אבל האופן שבו ואן בומל פרש הוא יוצא דופן. בדקה ה-70 של משחקו האחרון במדים האדומים-לבנים, הקשר האחורי ראה את הכרטיס הצהוב השני והורחק. בכך, הגיעו לקיצן 21 עונות של כדורגל מקצועני עבור ואן בומל, שהחל את הקריירה בפורטונה סיטארד ומאז עשה קריירה מוצלחת בפ.ס.וו, ברצלונה, באיירן מינכן ומילאן.
"זה היה נחמד", סיכם ואן בומל, "אני לא רוצה למנוע משחקנים צעירים לעשות את פריצת הדרך שלהם. גם סבלתי מבעיות עם הברך השמאלית מאז שנה שעברה. למרות זאת, היה קשה ביותר לקבוע מתי הזמן הנכון להיפרד. אוהדי פ.ס.וו עשו לי את זה קשה, אבל החלטתי להקשיב לראש שלי".
הקשר שזכה באליפות אירופה עם בארסה ב-2006, הופיע ב-807 משחקים בקריירה (מתוכן 79 בנבחרת הולנד), המשיך: "העונה שיחקתי ברמה מקובלת, אבל למרבה הצער זה לא הוביל ליותר מדי מכיוון שאני שחקן קבוצתי, והאכזבה שבאי הזכייה בתארים עדיין מציקה לי. כמובן שזה מעצבן לפרוש עם כרטיס אדום, אבל זו לא הייתה השנה של איינדהובן ולכן גם לא השנה שלי".
