"נתנו לי להוביל": מאחורי היציאה לאירופה
שון וייס, אחת התגליות של הכדורגל הישראלי מעבר לים, בראיון למעקב הליגיונרים. מהפער בין ישראל למולדובה ("השפתיים קפאו"), דרך המטרות להמשך הדרך ועד הפערים בגישה ("אינטרוולים באימון המסכם")
מי שעשוי להיות השם הבא ברשימה הוא שון וייס, הקשר האחורי בן ה-22. וייס שגדל במכבי נתניה שיחק בתחילת הדרך בליגה הלאומית, יצא ממנה לקפריסין וכעת עומד לחזור לעונת 2025/26 במולדובה עם ספרטאני. במרחק 3,000 ק"מ מישראל הוא הצליח לייצב קבוצה אחרי פתיחת עונה קטסטרופלית, וכעת הוא סיפר על הקשיים בראיון כנה במיוחד לערוץ הספורט.
למה בחרת לצאת לחו"ל?
"בחרתי לצאת לחו"ל כי הרגשתי שאני תקוע בלופ בליגה הלאומית. לשחקן צעיר, בטח שחקן הגנה או קשר אחורי שלא מגיע למספרים ועושה עבודה אפורה, קשה מאוד לבלוט בקטע הזה. כשהייתה הצעה מקפריסין הבנתי שאקפוץ על ההזדמנות מבלי לחשוב על ההשלכות או מה הלאה. מראש חשבתי שזה לחצי עונה, אז, ושנתקדם משם".
אני רוצה לדבר ברשותך על הפן האישי יותר. דיברת בעבר על זה שמעט אנשים שם לא יודעים אנגלית. מה בחור ישראלי בן 22 מעמק חפר עושה במולדובה?
"חלק מהאנשים במולדובה מדברים אנגלית, חלק לא. אני מסתדר, גם אם לפעמים צריך גוגל טרנסלייט. מבחינתי זאת עוד מדרגה בדרך למעלה. אני לוקח את זה כחוויה. ידעתי שמולדובה לא מדינה סקסית לפני שהגעתי, אבל הופתעתי לטובה. אני מאמין שקישינב תהפוך לעיר תיירותית בהמשך. אם לא נהנים מהדרך, זה לא שווה כלום. אני לומד איך להתמודד עם הכל לבד. דברים שאעריך בהמשך הדרך. לא חוויתי כאן או בקפריסין אנטישמיות. במולדובה אוהבים ישראלים. אם אתה נוסע במונית ושומעים עברית, הם יגידו לך `להתראות` או `תודה`. אוהבים אותנו מאוד, לא נתקלתי באנטישמיות פעם אחת".
ראינו ליגיונרים כמו אליאל פרץ ואסף צור שלא כל כך נספרו בארץ, שיחקו בחו"ל והפכו לשחקני הרכב בגדולות. אתה חושב שהשינוי הזה הגיע כי שחקנים מתבגרים בחו"ל, או פשוט כי הסתכלו עליהם בצורה שונה?
"הדוגמה של איתמר נוי היא דוגמה קלאסית. הוא שיחק באדומים אשדוד, גם אני. זאת לא קבוצה גדולה, זאת קבוצה שהייתה שנתיים או שלוש בליגה הלאומית אם אני לא טועה. משם הוא עבר לליגה האוסטרית השנייה ועשה עונה לא רעה. משם הוא הגיע להפועל חיפה ואז למכבי תל אביב. בעיניי הוא אחד הקשרים הכי טובים בארץ היום. הוא לא גדל במחלקת נוער נוצצת, הדרך שלו מדהימה בעיניי".
"זה נותן תקווה. שחקנים שלא גדלו במכבי חיפה או מכבי ת"א יכולים להצליח. מבחינתי מכבי תל אביב היא הטופ, זאת דוגמה מצויינת. שחקנים מתבגרים בחוץ, אבל יותר מזה - נותנים לך להוביל, ככה זה בתור שחקן זר. פרץ וצור קיבלו את זה וחזרו לארץ בשלים להוביל כאן. אחרי שהם היו בחו"ל, גם בארץ הסתכלו עליהם בתור מי שעברו משהו. זאת המטרה שלי".