"כשלו". ארטטה והשחקנים (GETTY)|צילום: ספורט 5
חסר סבלנות. אודגור (GETTY) (צילום: ספורט 5)
חסר סבלנות. אודגור (GETTY)|צילום: ספורט 5

אחרי חמישה ניצחונות ליגה רצופים, ארסנל רשמה הערב (שלישי) איבוד נקודות ביתי נגד ניוקאסל, אחרי 0:0 מאכזב. התותחנים לא הצליחו לפרוץ את הגנת ניוקאסל, שמצידה המשיכה בכושר המשוגע שלה העונה. באנגליה ניתחו את התיקו והתייחסו ל"ארסנל המתוסכלת", כפי שנכתב שם.

"ארסנל כשלה בניסיונותיה להפעיל לחץ על מנצ'סטר סיטי", נכתב באנגליה, "ניוקאסל תסכלה את התותחנים, שלא הצליחו לרשום מצבים מסוכנים מול היריבה. אדי אנקטיה קיבל הערב הזדמנות לעזור לארסנל לנצח ואחרי היכולת שהציג הערב, גזר הדין עדיין לא ברור לגביו".

התסכול של ארסנל מחוסר היכולת לכבוש הורגש כבר במהלך המשחק. באנגליה טוענים כי בכל עבירה שנשרקה לטובת ניוקאסל, מאמן הקבוצה, מיקל ארטטה, צרח על השחקנים שלו להסתדר בחזרה. בנוסף, בגזרת השחקנים, מרטין אודגור הציג חוסר סבלנות משלו.

התסכול של ארסנל לא נבע רק מהיכולת, אלא גם מהשיפוט ומהדרך בה שיחקה יריבתה. ספק טעויות שיפוט, בשילוב עם משחק הגנתי של ניוקאסל, הוציאו את ארטטה משלוותו ובסיום המשחק, המאמן התייחס לכך: "אני לא אדבר על השיפוט, אבל אני כן אדבר על מה שראיתי, ומה שראיתי היו שני פנדלים ברורים. ניוקאסל? הם תכננו לשחק הגנתי. הם לא משחקים ככה בדרך כלל והם לא ניסו לעשות דבר כזה נגד אף קבוצה אחרת עד כה".

"עוד רחוקים מאוד" (GETTY)|צילום: ספורט 5

הנורווגי התעצבן על בוקאיו סאקה במהלך המשחק, כשזה לא לחץ את שחקני ניוקאסל מספיק טוב והגיב בזריקת ידיו לאוויר ומלמול מילים לא ברורות. בפעם נוספת, ארטטה ניצל פציעה של ז'ואלינטון כדי לקרוא את כל השחקנים לשיחה - כולל השוער, ארון ראמסדייל. לצערו, המילים שלו לא השפיעו לבסוף על תוצאת המשחק.

עוד לפני ההתמודדות באמירויות, גארי נוויל, פרשן סקיי ספורטס וכדורגלן העבר, סיפק "נבואה" מסוימת, כשטען כי ההתלהבות מהיכולת של ארסנל מוקדמת מידי: "עונה טובה של ארסנל תהיה אם יסיימו בטופ 3, זו תהיה עונה נהדרת מבחינתם. לגבי תואר, צריך להיות זהירים מאוד".

"הם בעמדה מצוינת", המשיך נוויל, "אבל אני מרגיש שיש עוד דרך ארוכה מאוד, אנחנו אפילו לא במחצית הדרך של העונה. עבור השחקנים האלה, המרתון רק התחיל. אני חושב שהעניינים יתחילו להסתבך אם הם יהיו 6 או 7 נקודות בפסגה באזור פברואר מרץ, אז הלחץ יעלה. קבוצות חושבות שהן קרובות לתואר באותה התקופה, אבל הן לא. הן רחוקות עוד קילומטרים מתואר".