהו שעשוי להחזיר לפפ את הצבע ללחיים. בגיליון הגרדיאן ערב הדרבי, הציע התחקירן רוב דרייפר למנג`ר סיטי נתיב מעניין: לקבל סיוע מהניסיון של העומדת ומשקיפה עליו מגורד שחקים: ליברפול. למעשה מאקס ליברפול אחד, יחיד ומיוחד, יורגן קלופ, ומהפיזיקאי (אנליסט) של אנפילד, איאן גראהם.
דרייפר מדווח שקלופ עבר תקופה מסויטת דומה לזו של גווארדיולה לפני תשע עונות בדורטמונד. בעונה אחרי שסיימה במקום השני בבונדסליגה, נקלעו לפתע השווארצע-גלבן למקבץ של 8 הפסדים וצנחו אל ירכתי הטבלה מבלי שהמאמן הגרמני עוצר את הסחף. הוא אף הודה שהוא לא הצליח לפענח את הסיבות להידרדרות המטאורית.
זמן קצר מאוד לאחר מכן נחת קלופ בליברפול ונדהם לפגוש בעזרה שהוגשה לו מכיוון בלתי צפוי. גראהם, הממשיך גם כיום בתפקידו באנפילד כמנתח מערכות מדופלם נוסח מאניבול, הציג בפני קלופ מחברת ובה נתונים מפורטים על תיפקוד שחקניו וקבוצתו בעונת המשבר. השורה התחתונה שלה הייתה שגם במרוצת ההפסדים הרצופים "דורטמונד עשתה הכל נכון, אבל סבלה ממה שגראהם כינה EMOTION TRUMPS DATA. רגש מאפיל על נתונים. הרגש במקרה הזה הוא כמובן עוד נדבך של פסיכולוגיה. "על פי הפראמטרים של המעקב אחרי היכולות שלכם, הייתם הקבוצה השנייה הכי טובה בגרמניה", אמר גראהם לבוס הטרי שלו.
חיוך רחב של אושר התפשט על פניו של קלופ. "ידעתי!", הוא זעק כמו היה ארכימדס. "בכל אחד משמונת ההפסדים חשתי שאנחנו משחקים טוב ועולים על היריבה, ולא יכולתי להבין איך הפסדנו". התגלית הזו, אם תרצו התיאוריה (שאני בהחלט יכול להבין גם את הספקות והגיחוכים שמעלים אלו הרואים בה קישקוש מקושקש במסווה של "מדע") עבדה עבור המאמן הגרמני. היא השאירה את התיסכול מאחוריו, פטרה אותו מהתחבטויות אובססיביות, וסביר להניח שאף תרמה להמשך דרכו.
בחזרה לעונת 2015-14 בבונדסליגה: בורוסיה דורטמונד נחלצה אט אט מהתחתית וחזרה לעצמה ולמאבק על מקום בליגת האלופות. האמת? זו נותרה כנראה המטרה הריאלית של מנצ`סטר סיטי העונה.
סוף