"כרגע אני מתאמן לבד, אבל אלו ימים שבהם אני בעיקר חושב", כך מספר ביבראס נאתכו לאתר ערוץ הספורט בפתיחת הראיון שערכנו איתו, ונוגע בנקודה שהכי כואבת לו. "היו מקומות שהייתי רוצה להיות בהם בנקודה זו של הקריירה, אבל כרגע זה הולך פחות טוב ממה שחשבתי. מאמין שבימים הקרובים אני אחתום איפשהו".
עד לא מזמן, נאתכו היה קונצנזוס. "הליגיונר מספר 1 של ישראל", השחקן שהיה מניה בטוחה בהרכבה של רובין קאזאן. ודווקא כשנראה היה שהוא בדרך לאחת הליגות הגדולות באירופה - ודיווחים על התעניינות מצד רומא, מילאן ושאלקה צצו חדשות לבקרים - הוא מצא את עצמו איכשהו בפאוק סלוניקי. עושה רושם, שלפחות כרגע, נאתכו נמצא באחת הצמתים החשובות בקריירה.
"בדיבורים הייתי בכל אירופה", מספר נאתכו. "גם בחורף וגם עכשיו היו הצעות. היו דיבורים עם סביליה, אבל לא הייתה הצעה רשמית, היו דיבורים גם בגרמניה והיו עוד כמה קבוצות שאיתן המו"מ לא צלח. היו הרבה דיבורים, אבל גם הרבה דברים לא נכונים. שום דבר לא בא ממני, כשיהיה משהו אני אספר".
האמנת שיהיה לך יותר קל?
כן. חשבתי שיהיה לי קל יותר למצוא קבוצה טובה באירופה בליגה בכירה, אבל זו המציאות. צריך מזל ואולי יש כמה דברים שעשיתי לא נכון. יכול להיות שההחלטות שלי היו שגויות".
לאן אתה מכוון?
"גרמניה, אנגליה. ספרד נראה בעייתי כרגע. אני ניסיתי פחות להתערב ולדחוף את עצמי, כי המצב באירופה הוא שכולם מכירים את כולם. יכול להיות שגם השיווק שלי לא היה נכון. עשיתי קריירה יפה ברוסיה, אבל כנראה שזה לא מספיק".
אולי היה עדיף לעזוב את רוסיה קודם?
"לא, אני חושב שמה שחוויתי ברוסיה גרם לי להיות מרוצה. לא הייתי רוצה לשנות כלום, אבל בליגות הבכירות כנראה צריך לשחק בקבוצות קטנות, כדי שייראו מה אתה יודע. הם פחות סומכים על הליגות ששיחקתי בהן".
מה קרה עם טרבזונספור?
"התקשורת אהבה לדבר, למרות שלא היה כלום. הם פנו אלי עוד לפני המונדיאל והחזרתי ש'אני לא מעוניין כרגע'. הם חיכו עוד קצת ובסופו של דבר זה נפל - ואז יום אחד קראתי שסירבתי בגלל המלחמה, כשכבר חודש לפני אמרתי לא. כנראה רצו לעשות כותרות".
ואם תהיה הצעה מטורקיה?
"אין שיקול בכלל. הייתי קרוב ללכת לגלאטסראיי בחורף - ואם הייתי מקבל את אותה הצעה היום יכול להיות שהייתי הולך".
באירופה כבר מתחילות הליגות
"נכון, ולכן אחליט כבר בימים הקרובים לאן אלך, גם אם זה מקום שבשלב הזה לא חשבתי שאהיה בו".
גם רוסיה?
"יכול להיות".
אחת הסיבות המרכזיות בגללן נאתכו רוצה מאוד למצוא קבוצה היא העובדה שלפחות בקדנציה של אלי גוטמן - הוא סוג של באנקר בהרכב. ואוטוטו, כידוע, מתחיל קמפיין מוקדמות יורו 2016, בו הקשר רוצה להיות חלק מרכזי, וייתכן כי אף ימונה לקפטן.
מה אומר אלי גוטמן על זה שאין לך קבוצה?
"דיברנו בשבוע האחרון ואני יודע שהוא רוצה שאשחק, אבל אני לא יכול למהר. אני עוד מעט בן 26 וזה צעד חשוב בקריירה שלי. חשוב לי להיות שחקן מוביל ולשחק בנבחרת".
יש סיכוי שלא תהיה לך קבוצה עד אז?
"בתיאוריה זה יכול לקרות, אז לכן עד סוף השבוע אני רוצה לחתום, גם אם אצטרך להתפשר. שעון החול הולך ואוזל וברור שגם הנבחרת משפיעה. אם לא היתה נבחרת הייתי מחכה, כי החלון בראירופה עוד פתוח הרבה זמן".
מה גוטמן המליץ?
"הוא לא התערב לי בשיקולים, רק אמר שהוא רוצה שאהיה במקום שאשחק בו. אני מאמין שהוא סומך עלי. יש לנו קשר אחר, כי עברנו ביחד משהו ואני לא שוכח לו את הדברים האלה. הוא עושה מה שכל מאמן נבחרת היה עושה".
בגלל הקשר הזה, הביקורות היו עליך היו גדולות יותר?
"לי אין מי שישמור עלי בתקשורת כי אין לי קשרים. אני לא מחפש אותם ויכול להיות שזה פוגע בי, אבל אני שלם עם עצמי".
אתה רוצה להיות הקפטן?
"ברור שזה כבוד גדול, במיוחד בנבחרת, אבל המאמן יחליט ואני לא חושב על זה כרגע".
מה הסיכויים להגיע לטורניר גדול?
"קיימים, אבל מה שחשוב זה שקודם כל שנשחק בארץ. זה משהו שאף אחד מאיתנו לא חווה ואולי נחווה אותו פעם אחת בחיים. ההזדמנות יותר גדולה, אבל לא יותר קלה. נקווה שכן נעשה את זה".
נאתכו הוא שונה בנוף הכדורגל הישראלי, גם בשל מוצאו. בימים אלו, בהם המצב הבטחוני רגיש במיוחד והרחוב הישראלי גועש מכל הקצוות הפוליטיים, דעתו היא אף מעניינת יותר.
איך זה להיות צ'רקסי בזמן המלחמה?
"מאז תחילתה היינו בחודש הרמאדן ולא כל כך יצאתי מהבית. זה לא נעים ששחפים מפשע וחיילים נהרגים שלא לצורך, אבל ברור שכולם היו רוצים שלום. כשהייתי ברוסיה היו כמה מבצעים ופיגועים, שאלו אותי והתעניינו, אבל היה קשה לי להסביר כי מי שלא פה לא רואה את זה כמונו. שם דברים הם לא תמיד לטובת ישראל".
יש שיח מאוד מתלהם שמחפש לייצר מחלוקות. איך אתה בתוך זה?
"אני לא אוהב להיכנס לפוליטיקה, כי אין איך לצאת מזה טוב, במיוחד כשזה קשור לספורט ובמיוחד במצבי הרגיש הזה".
בירם כיאל?
"ראיתי את התמונה שהוא העלה, זה מסוג המקרים שבהם עדיף להיות בשקט".
לא היית מעלה תמונה כזו?
"לא. מתחילת המלחמה אני לא מעלה שום תמונה כי לא צריך לעשות רעש. אם צריך להיות בשקט, אני אהיה בשקט".
ובאופן כללי, מה אתה חושב על הליגיונרים שחוזרים לישראל?
"המטרה שלי היא לא לחזור לישראל, אני לא רואה סרט שזה יקרה בשנה הקרובה. אני יודע כמה זה קשה, אבל כל אחד מקבל את ההחלטות שלו".
איך מתמודדים עם זה שדברים לא מצליחים?
"זה חלק מהחיים של שחקן כדורגל. צריכים לקרות הרבה דברים, אבל אני מאמין שמה צריך לקרות קורה".
לסיום, טוב לך כרגע?
בטח. אני בריא יש לי משפחה וילד בריא, אשתי עומדת ללדת. אז פחות קבוצה או יותר קבוצה, הכל שטויות..."
