ב-31 באוגוסט 1969 התייצבה נבחרת ארגנטינה למשחקה האחרון במוקדמות גביע העולם לפני מכסיקו 70. היא אירחה באצטדיון "בומבונרה" של בוקה ג'וניורס את פרו והייתה חייבת לנצח כדי להעפיל.
לפרו הייתה אז נבחרת אדירה, עם כוכבים כמו אוסבלדו ראמירס ותאופיליו קובייאס ומאמן גדול, כוכב העבר הברזילאי דידי. ובכל זאת בארגנטינה ציפו לנצח. זו הרי הייתה הנבחרת ששלוש שנים קודם לכן הגיעה לרבע גמר המונדיאל באנגליה, ורק בשל שיפוט שערורייתי הפסידה לנבחרת המארחת.
הקרב בבואנוס איירס הסתיים ב-2:2 דרמטי, כשפרו מוליכה פעמיים וארגנטינה משווה פעמיים. בשריקת הסיום הפרואנים חגגו בטירוף את העלייה למונדיאל וארגנטינה נותרה בהלם. התקשורת המקומית כינתה את האירוע "האסון של הבומבונרה".
זו הייתה הפעם היחידה בהיסטוריה שארגנטינה לא הצליחה להעפיל למונדיאל מסיבות ספורטיביות. במונדיאלים של 1938, 1950 ו-1954 ארגנטינה החליטה שלא להשתתף. מאז 1974 ארגנטינה היא משתתפת קבועה בכל 11 המונדיאלים שנערכו, בהם זכתה פעמיים והגיעה עוד פעמיים לגמר.
48 שנים לאחר אותו משחק היסטורי, ארגנטינה ופרו ייפגשו הלילה (בין חמישי לשישי) שוב במוקדמות המונדיאל, וגם הפעם הוא יתקיים ב"בומבונרה".
הפרואנים לא אהבו את ההחלטה של ההתאחדות הארגנטינית. מבחינתם עדיף היה שהמשחק יתקיים באצטדיון "מונומנטאל" רחב הידיים, ולא באצטדיון של בוקה, שבו האוהדים יושבים ממש על הקווים. ההתאחדות הפרואנית אפילו שלחה מכתב לפיפ"א וניסתה לשנות את ההחלטה, בטענה שב"בומבונרה" יהיה קשה לשמור על ביטחון השחקנים. אבל זה לא עזר. מצד שני, בפרו מקווים אולי שההיסטוריה תחזור על עצמה והם ישיגו תוצאה טובה מול ארגנטינה, כמו לפני 48 שנה.
כשנותרו שני מחזורים לסיום הבית של דרום אמריקה, ברזיל כבר הבטיחה את עלייתה למונדיאל, כשאורוגוואי וקולומביה עם רגל וחצי ברוסיה. פרו, לאחר שלושה ניצחונות רצופים, במקום הרביעי - ממנו עולים למונדיאל - כשהיא מקדימה את ארגנטינה בהפרש שערים. הנבחרת שתסיים במקום החמישי תתמודד בשני משחקי פלייאוף מול ניו זילנד.
ארגנטינה חייבת לנצח, שכן אפילו אם תסיים בתיקו, צ'ילה עשוייה לעבור אותה ולהוריד אותה למקום השישי. המשחק האחרון של ארגנטינה יהיה ביום רביעי לפנות בוקר מול אקוואדור, בגבהים של קיטו.
לכולם ברור: המשחק מול פרו יחרוץ כנראה את גורלה של ארגנטינה ושל לאו מסי. זה נשמע הזוי שמסי לא יהיה במונדיאל בקיץ הבא, אבל תיקו או הפסד ביום שישי לפנות בוקר, וזו כנראה תהיה המציאות. אגב, עבור מסי זה יהיה משחק שני בלבד בקריירה ב"בומבונרה", כשהראשון, אי שם ב-2005 כשהיה בן 19, היה משחק צדקה בו שיתף פעולה עם דייגו מראדונה.
לרוע מזלה של ארגנטינה היא מארחת את פרו שנמצאת בכושר פנטסטי, ושניצחה את אורוגוואי, בוליביה ואקוואדור במשחקיה האחרונים. פרו לא שיחקה במונדיאל מאז 1982 וזו הזדמנות בלתי חוזרת מבחינתה לחזור לבמה המרכזית ממנה נעדרה כל כך הרבה שנים.
איך שלא נסובב את זה, המשחק הלילה יהיה דרמטי עבור שתי הנבחרות. כמיטב המסורת. שכן ההיסטוריה של המפגשים בין ארגנטינה ופרו מרתקת ועמוסה בדרמות. וזה מבלי שנזכיר את הניצחון של ה"אלביסלסטה" 0:6 בחצי גמר המונדיאל של 1978, המשחק שהעלה את הנבחרת לגמר בדרך לזכייה הראשונה בגביע העולם - ואשר עד היום לא ברור אם היה מכור או כשר.
11 באוקטובר 2009
זה היה המחזור הלפני אחרון של המוקדמות והנבחרת שאותה אימן דייגו מראדונה הייתה בצרות. אחרי שהובסה 6:1 בבוליביה הגיעו שלושה הפסדים רצופים, לאקוואדור, ברזיל ופרגוואי. ארגנטינה הייתה על סף הדחה וכרגיל, הייתה חייבת לנצח את פרו.
המשחק המתוח התנהל בגשם שוטף. מראדונה הפתיע כשהשאיר על הספסל את סרחיו אגוארו וקרלוס טבס והעלה בהרכב את החלוץ הצעיר גונסלו היגוואין להופעת בכורה. בדקה ה-48 "פיפיטה" כבש שער יתרון, אולם בדקה ה-89 הרנן רנגיפו השווה.
מראדונה נראה גמור. זה הרגיש כמו סוף העולם. אבל עמוק בתוך תוספת הזמן, בדקה ה-93, הגיח מרטין פאלרמו, שאותו החזיר מראדונה לנבחרת לאחר היעדרות של 10 שנים.
שמונה שחקנים של ארגנטינה היו בתוך הרחבה של פרו כשהכדור נבעט ופאלרמו בן ה-35 היה זה שדחק מקרוב פנימה. זה היה רגע של טירוף מוחלט. המאמן מראדונה פרץ למגרש והשתטח על בטנו על הדשא המוצף כמו אחרון האוהדים. פאלרמו, בלי חולצה, רטוב כולו, צעק והניף ידיים לשמיים, ולא יכול היה להפסיק לבכות.
30 ביוני 1985
בתקופה ההיא שיחקו בדרום אמריקה בבתים של ארבע נבחרות כאשר רק הראשונה העפילה למונדיאל. למחזור האחרון הגיעה ארגנטינה עם נקודה יתרון על פרו. תיקו היה מספיק לה להעפיל, בעוד שפרו הייתה חייבת לנצח.
פדרו פאסקולי העלה את ארגנטינה ליתרון ב"מונומנטאל" אחרי בישול של מראדונה, אבל ולאסקס וברבאדייו קבעו 1:2 מדהים לפרו. דייגו מראדונה קיבל שמירה אישית הדוקה מלואיס אלברטו ריינה, והתקשה לתפקד.
כשנראה היה שארגנטינה ומראדונה יישארו בבית, בדיוק כמו ב-1970, הגיע השער הדרמטי. בדקה ה-83 דחק המחליף ריקרדו גארקה מקרוב לרשת, וקבע 2:2.
גארקה לא נכלל בסופו של דבר בסגל של המאמן קרלוס בילארדו למונדיאל במכסיקו, אבל אלמלא השער שלו ארגנטינה לא הייתה זוכה בגביע העולם, מראדונה לא היה מבקיע את שני השערים המפורסמים נגד אנגליה, היה מסיים את הקריירה מבלי להיות אלוף עולם וכל המורשת שלו הייתה שונה לחלוטין. זו לא תהיה הגזמה אם נאמר שהשער של גארקה מול פרו שינה את ההיסטוריה של הכדורגל העולמי.
5 באוקטובר 2017
צחוק הגורל הוא ש-32 שנה אחרי אותו משחק ריקרדו גארקה הוא מאמנה של נבחרת פרו. ובהיפוך תפקידים סרקסטי, הפעם הוא יכול להיות זה שימנע מארגנטינה את העלייה למונדיאל ברוסיה! לגארקה אין שום בעיה עם המשחק הלילה. הוא אומנם ארגנטיני, אבל מסביר לכולם שהוא מקצוען וכל כולו נתון להצלחתה של נבחרת פרו.
לגארקה בן ה-59 יש גם חשבון אישי לסגור עם נבחרת ארגנטינה, משום שלא נכלל בסגל הלאומי למונדיאלים של 1982 ו-1986, למרות שרשם בשנים הללו 20 משחקים בנבחרת וכבש 5 שערים.
גארקה מכיר מקרוב את ה"בומבונרה". הוא החל את הקריירה כחלוץ בבוקה ג'וניורס וכבש 64 שערים ב-130 משחקים בין השנים 1978 ו-1984.
מה שכן, אחרי שעזב את בוקה לא ניצח מעולם באצטדיון המפורסם. הוא הגיע לשם כאורח 6 פעמים כשחקן ו-11 פעמים כמאמן, ולא רשם אפילו לא ניצחון אחד. בניגוד לעבר, הפעם ידברו על מאמן נבחרת פרו לא פחות מאשר על מאמן נבחרת ארגנטינה, חורחה סמפאולי. ריקרדו גארקה יעמוד במוקד גם בגלל העבר וגם בשל ההווה.
ודבר אחד כמעט בטוח: הקרב הלילה ב"בומבונרה" ייכנס אף הוא להיכל התהילה לצידם של המשחקים מ-1969, 1985 ו-2009.
