הרצון הגדול של נבחרת ישראל לעשות צעד נוסף לעבר יורו 2012 יתבהר הערב (21:05) כאשר עשרות אלפי אוהדים נרגשים ימלאו את אצטדיון רמת-גן וידחפו את חניכיו של לואיס פרננדז בדרך למשחק חשוב מול קרואטיה של סלאבן ביליץ'.
בעוד שבעבר מי שמשך את מירב תשומת הלב של היה קשר צ'לסי, יוסי בניון, הפעם את אור הזרקורים ימשכו שני קשרים מוכשרים ונמוכי קומה.
בצד הישראלי אנחנו מדברים על מי שצפוי להחליף את בניון ולשאת על כתפיו את הקישור של הנבחרת, קשרה של הפועל תל-אביב ושחקן העונה אשתקד, גילי ורמוט. מנגד יעמוד יריב מסוכן וקשה אף יותר בדמותו של הקשר הקרואטי, לוקה מודריץ', שעל כתפיו האחריות להוביל את נבחרתו ליורו הקרוב לאחר הכישלון הקרואטי להעפיל למונדיאל 2010 בדרום-אפריקה.
עכשיו אני כי ההוא הלך
הקפטנים הקבועים של שתי הנבחרות, יוסי בניון הפצוע ודריו סרנה המושעה, ייעדרו מהמשחק החשוב, מה שאוטומטית פותח את החיפוש אחר השחקן שייקח את האחריות והמנהיגות על המגרש.
ורמוט, לו יש 8 הופעות במדי הנבחרת - רובן כמחליף ושבהן לא כבש - ייכנס לנעליים הגדולות שהשאיר לו בניון ויהיה גם זה שינהל מול הקרואטים את משחק ההתקפה של הנבחרת בכחול-לבן, משימה לא פשוטה בכלל אך בהחלט אפשרית לאור הרזומה המרשים של ורמוט בשנתיים האחרונות. השחקן הצעיד את הפועל להישגים בזירה האירופית ואף זכה להגיע עמה השנה לליגת האלופות, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון האדום.
בעונה החולפת היה ורמוט אחד מהשחקנים הבולטים ביותר בישראל וזכה לשבחים מכל עבר אודות ביצועיו המרשימים בליגה האירופית מול קבוצות כמו סלטיק, המבורג וראפיד וינה. מספר 14 באדום הוכיח כבר במשחק הראשון של הפועל בליגת האלופות מול בנפיקה כי מקומו בין הגדולים וכי לכדורגל הישראלי יש עתיד מזהיר, גם במסגרת הבינלאומית, הנבחרת.
ורמוט הוא שחקן ש"אוהבים לאהוב". יש לו שליטה נהדרת בכדור, דריבל מסחרר ויכולת לבצע מהלכים מרשימים שמותירים את הקהל פעור פה. למרות אופיו הביישני, ורמוט הוא המנהיג השקט של הפועל תל-אביב והברומטר של הקבוצה. כשהוא לא במיטבו, לקבוצה קשה להגיע למצבים דוגמת משחק ההפסד להפועל חיפה ו-70 הדקות הראשונות של האדומים בניצחון בקופסא על מכבי נתניה.
אלא שאז התעורר ורמוט ובשתי מסירות, בישל שני שערים שגמרו את המשחק. זו בדיוק הגדולה שלו, גם במשחק חלש, הוא מסוגל להכריע. זה בדיוק מה שפרננדז מצפה מוורמוט. אם אכן כך יקרה, "המאסטרו" יעשה את קפיצת המדרגה לה מייחלים וכך יוביל גם את השחקנים בכחול-לבן לניצחונות והישגים.
מזאגרב ללונדון
כמו ורמוט, גם מודריץ' הוביל העונה את קבוצתו האנגלית, טוטנהאם, להופעת בכורה בליגת האלופות. הקשר שגדל בדינמו זאגרב וזכה עימה בשלוש אליפויות בקרואטיה ושני גביעי מדינה, כבש 31 שערים ורשם 29 בישולים, נתונים שהובילו אותו ישירות אל הסגל של נבחרת קרואטיה.
בהרכב הנבחרת הוא התחיל לקבל את האשראי הגדול ואת הבמה הרצינית רק כאשר מונה לתפקיד המאמן הנוכחי, סלאבן ביליץ'. מודריץ' נכלל בסגל הנבחרת הקרואטית למונדיאל 2006, שם עלה כמחליף בשני משחקים. ביורו 2008 היה כבר שחקן הרכב משמעותי והוביל את נבחרתו עד לרבע הגמר, שם הפסידה בדו-קרב פנדלים לטורקיה, כשמודריץ' בעט את הפנדל מחוץ למסגרת.
הטעם החמוץ מהחמצת הפנדל הומתק לאחר שנבחר ל-11 של הטורניר והיה לקרואטי השני בהיסטוריה אחרי דאבור שוקר האגדי. לקשר 42 הופעות בנבחרת במהלכן כבש שבעה שערים, ומהצד הישראלי נותר רק לקוות כי מספר השערים יישאר על כנו גם לאחר ההופעה ה-43.
ההופעות המרשימות במהלך יורו 2008 לא נעלמו מעיניהם של הסקאוטים של הקבוצות הבכירות באירופה ומודריץ' נרכש על ידי טוטנהאם לפני כשנתיים תמורת סכום שיא של כ-16.5 מיליון ליש"ט – שיא המועדון. המאמן הספרדי חואנדה ראמוס היה זה שהביא את השחקן למועדון והעניק לו את הספרה 14, מה שמותח במיידית את קו הדימיון לקשר הישראלי.
מודריץ' מאייש את הקישור ההתקפי במרכז המגרש ומשחק בעמדת הפליימייקר, תפקיד לא שכיח בנוף הכדורגל העולמי העכשווי. הוא שחקן נמוך קומה, בעל יכולת טכנית נהדרת ושליטה אבסולוטית בכדור שמשלב במשחקו ראיית משחק מצויינת לצד כידרור מרשים. את כל אלו הוא מצליח להביא לידי ביטוי בליגה האנגלית הקשוחה, מה שמעיד עד כמה הוא שחקן יוצא מן הכלל וכמה עבודה תהיה הערב להגנה הישראלית.
אספקט חשוב במשחקו שהיה שמח לשפר הוא עוצמת הבעיטה הלא כ"כ חזקה שלו אבל הוא מחפה על זה בדיוק מקסימלי שיודע להביך לא פעם את השוערים בפרמייר-ליג. בנוסף, יש לשחקן נמוך הקומה נטייה להיפצע לעיתים תכופות עקב מבנה גופו הצנום והשברירי, כמו שקרה אשתקד כששבר את רגלו בניצחון טוטנהאם על בירמינגהאם.
"קרויף הקרואטי" או "הקוסם הישראלי"?
מודריץ' בן ה-25 זכה כבר לכינוי "יוהאן קרויף הקרואטי" נוכח הדמיון החזותי והטכניקה האישית שמזכירה את יכולותיו של השחקן ההולנדי הגדול בכל הזמנים. אין מחמאה גדולה מזו אך אם ננסה למצוא את קווי הדמיון לכדורגל הישראלי, מיד יעלה בראשנו כי הקרואטי מזכיר לנו דווקא את אותו קפטן הנבחרת הפצוע, יוסי בניון.
זאת לאור מימדי הגוף הקטנים והצנומים וכן הזריזות והטכניקה האישית הגבוהה. אך אם נרצה לדייק מעט יותר נוכל בהחלט להשוות במעט את השחקן ל"קוסם" המקומי שלנו, אייל ברקוביץ', שניחן בטכניקת מדהימה, שליטה אבסולוטית בכדור ומסירות מתוחכמות שמשאירות חלוצים מול השוער.
שנים רבות שבישראל מקווים לזכות לרגע אחד של נחת ולעלייה היסטורית לטורניר גדול שיזכיר לנו במעט את הטעם הטוב שכבר הספיק להחמיץ ממונדיאל מקסיקו 70.
40 שנים עברו וידענו מהנבחרת בעיקר כישלונות ואכזבות, והקהל כבר מתחיל להתרחק ולהפגין חוסר אמון משווע בשחקנים בכחול-לבן. בעבר כבר היו לנו נבחרות כשרוניות, אך הן נכשלו פעם אחר פעם. האם בניון, ורמוט, איתי שכטר, ליאור רפאלוב, אליניב ברדה וחבריהם יצליחו להוביל אותנו לאליפות אירופה?
דבר אחד בטוח, בקמפיין הנוכחי יש לנו הזדמנות שלא בטוח שתחזור, אחרי ההגרלה הסבירה לה זכינו, בפעם השניה ברציפות. האם הכישרון הגדול שיש בנבחרת הנוכחית יצליח לבוא לידי ביטוי? הדבר תלוי בעיקר ברגליים של ורמוט ומודריץ'. בואו נקווה שהישראלי יתעלה על יריבו הקרואטי.
