חלומות ורודים תמיד היו לערן זהבי. הקשר שגדל בהפועל תל אביב פותח מחר (ראשון, 21:45) עונה בפאלרמו לצד הרבה שמות גדולים ובמזוודה? אותם הדברים בדיוק שהביאו אותו לשם. החוצפה והגישה הכללית שלקחו אותו לכל אותם השערים והרגעים הגדולים עדיין שם אך הפעם הוא בא קצת ממקום אחר ובאופן מפתיע, מלחיץ יותר.
כמו שהוא העיד בעצמו, להפועל הוא הגיע כאחד שלא ציפו ממנו כלל. דווקא לליגה האיטלקית, בה הוא יהיה הישראלי השני אחרי טל בנין, הוא מגיע כשאומרים לצידו שמות כמו חבייר פסטורה ואנטוניו קסאנו והוא בעצמו? בכלל רוצה לראות את הנסיך שאף פעם לא יהיה מלך, אלסנדרו דל פיירו. רק בבקשה, בשלב ראשון אל תדברו איתו על ציפיות.
"זה מרגש מאוד". פתח ערן זהבי את דבריו בראיון ל-ONE, ממש לפני שהוא סוף סוף עולה על הדשא במשחק הבית מול אינטר אחרי השביתה במחזור הראשון שמנעה את פתיחת הליגה. "אחרי כל משחקי האימון והשביתה מתחילים לשחק כדורגל וזה מרגש. קבוצה חדשה, קהל חדש, מקום חדש. הכל חדש ואתה רוצה כל הזמן להוכיח את עצמך. אני מרגיש כאילו רק עכשיו התחלתי לשחק כדורגל כי אני צריך להוכיח את עצמי כל יום וכל משחק אימון. תמיד כשחקן כדורגל צריך להוכיח אבל בארץ כולם מכירים אותי ויש לי מעמד גבוה יותר ופה אתה מגיע ומתחיל מאפס, זה אתגר".
במקור, היה אמור זהבי להתחיל במשחק חוץ מול העולה החדשה, נובארה, לנסוע לשני משחקי הנבחרת מול יוון וקרואטיה ואז להגיע לשחק מול אינטר, למשחק הביתי הראשון. השביתה סידרה עניינים קצת אחרת והמשחק הראשון של שחקן ישראלי מזה 11 שנים יהיה מול הנראזורי. "על אינטר אין יותר מדי מה לחשוב, זה פשוט חלום. אני פשוט עולה על המגרש והמטרה היא לינות. אם ייצא לי להבקיע זה בכלל יהיה כיף. יש התרגשות גדולה וזה קרה גם בהפועל כי זה היה חלום שלי מגיל 4. שם נכנסתי מהדלת האחורית לקבוצה. רגליים כבר בוערות כי אני רואה את כל החברים שלי בטלוויזיה שכבר פתחו עונה וכמה הם נהנים, מקווה לבכורה חלומית".
"אם יש משהו שטוב אצלי זה שכשאני עולה למגרש אני לא חושב על הדברים האלו. אני רוצה להנות ולנצח ומה שאני יודע. לא מתייחס יותר מדי לקהל מסביב. לפעמים זה בא לטובתי ולפעמים אנשים חושבים שאני קצת חוצפן, משתדל שזה יהיה יותר באמצע", הוסיף.
למרות ירידת קרנה היחסית של הליגה, לפחות בהקשר הפופולאריות והדעה, עדיין משחקים בה הרבה מאוד שחקנים מהטובים ביבשת. "שיחקתי נגד שחקנים גדולים וזו לא הפעם הראשונה. היינו בליגה האירופית ובליגת האלופות, גם בנבחרת. אני לא מסתכל על זה, ברור שזה כיף. יש פה כל כך הרבה שחקנים שאני מעריך אבל אם אני צריך להגיד אחד אז זה אלסנדרו דל פיירו. הוא אגדה מבחינתי. עכשיו אני אוהד פאלרמו אבל כשהייתי ילד הייתי אוהד גדול של מילאן. עד שהגעתי לכאן גם רציתי שמילאן תנצח כל משחק אבל זהו, עכשיו זה לא יהיה ככה יותר".
זהבי אמנם פותח את דרכו בליגה אך הקבוצה כבר הודחה מאירופה אחרי תיקו ביתי מול סיון השוויצרית והדחה בעקבות שערי חוץ. זהבי סיפר על הגישה השונה במועדון, לפחות ממה שהוא רגיל בישראל, להדחה. "אף אחד לא אהב שהודחנו מאירופה, זאת לא המטרה העיקרית וזה לא כמו בארץ. הליגה פה היא העיקר כי היא כל כך קשה ואינטנסיבית. יש אפילו אנשים שחושבים שטוב שעפנו מאירופה כי עומס המשחקים הוא גדול. קשה להסביר את זה, העוצמה והכח פה זה מאוד קשה ושני משחקים בשבוע זה קשה מאוד ככה".
בעקבות העובדה שהוא השחקן הישראלי הראשון שהגיע לליגה מאז שנת 2000, אחרי טל בנין, הקשר מקבל תשומת לב מרובה מכלי התקשורת השונים ואף הופיע על השער של ה'גאזטה דלו ספורט' היוקרתי, דבר שכמובן נחמד אך כמו שזהבי יודע גורם לציפיות הגדולות ממנו לעלות אפילו יותר.
"מתייחסים אלי יפה מאוד פה בתקשורת והאנשים בכלל. כל הזמן רוצים לראיין וכמובן שזה גם בגלל היכולת הטובה באימונים. רוצים לשמוע מה שיש לי להגיד ולהכיר יותר. כרגע אני משתדל לדבר כמה שפחות. גם ככה יש ממני כל כך הרבה ציפיות אז אני אשתדל לבוא למגרש ולעשות הכי טוב שיש. כשמדברים הרבה זה יוצר עוד יותר ציפיות. כיף לי שיש את זה וזה נותן לי מוטיביציה אבל כשאתה מסתכל על השחקנים שמשווים אותך אליהם אתה מבין. איפשהו צריך גם קצת פרופורציות כי אתה שחקן שהגיע מישראל ואתה עדיין לא באת מברזיל ולא מהמקומות האלו. שיחקתי עד עכשיו בליגה הישראלית ולא חושב שאפשר לצפות שאני אעלה בכל משחק ואתן גול או שניים או לסיים עונה עם 30 גולים".
בכל מקרה ולמרות ההרגשה שדברים צריכים להכנס לפרופורציה הנכונה זהבי מרגיש באימונים בסדר גמור ובכך אולי מתמודד עם ההשוואות שהגיעו מצד הנשיא של הקבוצה, מאוריציו זמפריני. "לא היו אימונים שאמרתי לעצמי 'איפה אני ואיפה הציפיות?' אני משתדל לא לחשוב על זה ובכל ראיון שהיה לי פה הסברתי שאני לא רוצה שישוו אותי לאף שחקן, אני רוצה להיות בפני עצמי. רוצה להביא את הסגנון שלי למשחק ולהיות ערן זהבי. לא פאסטורה ולא קסאנו. שניהם שחקנים גדולים שכבר הוכיחו את עצמם בליגה האיטלקית ואני עוד לא עשיתי את זה ככה שזו השוואה שהיא לא לעניין. אפשר להגיד דברים על הכישרון אבל אי אפשר להגיד שאני צריך להיות כמוהם. זה גם אני רוצה אבל צריך להנמיך קצת את הדברים האלו.
אין לי פה יותר מדי עם מי להתייעץ. קצת עם החברה קצת משפחה. אין פה שפה משותפת חוץ מאיטלקית, אני עובד על זה. אני לומד את זה בדרך הקשה. אין עם מי לדבר אנגלית. כולם מדברים איטלקית. המילה שאני הכי אוהב באיטלקית כרגע זה 'ארי ודרצ'י".
כשנשאל אם הוא מתכוון לשנות את גישת המשחק שלו אמר: "קודם כל זה ברור שלא השתנתי, נשארתי אותו שחקן. תמיד אני אנסה לעשות את הדברים שאני עושה, לא משנה מה יגידו. אני חושב שאם זה היה טוב עד עכשיו זה יהיה טוב גם פה. אני מקווה שיצליח לי".
כשהגיע השחקן לקבוצה, במעמד ההצגה שלו, רוב הנוכחים התרכזו בעיקר במספרת ההיא, מול ליון בצ'מפיונס ליג, זהבי הבטיח להם מספרת משלהם, לפחות ככה הם הבינו: "העיתונאים אמרו לי שכל האוהדים של פאלרמו נכנסים ליוטיוב בעקבות הגול שלי מול ליון אז אמרתי 'אני לא יודע אם אפשר לעשות את זה עוד פעם אבל אם יגיע הכדור אני אנסה'. זה לא משהו שאני חושב עליו לפני שאני עולה למגרש אבל אם הכדור יגיע אני אנסה. אם יכנס אז יהיה טוב, אם לא בטח ירדו עלי קצת אבל זהו".
לסיום, סיים זהבי במטרות לחצי השנה הראשונה לפחות: "אני לא מפחד מכלום. יש בורא עולם והוא יחליט. אני חושב שהצלחה זה למעלה משבעה שערים ומספר דומה של בישולים, אבל גם לשחק את רוב המשחקים בהרכב ולתפוס מקום. להיות בורג מרכזי זה לא פחות חשוב. אני גם חושב שאם אני אסלול את הדרך לעוד ישראלים שישחקו באיטליה בעונות הקרובות זאת מטרה לא פחות גדולה".
