שחקן אחר: השינוי העצום שעבר על ענאן חלאיילי

הכדורגל העולמי חזר מפגרת נבחרות לא נחוצה, ויחד איתו גם מעקב הליגיונרים שלנו. השבוע בחרנו להתמקד דווקא בצד האחורי של המגרש, עם מגן שהצטיין ובלם שהפתיע.

ליגיונר השבוע: ענאן חלאיילי (סן ז`ילואז)
ניצח ב-7 מ-10 מאבקים קרקעיים, ב-6 מ-7 מאבקי אוויר והשלים שלושה דריבלים ב-0:2 על סרקל ברוז`.

הליגיונרים הגדולים ביותר שלנו הם מי שיצאו בגיל צעיר לחו"ל. מנור סולומון, אוסקר גלוך ודניאל פרץ הם הדוגמאות המובילות, כשלצידם ענאן חלאיילי שנמכר ממכבי חיפה תמורת 7.5 מיליון יורו. אוסקר וסולומון התפתחו באותה העמדה, ופרץ (שממעט לשחק מאז שעזב את מכבי ת"א) ימשיך כמובן כשוער. ענאן חלאיילי של סן ז`ילואז הוא שחקן שונה בתכלית מזה שעזב את חיפה אחרי שמונה שערים וחמישה בישולים.

עד כה הוא הבקיע שער אחד ולא בישל העונה, אחרי שאשתקד היה מהשחקנים החשובים בעונת האליפות עם שני שערים וארבעה בישולים. אלה לא מספרים מדהימים לשחקן התקפה, אבל חלאיילי הפך למגן. ראינו את זה באלופות וגם מול ברוז`. המחויבות ההגנתית שלו, ראיית המשחק, היכולת לכסות שטחים וקבלת ההחלטות התקדמו בצורה מרשימה מאוד תוך 18 החודשים. הוא המשיך בהרכב גם אחרי שמאמנה הקודם של סן ז`ילואז, סבסטיאן פוקוניולי, עזב למונאקו.

חלאיילי התפתח כשומר אישי וכשחקן שמייצר מעמדת המגן, מה שמתבטא בין היתר בכמות הרמות גבוהה יותר או ב-2.4 כדורים מוצלחים, כמות כפולה מהעונה שעברה ומזאת שבחיפה. במקביל, הוא עדיין ענאן חלאיילי. הוא הגיע למהירות של 32.4 קמ"ש מול אתלטיקו מדריד ומייצר המון בהתקפות מעבר, כאלה שבקבוצה מעט יותר חדה היו הופכות לשערים. יש לו את כל הכלים כדי להפוך לאחד המגנים השלמים ביותר בעולם, בטח בפן הפיזי.

סן ז`ילואז נקבה בתג מחיר של 20 מיליון יורו בקיץ האחרון. בהתחשב בדרך בה חלאיילי פתח את העונה ובפער בין ההיצע לביקוש בעמדת המגן הימני היום, זה סכום ריאלי. אם הוא ימשיך ככה, גם מעבר ב-25 מיליון ואפילו 30 בקיץ לא יהיה מנותק מהמציאות. השחקן הכי יקר בתולדות סן ז`ילואז משתפר ממשחק למשחק ועוד עשוי להיות האקזיט הכי יקר בתולדות המועדון, אולי למונאקו של מאמנו לשעבר.

הליגיונר המפתיע: סתיו למקין (טוונטה)
90 דקות ב-1:1 מול וולנדאם

לראשונה מאז המחזור הראשון של העונה, בלם העתיד של הכדורגל הישראלי פתח בהרכב טוונטה. הוא אמנם הפסיד ב-4 מ-5 מאבקים, אבל הניע כדור בצורה טובה ותפס מקום ב-11 אחרי שעלה מהספסל בשני המשחקים הקודמים. למקין שנרכש משחטאר התמודד עם פציעה בשלב מוקדם יותר של העונה ועלה בהרכב בשל השעייתו של רובין פרופר, בימים כתיקונם הבלם הפותח. הוא מצא את עצמו בעמדה מעט אחרת, בתור הבלם המבוגר בהרכב ומי שצריך לכוון את ההגנה, ועדיין הקבוצה סיימה בתיקו שלישי ברציפות.

"המצב בהגנה של טוונטה מורכב", כתבו ב-NOS, "שלמקין קיבל הזדמנות". מה שמעניין אותנו, איך לא, הוא המגמה. למקין נראה טוב יותר מאשר במשחק הפתיחה וכמו בלם שיכול לקבל דקות אמיתיות בליגה טובה. לא היה לישראל בלם ליגיונר ברמות הגבוהות מאז ימי טל בן חיים, ומצב בו למקין שחקן הרכב קבוע יהיה קריטי לנבחרת בליגת האומות ובמוקדמות היורו. האם מול וולנדאם התחילה הדרך ליורו 2028? כנראה שלא, אבל זה צעד חשוב מאוד ללמקין אישית ולכדורגל הישראלי בכלל.