הכדורגל האנגלי, ואת זה יודע כל מי שעוקב אחריו אפילו לא בצורה אדוקה, הוא מקום שבו אלימות כלפי נשים, אלכוהול ועבירות מין, הם כמעט דבר שבשגרה.
רשימת השמות שהסתבכו במהלך השנים יכולה למלא דפים שלמים. אגדות כמו ג'ורג'י בסט ופול גאסקווין, שרק שנים לאחר פרישתם, נשמעו בקול הטענות כי השתמשו באלימות ברוטלית כלפי בנות זוגם, ועד ראיין גיגס ובנג'מין מנדי, הדוגמאות הטריות יותר. וזה באמת על קצה המזלג.
הסיבות ברורות. השילוב של תהילה, צריכה מופרזת של אלכוהול ולעיתים גם רקע קשה ממנו מגיעים הכדורגלנים. בכלל, אלימות במשפחה וכדורגל אנגלי הם משהו שהולך יד ביד, כאשר במחקר שנעשה לפני מספר שנים התגלה כי תוצאה לא טובה של נבחרת אנגליה למשל, מעלה ב-38 אחוז בממוצע את מספר מקרי האלימות במשפחה באותו יום.
נכון, היו שחקנים ששילמו מחיר כבד ואפילו ישבו בכלא, דוגמאת אדם ג'ונסון שהורשע ביחסים עם קטינה. אך אף אחד מעולם לא "זכה" לתגובה מהירה כל כך וחריפה כל כך, כמו מייסון גרינווד.
Manchester United official statement.
— Fabrizio Romano (@FabrizioRomano) February 1, 2022
“Manchester United reiterates its strong condemnation of violence of any kind. As previously communicated, Mason Greenwood will not train with, or play for, the club until further notice”.
אם נחזור לאותו מקרה אדם ג'ונסון שבסופו של דבר הורשע ונכנס לכלא, או אפילו למקרה בנגמ'ין מנדי שחשוד כעת בלא פחות משבעה מקרי אונס, שניהם המשיכו לשחק כדורגל גם כשהחשדות נגדם היו מבוססים וידועים היטב למועדונים בהם שיחקו.
התגובה במקרה גרינווד, היא יוצאת מהכלל בכל קנה מידה, ובוודאי בזה של הכדורגל האנגלי והספורט העולמי בכלל. בתוך יומיים, הושעה השחקן מיונייטד, איבד את החוזה מול נייקי, הוסר ממשחק פיפ"א ויש להניח שבקרוב גם ישוחרר רשמית מהשדים האדומים.
כמובן שתעלה הסברה שאם, לדוגמא, היה מדובר בכוכב מהשורה הראשונה, לא היו מגיבים בצורה כזאת. אך חשוב לזכור שמייסון גרינווד לא היה עוד שחקן ביונייטד. מדובר באחד הכשרונות הגדולים בעולם לגילו, חלוץ שכבש 10 שערים בעונה כבר בגיל 19, מישהו שללא ספק היה בדרך להיות כוכב העתיד של המועדון. עבורי, הסיבה לתגובה החריפה (והראויה), היא הפלטפורמה בה התגלה המקרה.
הרשתות החברתיות שינו את חיינו, ומקרה גרינווד הוא הוכחה מובהקת לכח העצום שיש לכל אחד בידיים. כי זה בכלל לא משנה אם הארייט רובסון העלתה במודע את התמונות וקבצי הסאונד, או שמישהו פרץ והעלה אותם כפי שאביה טוען. ברגע שהם יצאו החוצה, הכל נגמר.
כי מקרה גרינווד ובת זוגו, זרק לנו לתוך הפרצוף את האמת הכואבת שהיא אלימות נגד נשים. לא עוד דיווחים על תלונות שאפשר להכחיש. לא עוד תירוצים והאשמות קורבן. אלא סדרת תמונות מזעזעות, של אשה צעירה עם פרצוף מרוח בדם, סימנים כחולים על הידיים, וקבצי קול מבחילים.
בתוך שעה, מיליוני אנשים בעולם נחשפו לתוכן הזה, ללא שום פילטר. ללא הצהרות ריקות מתוכן של פרקליטים וללא פלפולים משפטיים שהיו מאפשרים לגרינווד להמשיך לשחק, בזמן שהיו מנסים לסתור כל טענה של רובסון.
תגובות הנגד העצומה שהתעוררה ברשתות, לא הותירה לאף אחד מאותם גופי ענק שום ברירה, אלא להגיב בצורה חדה ומהירה.
חשוב לציין, גם במקרה גרינווד כמו בכל מקרה אחר, אדם זכאי לטעון לחפותו, אך אפשר לשער די בבטחה ולאור החקירה המסתעפת, שהתמונות היו אותנטיות. הסיבות שהובילו אליהן? זה כבר ממש לא משנה.
בגיל 20, הקריירה של מייסון גרינווד נגמרה. הוא כבר לא יתאושש מהמקרה הזה, ואם ההאשמות נכונות, הוא גם יישב בכלא. בוודאי שאין סיבה לרחם עליו. מדובר בעוד צעד חשוב והכרחי לחברה שרוצה להוקיע מתוכה אלימות במשפחה.
