אם יש משהו גדול לקחת מהמשחק הערב הוא שניר דוידוביץ' חזר להיות התמנון מוולנסיה. השוער הוותיק שכבר הושמץ ואולץ לפרוש נתן משחק ענק במיוחד במחצית השניה שהשאיר את חיפה בחיים לקראת משחק הגומלין בשבוע הבא בבלגיה.
את המשחק באצטדיון רמת גן אפשר לחלק לשניים. המחצית הראשונה הגדולה של מכבי חיפה שהייתה צריכה להבקיע עוד שני שערים לפחות ואת המחצית השנייה הפחות טובה. במחצית הזו כבר שחקני האלופה הישראלית התעייפו וגנק השתלטה על המשחק.
למרות השער המצמק של ברדה, אם חיפה תשחק בגומלין כמו במחצית הראשונה אין שום סיכוי שהיא לא תעפיל לליגת האלופות. אלישע לוי הכין את הקבוצה שלו נהדר למשחק. היא ביטלה כמעט לחלוטין את משחק הקישור של הבלגים והפעילה לחץ בלתי פוסק לאורך רוב המשחק.
למרות זאת, בפעמים הבודדות שבהן אליניב ברדה ויילה ווסן הצליחו לסכן את החלק האחורי של חיפה ניתן לראות שעדיין חסר תאום במרכז ההגנה במיוחד בין איציק כהן לסרי פאלח. השער של אליניב ברדה הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך.
על פי מה שראינו במחצית הראשונה גנק היא קבוצת מרכז טבלה בליגת העל שלנו. מדובר בקבוצה אפאתית עם הגנה שמרבה לעשות טעויות ואם לא השוער שלה וחוסר המזל של דבאלשוילי, חיפה הייתה גומרת את צמד המשחקים כבר בדקה ה-30.
אולי זו העזיבה הצפויה של ורקאוטרן ואולי זה הפציעה של קווין דה-ברוין אבל גנק לא הזכירה את אותה קבוצה שזכתה באליפות בעונה שעברה. ואולי הליגה הבלגית היא לא כזאת טובה כמו שכולם מהללים אותה.
במחצית השנייה כבר ראינו גנק אחרת. טובה יותר ומסוכנת יותר. זה לא היה שיפור משמעותי ביכולת שלה אלא כיוון שחיפה הורידה רגל מהגז. פשוט התעייפה.
המאסטרו של חיפה הוא אייל גולסה. הקשר הצעיר עושה ככל העולה על רוחו במגרש ואם תחילת העונה היא סימן לבאות הרי שגולסה עשוי להיות הבורג המרכזי של חיפה בעונה הקרובה ואתם יודעים מה זה אומר. בעונה הבאה הוא כבר יהיה ליגיונר.
