"שחורות, בוהקות, כמו שני לוקוסים בלילה". ככה דמיין שבתאי אלפנדרי (שייקה אופיר ז"ל) את עיניו של הבן שרצה שייוולד לו בסרט 'אבו אל בנת', לאחר שנולדו לו תשע בנות.
לעומת זאת, אחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים, זינדין זידאן, הגשים את חלומו של שבתאי כאשר התחתן עם ורוניקה פרננדס הספרדייה ועימה הביא לאוויר העולם בן בכור – אנצו, שנקרא על שמו של אחד הקשרים הגדולים של נבחרת אורוגוואי, אנצו פרנצ'סקולי. הצרפתי כנראה לא הסתפק באחד ואחרי הבכור הגיעו עוד שלושה צאצאים זכרים לבית זידאן-פרננדז - לוקה, טאו ואליאס.
לא רק שזיזו מתפאר בארבעה בנים בריאים, אלא מסתמן שכנראה יש מי שימשיך את השושלת של אחד מהקשרים הגדולים והמוכשרים בתולדות הכדורגל. שלושה מתוך הארבעה משחקים כיום במדי האקדמיה של ריאל מדריד והקטן ביותר גם בדרך. הארבעה בהחלט מגלים ניצוצות של הכישרון של אבא ובשילוב עם הגנים הספרדיים של אמא ייתכן מאוד שאולי ונקבל גרסאות משופרות של הקשר הבינלאומי לשעבר.
הראשון שהצטרף למדריד היה בנו הבכור, אנצו בן ה-16 שמשחק בעמדת הקישור ובשנת 2004 הצטרף לאקדמיית הנוער של הבלאנקוס. אנצו נולד בבורדו ומאז היותו עולל, אביו, שבאותה תקופה היה בשיאו, לימד אותו את רזי המשחק.
כיום, סקאוטים המאתרים כישרונות צעירים עולים, משבחים ומציינים: "יש לו כישרון ברגליים. הוא מאוד נייד במגרש, יש לו ראיית משחק ברמה גבוהה, בעל שליטה מעולה בכדור ובעיטה חזקה.
בנוסף, סנטיאגו קניסארס, שוער העבר וכיום פרשן לכדורגל נוער בערוץ הספרדי, מספר על ההתרשמות שלו מהבן הבכור: "הוא משחק כדורגל ממש כמו אביו, הוא מזכיר אותו בתנועות שלו", אבל קניסארס מזהיר: "למרות שאבא שלו זה זינדין אין זה אומר שהוא יעשה את הקפיצה הגדולה וילבש את החולצה מספר 10 כמו אביו. יש לו עוד דרך ארוכה לעולם הכדורגל המקצועי".
אנצו כבר מגיל קטן חי ונושם כדורגל, עוד כאשר היה בן ארבע החל לשחק בשורות יובנטוס. חמש שנים עברו ובגיל תשע הצטרף לריאל ויכולתו לא נעלמה מעיניו של מאמן הנבחרת של ספרד עד גילאי 15 ובשנת 2009 זומן לנבחרת הלאומית. גם ז'וזה מוריניו לא התעלם מהכישרון ואולי גם קצת בגלל אביו שמשמש כדירקטור בקבוצה, אבל בחמישה בספטמבר נקרא אנצו על ידי המאמן הפורטוגלי לבוא ולהתאמן עם הקבוצה הבוגרת של מדריד, מה שללא ספק מהווה הגשמת חלום עבר הקשר הצעיר ומעתה מבחן ההוכחה יהיה עליו בלבד.
הבן השני שמשחק במדריד מאז 2004 הוא לוקה בן ה-13, אך לעומת אביו ואחיו הבכור, בחר לוקה ללבוש כפפות ולעמוד בין קורות השער. הילד בקושי עבר את גיל המצוות וכבר מתנשא לגובה של 165 סנטימטרים ועם עוד כמה שנים טובות של גדילה גובהו יהיה אופטימלי עבור שוער, מה שיהווה עבורו פלוס נוסף לעמדה בה הוא משחק.
אמנם לוקה עדיין צעיר, אך במועדון כבר סימנו אותו כשוער מבטיח, כאשר מספרים שהילד מגלה יכולות טכניות גבוהות עם מבנה גוף טוב, זריז וכזה שמחבר בין כל התפקידים על המגרש. לוקה, שרואה בשוער הראשון של מדריד, איקר קסיאס מודל לחיקוי, מעיד על עצמו: "מבחינת יכולות משחק אני טוב באחד על אחד ובמאבקים באוויר". אם הצעיר ימשיך בדרכו של המודל לחיקוי, אין שום ספק שעם גנים כמו שיש לו ומסגרת שדואגת לו, יגיע צאצא נוסף לרמות הגבוהות.
טאו בן ה-9 והבן השלישי במספר, משחק גם הוא באחת מקבוצות הילדים של המועדון ממדריד והפעם משפחת זידאן התהדרה לה בחלוץ. אמנם טאו עדיין רך בשנים, אך כבר מקבל המון סופרלטיבים על יכולתו וכישורי המשחק שלו. לטאו יש חוש התמצאות ברחבה ונחשב ככזה שמפתיע את שומריו כל פעם מחדש עם מהלכים שונים. בנוסף, החלוץ הצעיר קל רגליים ונחשב לבעל בעיטה טובה ברגל ימין. עם זאת, הבן השלישי עדיין צעיר ולזיזו נותר רק לקוות שאולי עוד ביצת זהב מונחת לצידו.
הבן הקטן, אליאס, שיחגוג בקרוב יום הולדת שש, עדיין לא הצטרף לבלאנקוס באופן רשמי, אך הכדור איננו זר לו וכבר כיום משחק בקבוצת הזאטוטים של בית הספר לכדורגל, מועדון ספורט 'קניאס', שפועל בשיתוף עם ריאל מדריד. הילדון משחק בתפקידי ההגנה או כקשר אחורי שמאלי וכנראה שהזמן יעשה את שלו עד שימצא את ייעודו על המגרש. אם אליאס ימשיך בדרכם של אחיו הגדולים, דרכו בהחלט סלולה ובעוד כשנתיים יגיע גם הוא למועדון הנחשק ממדריד.
משלוש יוצאת אחת: האם לייצג את ספרד, צרפת או אלג'יר?
סוגייה מעניינת שעולה ממוצאם של ארבעת המופלאים, היא אם ויום יגיע והם יצליחו לטפס לרמות הגבוהות ויוזמנו להנבחרות הלאומיות. עצם היותם חצי צרפתיים וחצי ספרדיים, ישנה אפשרות עבורם לשחק בכל אחת משתי הנבחרות וגם בנבחרת אלג'יר, מוצאו של אביהם.
כרגע, הבכור אנצו הוא הבן היחידי שזומן לאחת מנבחרות הלאומיות הצעירות. ב-2009 זומן לנבחרת הלאומית של ספרד עד גילאי 15. על פי חוקי פיפ"א שחקן כדורגל לא יכול לשחק בשתי נבחרות לאומיות שונות. אך בשל גילו של הקשר הצעיר יוכל בעתיד לשחק גם במדי ה'טריקולור'.
זיזו אמר את דברו בנושא: “כאשר יגיע הרגע זה יהיה הזמן שלי להחליט. אם ספרד תזמן אותו זה יהיה דבר טוב ואם זאת תהיה הנבחרת הצרפתית, גם זה יהיה דבר טוב". אך זידאן האבא צינן את ההמולה סביב הנושא: “כרגע אנצו נהנה מכדורגל במדריד וזה הדבר החשוב ביותר".
נכון, לא תמיד הבנים של כדורגלנים גדולים הצליחו לפרוץ בגדול כמו שעשה אביהם, אך למרות זאת הכישרון לכדורגל של זידאן, אולי טמון גנטית בילדיו ועם השגחה שלו יחד עם מועדון בסדר גודל של ריאל מדריד, יש לצעירים למשפחת זידאן-פרננדס את כל הכלים בכדי להצליח. כן נכון, ארבעתם עדיין צעירים, אבל בהחלט יש סיבות רבות וטובות לאופטימיות אצל האבא. עם כל הכישלונות העבר של בנים/אחים, זיזו לבטח יסתפק לפחות באחד שיגיע להישגיו הוא ואולי אף יעבור אותם.
