לפי מצב העניינים כרגע, גם בשנים הקרובות תתקשה ליברפול להתמודד שווה בשווה מול יריבותיה הבכירות בליגה האנגלית - מנצ'סטר יונייטד, ארסנל, צ'לסי וגם מנצ'סטר סיטי. הסיבה היא חוסר יכולתה להגדיל את אצטדיונה הביתי, אנפילד, ועל ידי כך להביא לעליה בהכנסותיה.
"אתה לא יכול לבנות למישהו ליד הבית בצורה כזאת שתחסום לו את אור השמש. זה כל הסיפור, גם אם בליברפול לא אוהבים את זה", כך התבטא בנושא ג'ון אנדרסון, יועץ בכיר לראש העירייה. "הבעיה היתה קיימת לפני עשר שנים, שהתחלנו לדון בנושא, והיא קיימת גם היום. אנפילד נמצא בלב איזור מגורים והרחבת היציעים לגובה עשויה לפגוע ברמת החיים של תושבי השכונה", הוסיף אנדרסון.
לליברפול יש קהל אוהדים רב שיכול להכיל כמות גדולה מעבר ל-45 אלף המושבים המצויים כרגע באנפילד. לעומת האולד טראפורד של היונייטד, המכיל 76 אלף מקומות, או אצטדיון האמירויות החדיש והמשוכלל של ארסנל, עם מקום ל-60 אלף איש, לליברפול קשה הרבה יותר להשיג הכנסות גבוהות, בטח כשמדובר על קהל מעיר תעשייה בעלת אוכלוסייה ממעמד בינוני ומטה, עשיר הרבה פחות מאלה שבלונדון הבירה.
הגדלת האצטדיון הינה הדרך היחידה של ליברפול להתמודד כלכלית גם מול צ'לסי ומנצ'סטר סיטי, שאמנם לא נהנות מאצטדיוני ענק, וגם קהל התומכים בהן קטן מזה של ליברפול, אך זוכות לתמיכה חיצונית מצידם של אנשי עסקים מיליארדרים.
לכך יש להוסיף כי אנפילד הינו אחד האצטדיונים הישנים באנגליה, הוקם ב-1899, ופרט לבניה מחדש של יציע ה'קופ', לא עבר שידרוג של ממש שיתאימו לעת הנוכחית.
התוכנית המקורית של ראשי ליברפול, עוד ב-2003, היתה לעזוב את אנפילד ולבנות אצטדיון חדש בן 60 עד 72 אלף מקומות בסטנלי פארק, אך קשיים כלכליים מנעו את קידום הפרויקט. הבעלים החדשים של הקבוצה, קבוצת פנווי ספורט שמחזיקה גם בבוסטון רד סוקס, מעדיפים להישאר באנפילד ולשפץ אותו. טרם נמצא מודל כלכלי שיצדיק השקעה של מעל ל-300 מיליון ליש"ט באצטדיון החדש.
