הרבה כבוד והערכה מגיע גם ליריבה שלה איטליה, נבחרת פחות מוכשרת, אבל כל כך אמיצה ולוחמת שהבקיעה שערים נהדרים והיתה שותפה מלאה לאחד הגמרים הגדולים בטורניר הזה. זה קרה פה אצלנו, בישראל, וסיפק פינאלה מושלם לטורניר נהדר עם ארגון למופת.
קהל ישראלי רב גדש את היציעים, וכמה כיף לשבת לראות משחק באווירה כזו. כי כשבאים ליהנות מכדורגל ולא להוציא עצבים ופורקן שלילי על הקבוצה שאתה אוהד או שונא, מסתבר שאפשר לספק יופי של אווירה.
מבחינה מקצועית, הספרדים הפתיעו את האיטלקים כששינו את המערך הרגיל (שלרוב כולל שלישיית קישור מאוד ברורה) ועברו לקישור בעל שני אחוריים בקו אחד, כשטיאגו משחק כשחקן חופשי לפניהם ומאחורי החלוץ מוראטה. הכניסות שלו לתוך רחבת היריב (דבר שהוא ממעט לעשות במערך הרגיל) ייצרו שני שערים עבור ספרד ומחצית מושלמת עבורו הסתיימה בשלושער. איסקו, השחקן המצטיין של הטורניר, שיחק הפעם קצת יותר מאחור והיה שותף מלא להנעת הכדור, לכדרורים נפלאים ולמסירות עומק חכמות, למרות שהיה רחוק מהשער. לחלל הזה בדיוק טיאגו נכנס בצורה מושלמת.
האיטלקים הגיבו מהר והישוו בשער מצוין, אבל לאורך זמן איטליה, כמו כל נבחרת אחרת בטורניר, לא הצליחה להתמודד עם האיכויות של ספרד. מדהים לראות שלמרות כל הכשרון, הספרדים לא מסתמכים רק עליו ועדיין מציגים מחוייבות מדהימה. אחרי כל איבוד ניתן היה לראות את האדומים ממהרים ללחוץ באגרסיביות ולחלץ את הכדור. וזה כולל את כולם.
הנבחרת היחידה שאולי היתה יכולה להתמודד עם ספרד בהרכב מלא היתה הנבחרת הגרמנית, אלא שלצערנו, בהתאחדות הגרמנית/בצוות המקצועי בחרו לשלוח שישה או שבעה שחקנים מוכשרים ובעלי ניסיון בין לאומי להשתלב בנבחרת הבוגרת, על חשבון היורו וההצלחה בטורניר.
לגבי נבחרת ישראל, יש בי תקווה שאנשים יבינו שארבע הנקודות נגד נבחרות כאלו זה הישג, אבל זה העניין המשני. אולי פער האיכות הגדול באיכויות והפערים בדברים הבסיסיים, שהפעם ראינו מקרוב, יספקו צלצול השכמה דחוף כדי לגבש תוכנית אמיתית לכדורגל שלנו מהגילאים הצעירים. תוכנית כזו צריכה לכלול הרבה יותר שעות אימון, התמקדות בתכנים חשובים לכל גיל ולא בתוצאות של שבת הקרובה. דרישות למצוינות, הכשרת מתקנים ראויים ועוד - אלו דברים שצריך להקנות לשחקן כבר בגיל צעיר, כי בגיל 20 פלוס זה כבר מאוחר לתקן.
מגיעות תודות למארגנים, ליזמים, לנבחרות ולקהל, שסיפקו שבועיים של חוויית כדורגל. עוד נתגעגע אליה
