ביום רביעי הקרוב ייפגשו מוחמד סלאח וקווין דה בריינה בפעם השלישית העונה, ברבע גמר ליגת האלופות. שבוע לאחר מכן הם יתייצבו זה מול זה בפעם הרביעית. עד כה ניצח הבלגי במנצ'סטר 0:5 תוך שהוא מבשל פעמיים וסלאח מוחלף אחרי 45 דקות, והמצרי גמל לו בליגה באנפילד 3:4 כולל שער אחד ובישול אחד.
החשבון המרתק ביניהם פתוח איפוא, אבל הוא לא ייסגר באנפילד ובאיתיחאד בתחילת אפריל. אולי 180 הדקות ברבע גמר הצ'מפיונס ליג יתרמו להכרעה, אבל זו הסופית והרשמית תגיע רק בהמשך החודש, כאשר כדורגלני אנגליה ועיתונאיה, בשתי הצבעות נפרדות, יבחרו את שחקן העונה 2017/2018.
מי ייקח? אצל הבריטים הרי אין לדעת. בניגוד לאומות אחרות – בלי שמות - המתקשות לצאת מהקופסה ומהקיבעון, ונוהגות להניח את כתר כדורגלן העונה שלהן על מי שמתהלך כבר בגאון באמתחתו הבוהקת עם תואר אלוף הליגה, הרי שבאנגליה הג'נטלמנית רבים המקרים בהם הנבחר הבכיר לאו דווקא סיים את הקמפיין עם SILVERWARE.
דוגמאות בולטות: תיירי הנרי 2006 (ארסנל סיימה רביעית), וויין רוני 2010 (צ'לסי אלופה), גארת בייל 2013 (טוטנהאם חמישית!) ולואיס סוארז 2014 (סטיבי ג'י בועט בדלי וליברפול מסיימת 2 נקודות מתחת צ'לסי).
ועכשיו מו סלאח. קווין דה בריינה הנפלא יהיה כמובן אלוף אנגליה, והוא עדיין הפייבוריט לגרוף גם את התואר האישי. אבל סלאח בא מאחור וטרף את הקלפים. עד תחילת השנה האזרחית הנוכחית לא היה לקשר הבלגי בן ה-26 - עם 11 שערים ו-19 בישולים בכל המסגרות העונה – מתחרה על התואר מחוץ לקבוצתו. אבל אז הגיע פרעה עם יציאת מצרים מטורפת, והפך את היוצרות. זה לא רק 36 השערים עד כה ותריסר האסיסטים.
זה גם 15 כיבושים וששה בישולים מאז היום הלפני אחרון של 2017, זה גם הסגנון, המהירות, הראוותנות, שלל הטריקים והביצועים הוירטואוזיים ויוצאי הדופן, וזה בעיקר ההשתלטות של מוחמד סלאח על ההנהגה של ליברפול אחרי שלכאורה היא היתה אמורה להתרסק או לפחות להיצרב קשות עם עזיבת פיליפ קוטיניו לברצלונה בינואר.
יהיה זה יומרני לכתוב שאיש איננו זוכר עוד את קוטיניו. כבודו העתיר של הברזילאי במקומו מונח. אבל סלאח אחראי יותר מכל לזה שהוא לא בלתי נשכח. שאנשים שהתאבלו מרה על הליכתו של קוטיניו, אומרים היום שליברפול מודל סלאח-מאנה-פירמינו אולי אפילו זורמת ביתר קלילות, או פשוט יותר טובה.
כידוע הסטטיסטיקה – אדם טבע בבריכה שעומקה הממוצע חצי מטר - היא אף פעם לא כל הסיפור. אבל במקרה של פרעה היא מצטרפת לעשיית השפטים ביריבים. סלאח כבר שבר את שיא הכיבושים של שחקן בעונתו הבכורה באנפילד, הוסיף לזאת שיאון פיקנטי של מספר השערים הגדול ביותר בהיסטוריה שמבקיע שחקן ברגל שמאל בעונה אחת (22), ועם 28 שערי ליגה כרגע הוא עתיד לשבור את שיא הפרמיירליג של סוארס, כריסטיאנו רונאלדו ואלן שירר (31 שערים בעונה של 38 משחקים), ואולי אף את שיא השיאים של שירר – 34 שערים בעונת 94/95, בה היו עדיין 22 קבוצות ו-42 משחקים.
לקווין דה בריינה ולמוחמד סלאח יש עוד משהו משותף: שניהם ממלאים את משבצת הדחויים של ז'וזה מוריניו. לשניהם זה קרה בצ'לסי, ושניהם נאלצו לערוך סיבוב עולמי מגיהנום סטמפורד ברידג' שלהם לגן העדן הנוכחי. מוריניו לא איבד אמנם שערה מראשו ופני מכיסו כתוצאה מההחלטות הגרועות הללו, אבל אולי נותר לפחות לקוות שהשניים לא יסכימו בעתיד לעבוד תחתיו.
מו סלאח לה-לה-לה-לה-לה
אם הוא טוב בשבילך, אז הוא טוב גם בשבילי
אם ימשיך כך להבקיע, גם אני רוצה להיות מוסלמי
אם הוא טוב בשבילך, אז הוא טוב גם בשבילי
לשבת במסגד – זה הרצון שלי
זה (בתרגום חופשי) כבר השיר השלישי שאוהדי ליברפול חיברו לסלאח העונה. אבל הוא הלהיט העכשווי והגדול מכולם. להם כמובן אין ספק שסלאח הוא שחקן העונה, והם יצטטו גם את מחירו – 36 מיליון ליש"ט בלבד מרומא – לעומת הסכום היותר מכפול שעלה דה בריינה לסיטי. השאלה היא אם בתהליך הבחירה של איש השנה בכדורגל האנגלי יהיה גם משקל למטענים שאינם מגיעים ישירות מהתרומה על כר הדשא. אם התשובה חיובית, הרי שסלאח ישאיר לכל מתחריו עשן מסולסל מאחור.
בעוד חודשיים וחצי יהיה המצרי, כדורגלן השנה באפריקה, בן 26. זה אומר שלפני עשור אחד בלבד, כאשר כריסטיאנו רונאלדו עוד רשם שלוש אליפויות רצופות במדי השדים האדומים, האיש הנמוך הזה, 1.75 מ', העריץ אותו ואת זידאן ואת טוטי כילד מתבגר, חלם עליהם בלילות ובימים, וכדי להגשים את החלום עבר דרך שמתאימה להגדה של פסח.
סלאח נולד בכפר באסיון, מרחק 350 ק"מ מהבירה קהיר. בגיל 10 שיחק במועדון במרחק חצי שעה מביתו. בגיל 12 עבר לקבוצה בשם טאנטה, מרחק נסיעה של שעה ומחצה בכל כיוון. כאשר היה בן 14 הוחתם על ידי אל מוקאוולון הקהירית. מגורים ולימודים בבירה לא באו בחשבון. אז הילד סלאח נסע כל יום, חמישה ימים בשבוע, ארבע וחצי שעות הלוך וארבע וחצי חזור. הוא קיבל אישור מבית ספרו ללמוד שעתיים ביום – משבע בבוקר עד תשע. אז עלה לרכבת לקהיר. הגיע ב-14.30. האימון החל ב-15.00 והסתיים בשש. הביתה הוא הגיע ב-22.30. למיטה, לישון, ולקום עם שחר לעוד בוקר של יום מפרך שכזה. משינה יכולים לכתוב על זה עוד שיר.
באפריל 2012, בגיל 19, הסתיימה דרך החתחתים של הכישרון המצרי העליון. בעקבות אסון הכדורגל בפורט סעיד הזמינה באזל את הנבחרת הצעירה של מצרים למשחק ידידות בשווייץ. סלאח שיחק מחצית. כבש פעמיים. מצרים ניצחה 3:4. בבאזל ביקשו ממנו להישאר לשבוע, שבסיומו החתימו אותו תמורת 2.5 מיליון יורו. השאר היסטוריה. אבל היא עדיין נכתבת. ועוד שיאיה, תאריה ורגלה נטויים. אני מצביע סלאח.
