בכל תחרות ריצה למרחקים ארוכים, נניח 5,000 או 10,000 מטר יש תמיד מין מועמד מובהק לנצחון. מין קנניסה בקלה כזה, שניצח בכל התחרויות הקודמות ושכולם יודעים שהוא יותר טוב משאר הרצים. כל הרצים יודעים שבסופו של דבר הכל תלוי בו. הוא יכול להפסיד את התחרות והוא יכול לנצח את התחרות אבל זה תלוי רק בו. הם אף פעם לא מובילים את שורת הרצים, הקנניסאים בקילאים. הם תמיד שומרים על מקום קבוע כמה מטרים מאחור, לא רחוק מדי, בטווח ראיה מהמוביל. בראש תמיד רץ מישהו שיש לו אשליות שאם הוא יהיה ראשון אולי הוא יצליח לפתוח פער כזה שהבקלה לא יצליח להשיג אותו. אבל זה כמובן לא קורה כי אם הוא רץ יותר מהר אז גם הבקלה מגביר צעדיו.
ככה נמשך לו המירוץ. בראש מתחלפים ביניהם המועמדים האחרים לניצחון בהובלה ומפתחים אשליות בינם לבין עצמם שאולי הפעם סוף סוף זה יהיה שלהם. ואז, כמה סיבובים לפני הסוף כשכולם כבר מתחילים לחשוב שהיום הוא לא יעשה את זה, הוא פתאום פותח מבערים, מתחיל לרוץ במהירות מטורפת כאילו הוא לא רץ כבר 4,000 מטרים, וכל שאר המתחרים יכולים רק להסתכל עליו אובדי עצות כשהוא בדרכו לזכות בעוד תואר.
הנצחון של מנצ'סטר אתמול על צ'לסי מסתמן כרגע שבו הרץ שכולם ידעו כל הזמן שהוא הטוב מכולם במירוץ לאליפות הפרמייר ליג, החליט שנגמר זמן המשחקים והוא צריך לפרוץ קדימה ולקחת את ההובלה. אם מנצ'סטר תנצח בשני משחקים הקרובים שלה השבוע מול וויגאן ובולטון היא תהיה ממוקמת בראש הטבלה לפני ליברפול עוד לפני שזו תשחק את משחקה הבא.
השדים האדומים לא נתנו אתמול משחק גדול. לא הייתה שליטה ללא עוררין מצידם במגרש. ובכל זאת היכולת הזאת עדיין הספיקה להם לשלוש אפס קליל על טוענת בכירה לכתר ויריבתם העיקרית בשנתיים האחרונות. עם קצת פחות חוסר מזל זה היה יכול להגמר גם ארבע או חמש. ולא שמישהו כאן ממש מופתע. איך שהוא למול היכולת האנמית משהו של ליברפול, עודף הכוכבים של צ'לסי שלא מתחברים לקבוצה, שלא לדבר על הילדים של ונגר שמראים הרבה ניצוצות אבל מעט תפוקה, לכולם היה כל הזמן ברור שהכל תלוי ביונייטד.
אם מנצ'סטר תרצה, האליפות תהיה שלה. כמובן שזה עוד לא בטוח במאה אחוזים. דברים עוד יכולים לקרות. גם קנניסה בקלה נפל פעם פעמיים בקריירה וגם מנצ'סטר יכולה למעוד, אבל מעכשיו הכל תלוי בה. ותסמכו על אלכס פרגוסון השועל הזקן שהוא לא ייתן להם לוותר על זה בקלות.
כשהמועמד לניצחון פותח מבערים מה נשאר למתחרים להגיד? נשאר להם רק לקטר ולהראות לכולם שהם לא ממש יודעים להפסיד בכבוד, תכונה שגם פרגוסון לא מצטיין בה במיוחד. משחקי השבת עמדו בסימן הסערה שעוררו דברי בניטז מאמן ליברפול על כך שמנצ'סטר זוכה באליפויות רק בגלל שהשופטים מפחדים מפרגוסון. אז נכון, פרגי בהחלט יכול להיות מפחיד אבל לפי המשחק אתמול מי שמפחד ממנו זה בעיקר השחקנים של הקבוצה היריבה.
צ'לסי נראתה אתמול במחצית השנייה בעיקר מפוחדת וזה לא סימן טוב לבאות מבחינתם. סקולרי עושה רושם של מאמן חביב, ג'נטלמן אמיתי שנותן כבוד ליריבים שלו אבל לא מצליח להכניס בשחקנים שלו רוח קרב של ממש ולא מצליח לתת לקבוצה שלו את הקילר אינסטינקט שכל כך חסר לה לפעמים. אם ככה אולי כבר עדיף היה להשאיר את אברם לא? צ'לסי כבר בפער של ארבע מליברפול והיא עלולה להיות בפער של חמש ממנצ'סטר אם זו תנצח בשני המשחקים שלה השבוע. זה אמנם לא פער עצום אבל תשאלו פעם את מי שרץ מאחורי בקלה - בשלב הזה של העונה כשהמועמד לנצחון פרץ קדימה, הסיכוי שלא מישהו מאלה שרצים חצי הקפה מאחוריו לסגור את הפער קטן מאוד. אם למנצ'סטר יונייטד לא יקרו תקלות יוצאות דופן ממש קשה לראות מי לוקח ממנה תואר שלישי ברציפות.