בחודש ספטמבר האחרון, טרגדיה הכתה את כדורגל הנשים באנגליה, כאשר שפילד יונייטד מהליגה השנייה הודיעה על מותה הפתאומי של השחקנית מאדי קיוזאק, בגיל 27 בלבד, שלושה חודשים לאחר שחידשה את החוזה שלה, ולאחר שמונתה לאחת מקפטניות הקבוצה. העובדה שסיבת המוות הפתאומי הייתה לא ידועה, רק הוסיפה למסתורין ולתדהמה.
בשבועות האחרונים, נושא המוות הטרגי עלה מחדש לכותרות, בעקבות התקדמות מסוימת בשיתוף הפעולה בין המשטרה להתאחדות האנגלית. הסיבה? מכתב שכתבה קיוזאק המנוחה למשפחתה כשבעה חודשים לפני מותה, ובו האשמות נגד מאמנה ג`ונתן מורגן, מה שעורר את השאלה - האם המוות של השחקנית קשור למצב הנפשי אליו הדרדרה בעקבות היחס שקיבלה ממנו?
ב`אתלטיק` סיקרו השבוע את המקרה בהרחבה, כולל פרטים על החקירה ושיחות עם עדים מהקבוצה. עבור הוריה, דיוויד ודבורה, חג המולד האחרון היה קשה במיוחד. "היא הייתה מאוהבת בשפילד יונייטד, בקהל ובעיר שפילד, סיפרה אמא שלה". זה היה הבית שלה, המקום שבו היא רצתה לשחק עד הפרישה, עד שתסיים את הקריירה שהתחילה בגיל 5 במדי נוטינגהאם פורסט. היא הפכה לקשרית אנרגטית, קשוחה, ועברה באסטון וילה, בירמינגהאם ולסטר, לפני שהצטרפה לשפילד יונייטד, והפכה בהמשך לשחקנית הראשונה שמגיעה ליותר מ-100 הופעות במדי הקבוצה הבוגרת.
אז מה גורם לבחורה בת 27, שמשחקת במקום שהיא כל כך אוהבת, לשים קץ לחייה? במכתב התלונה שמשתרע על יותר משבעה עמודים ו-3,350 מילים, אביה דיוויד, עורך דין ותיק, פירט על שבעת החודשים האחרונים בחייה, והיחסים עם המאמן ג`ונתן מורגן. "היו כמה נושאים שהטרידו אותה לקראת הסוף, אבל כולם סובבים סביב היחסים שלה עם מורגן", נכתב בתלונה.
בין היתר כותב דייויד במילים מצמררות: "אנחנו יודעים שהיא עדיין הייתה איתנו אם הוא לא היה ממונה לתפקיד. ההודעות שלה והשיחות שלה איתנו תומכות בזה. כל בעיה שהייתה לה התחילה איתו". גם במועדון עצמו פתחו בחקירה חיצונית בנושא, אך ב-15 בדצמבר המשפחה קיבלה הודעה כי שום צעד משמעתי לא בוצע כלפי מורגן.
מורגן, שהיה בעבר המאמן של קיוזאק בלסטר, הכחיש בתוקף כי התייחס אליה בצורה לא טובה, טען כי ניסה להוות השפעה טובה על חייה, ושזה מופרך לחלוטין לטעון כי יחסי העבודה שלהם תרמו לייסורים הנפשיים, שהובילו בסופו של דבר למותה. מנכ"ל שפילד יונייטד, סטיבן בטיס, כתב למשפחה: "אף אחד מהאנשים ששיתפו פעולה בחקירה ראו או שמעו יחס לא ראוי שלו כלפיי קיוזאק או כל שחקנית אחרת".
עם זאת, מה שכן עלה מהחקירה, הוא שהיו חילוקי דעות בנוגע לאופי ההתנהגות של מורגן. חלק ראו אותו כאיש חם ותומך, בעוד אחרים טענו שהוא גרם לכמה מהשחקניות להרגיש מבודדות ומאוימות. על פי המשפחה של קיוזאק, חוויית הבדידות הזאת הייתה בדיוק מה שהיא תיארה להם בתקופה הקשה. כעת, גם ההתאחדות האנגלית נכנסה לעומק הקורה והחלה לאסוף ראיות לקראת חקירה עצמאית משלה. המשפחה של קיוזאק זוכה לתמיכה מצד איגוד השחקנים, וככל שהעניין נמשך ויותר ויותר פרטים מתגלים, עולה לדיון ציבורי גם השאלה שבבסיס הטרגדיה הזאת - מה מקובל בסביבת כדורגל ובסביבה ספורטיבית תחרותית, ומה עובר את הגבול, למרות הרצון הברור לדחוף להצלחה והלחץ הגדול.
אך מה שעלול לסבך את מורגן, שמונה בחודש פברואר בעונה שעברה למאמן שפילד, אלו שתי תלונות נוספות שנשמעו נגדו, שלא קשורות לקיוזאק. תלונה אחת משחקנית נוספת של שפילד יונייטד לקראת סיום העונה הקודמת, ותלונה אחרת, ישנה יותר, מהתקופה בה אימן בלסטר, במה שהיה למעשה "עסק משפחתי" עבור המשפחה.
אחותו של ג`ונתן מורגן, ג`ייד, הייתה המנהלת המקצועית של הקבוצה, בעוד אחות נוספת, הולי, הייתה הקפטנית. האבא, רוהאן, שימש כיושב הראש. בתלונה, שהוגשה למועדון על ידי אחת מהשחקניות, הייתה קשורה ליחס ביריוני מצד המאמן, וטופלה על ידי ג`ייד, המנהלת המקצועית, וכאמור אחותו. השחקנית שהתלוננה שוחררה מהמועדון אחרי שקיבלה פיצוי כספי כלשהו, והסיפור טואטא מתחת לשטיח ונעלם כלא היה.
בין הדברים שנחשפו בתלונה של משפחת קיוזאק כלפי מורגן, בלטו כמה נושאים עיקריים. כבר ב-2019, כך נטען, השחקנית המנוחה עזבה את לסטר בה אימן מורגן, כי הייתה משוכנעת שהוא רודף אותה באופן אישי. בהמשך, כאשר אימן את ברנלי ופגש את קיוזאק כשחקנית שפילד יונייטד, כינה אותה לטענתה "פסיכית" במהלך ההתמודדות בין הקבוצות.
במכתב מצוין כי מינויו למאמן שפילד יונייטד עוררה בה חרדה בעקבות ההיסטוריה המשותפת שלהם, אבל הייתה בה תקווה שהם יצליחו לשים את זה מאחוריהם, בין היתר בגלל מעמדה בקבוצה. מה שקרה בפועל, היה שהיא יצאה מההרכב הפותח, כאשר המאמן, כך על פי התלונה, טען שמאדי סובלת מעודף משקל, וסיפר לשחקניות אחרות על התאקלים שלהם בעבר, מה שגרם לה להרגיש כשחקנית בעייתית לעומת חברותיה לסגל.
אז מדוע, למרות החשש כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה, מאדי לא עזבה את המועדון? על פי אביה דיוויד, "היא אהבה את המועדון ויצרה בו חברים רבים. היא קנתה בית בעיר, הרגישה חלק מהקהילה, וחוותה את התקופה השמחה ביותר שלה בכדורגל בשפילד יונייטד. היא התקשתה להבין את הבעיה של מורגן איתה, שכן מעולם לא חוותה שום בעיות עם מאמנים אחרים, ונחשבה לדמות אהודה במועדון".
באותה תלונה בת שבעה עמודים, נטען כי קיוזאק הפכה לחרדתית בעקבות היחס שקיבלה ממורגן, עד כדי כך שזה השפיע על מצבה הבריאותי. היא עברה לגור עם הוריה, קיבלה תרופות מרשם וביקשה עזרה מהרופא של המועדון. המשפחה טוענת כי קיוזאק התלוננה מספר פעמים על יחס אנטיפתי שהרגישה שכוון באופן אישי כלפיה מצד מורגן, כאשר שחקניות נוספות בקבוצה הגדירו את האווירה כ"קשה, מפלגת וכזאת שהיה קשה להתמודד איתה".
במועדון ביצעו כאמור חקירה חיצונית, עליה היה אחראי חוקר ותיק ומנוסה בשם דיוויד סוטון, שלטענת המשפחה לא מילא את עבודתו כראוי, ובין היתר נטען כי ביצע טעויות בסיסיות בשמות המעורבים, ראיין את אביה של מאדי קיוזאק המנוחה, דיוויד, אך לא הקליט את השיחות, ואף הגדיר אותו כעובד המועדון, ולא כאביה. החקירה, בה סוטון דיבר עם כ-18 עדים שונים, השאירה את משפחת קיוזאק האבלה עם שאלות לא פתורות, הרבה תסכול וכאב.
אחת מנקודות המחלקות, היא העובדה שבמועדון החליטו להסתיר מפני המשפחה והציבור את דו"ח החקירה שניקה את מורגן מאשמה, מה שמשאיר את משפחתה של קיוזאק בערפל לגבי העדויות והדברים שנאמרו, ויותר חשוב מבחינתם, מה שלא נאמר על המאמן, הדמות שלטענתם הובילה באופן ישיר לאובדן הטרגי של ביתם. כחלק מההגנה שלו, מורגן הכחיש כי אי פעם טען בפני קיוזאק כי היא סובלת מעודף משקל, בנה עבורה תוכנית אימונים אישית על מנת שתהיה בכושר טוב יותר, ואף הציג ווידאו של שניהם מחודש מאי האחרון, בו נראה שהם מסתדרים טוב באימון. הוא טען כי היה קונה לשחקניות אוכל מכספו הפרטי כאשר המועדון לא סיפק זאת, ואף ניסה לעזור לקיוזאק להשיג העלאה בשכר.
עם זאת, בשיחות שביצע ה`אתלטיק` עם מספר שחקניות ששיתפו פעולה עם קיוזאק, מתואר המאמן כדמות שיכולה לגרום לך להרגיש מבודד ומאוים. "קיוזאק הייתה נוהגת להתבדח שאנחנו בכלא", סיפרה חברתה לשעבר לקבוצה שדיברה באנונימיות". שחקנית נוספת סיפרה: "מהרגע שהוא נכנס לחדר ההלבשה באימון הראשון, הייתה תחושה שיש שחקניות מסוימות שאין להן שום צ`אנס להצליח".
עד כמה היחס של מורגן, כך לטענת אותן שחקניות, היה רע כלפי דמויות מסוימות? "אם הוא הרגיש שהוא לא רוצה אותך בקבוצה, זה נגמר. הוא לא היה יוצר קשר עין, עובר לידך כאילו את אוויר, לא מפנה לך זמן במהלך היום. הוא אפילו לא היה לוחץ יד".
נראה שהעניין הכי מרתק בנושא של מורגן, הוא הקיצוניות לה סגנון האימון שלו זוכה. בעוד חלק מהשחקניות כינו אותו כמנהיג חיובי ודמות אהובה, בלטה עדות אחת חמורה במיוחד, של שחקנית שלא הייתה מעורבת בחקירה אותה ביצעה שפילד. מדובר בשחקנית לסטר לשעבר, שסיפרה על הימים תחת מורגן: "הייתי בוכה בסוף כל יום בדרך הביתה. הדרך שבה הוא התנהג והתרבות שהוא יצר במועדון - הוא הסיבה שפרשתי מכדורגל".
קשה להאמין שניתן יהיה להגיש אישום פלילי כלשהו כלפי מורגן, והתנהגות קיצונית של מאמני כדורגל היא לא משהו שלא נתקלנו בו בעבר. המקרה הטרגי של קיוזאק, הוא בסופו של דבר מקרה של שחקנית כדורגל שכל חייה היו לפניה, ללא בעיות נפשיות בעבר לטענת משפחה, שחיה בעיר שהיא אוהבת, עם משפחה תומכת וקהילה שהרגישה חלק ממנה. "היא הייתה בחורה שמחה, ללא דאגות, והכל השתנה פתאום".
מורגן, שהושעה זמנית לצרכי החקירה, יחזור בסוף השבוע לקווים לראשונ מאז ה-17.9. משפחתה של קיוזאק תמשיך לדרוש את המשך העמקת החקירה, ובעיקר תצטרך להתמודד כל חייה עם האובדן. ועולם הכדורגל? הוא צריך להתמודד עם השאלות הקשות על סביבת עבודה תחרותית, היחס לספורטאים, וההשפעות המנטליות על אנשים שצריכים להתמודד עם הלחצים האלו. זה גם תזכורת עבורנו, כל אחד, להסתכל על הסובבים אותו. בבית, בעבודה. לשים לב לכל שינוי התנהגותי וכל סימן חשוד, כדי לנסות ולמנוע מקרים טרגיים כאלה.
