אין הרבה חובבי כדורגל מושבעים שיטענו כיום בכנות שליונל מסי הוא לא הכדורגלן הטוב בעולם בשנים האחרונות. הם לא צריכים להודות באהדה ואפילו לא לחטוא בסימפטיה מהוססת, רק להיות ישרים עם עצמם. אבל זאת לא צריכה להיות הסוגיה במירוץ ל"כדור הזהב". התואר האישי היוקרתי ביותר בענף הוא לא מגן הוקרה לאדם בעל יכולות הכדורגל הנעלות ביותר על פני הכדור, אלא פרס לשחקן המצטיין בשנה החולפת. לא המצליח בגזרתו האישית המצומצמת, לא המוביל בניפוץ שיאים - אלא המצטיין במסגרת מטרות הענף הקבוצתי. וזהו ענף קבוצתי יותר מאשר רבים אחרים, בראש ובראשונה. ויש כדורגלן אחר שעונה להגדרה יותר מכל עמיתיו, עם כל הכבוד להוד פרעוֹשוּתו הנשגב מכל טובל בדריבל ומלחך דשא.
אנדראה פירלו הוא האיש. לא נוצץ, לא בולט. לא סקורר חסר גבולות, לא סמל עם גב מארגון אוהדים חזק ותקשורת מגויסת, לא עוד בורג נוצץ במכונות הענקיות מספרד ולא אחד שזוכה לסיקור המאסיבי של אנגליה. פשוט כדורגלן אדיר שסיפק שנה פנומנלית בכל קנה מידה, זה הכל. וזה עדיין לא מספיק. אז איך בכלל מחלקים פרס אישי בענף קבוצתי? איך מדרגים שני חלקים של עונות נפרדות? ולמה כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי שוב המועמדים הברורים לתואר אם יש שחקנים שעונים טוב יותר להגדרה? הכל נובע משיטת הבחירות.
עד 2010 נבחר הזוכה בכדור הזהב על פי הצבעת חברי ועדת המומחים של המגזין הצרפתי "פראנס פוטבול". לא בדיוק ניתנה להם בחירה חופשית, אלא דירוג חצי-מוכתב על פי מספר קריטריונים העוסקים בתארים קבוצתיים, הישגים אישיים, השפעה על הקבוצה והנבחרת והתרומה הספורטיבית. מעורפל, אבל גם זה משהו. מאז האיחוד עם תואר שחקן השנה של פיפ"א הצטמק כוחה של הוועדה המקורית לשליש מסך הקולות. את השלישים הנותרים מספקים 201 מאמנים ו-201 קפטנים של הנבחרות המוכרות בפיפ"א. הם כבר מצביעים על פי טעמם החופשי, היכרות אישית או אינטרסים פרסונליים. כך הפך הפרס מבחירה במצטיין השנתי להכתרה חוזרת של הכדורגלן הטוב מכולם. כך זכה מסי בתואר ב-2010 בזמן שצ'אבי, למשל, היה ראוי ממנו בצורה מובהקת. כך גם נהדפו שמות כמו פירלו וקסיאס משלישיית המועמדים הסופית.
אנדראה פירלו ביצע בתחילת העונה שעברה צעד אמיץ. אולי אפילו יומרני או מטופש, היו שאמרו אז. אחרי עשור נהדר במילאן, הוא ארז את הקיטבג ונסע לטורינו. משחקן ששווי השיא שלו נאמד ב-38.5 מיליון יורו הוא הפך לכוכב דועך שמחפש עוד נגיעה בזוהר והצטרף ליובנטוס בהעברה חופשית. בראיון לרגל פתיחת אותה עונה שנערך כאן באתר עם טל בנין, הישראלי הראשון בסרייה A, נזכר קשר ברשיה לשעבר בגאווה: "בהתחלה לא הכרתי אף אחד, אבל אחרי שניים או שלושה אימונים ניגשתי לשחקן צעיר בשם אנדראה פירלו. אמרתי לו שאני לא מכיר אותו, אבל אני בטוח שאספר לבן שלי יום אחד ששיחקתי איתו באותו מועדון. הוא הפך לאחד הגדולים בדורו". כך רואים אותו באיטליה, במיוחד אחרי מה שהוא עשה ב-2012.
מבחינת מספרים בסיסיים בהתקפה, יש מוצלחים ממנו. במהלך השנה האחרונה כבש פירלו 9 שערים ובישל 27 נוספים במדי יובנטוס והנבחרת. מרשים, אבל לא היסטרי. ההשפעה הספורטיבית שלו על המגרש גדולה בהרבה. הוא הפך כמעט מיד למנהיג במרכז השדה בטורינו, סיפק פתרון מושלם לחיבור ההוליסטי שיצר אנטוניו קונטה בין משימות ההגנה להתקפה, הכתיב קצב ותרם בצד הדפנסיבי לא פחות מאשר בחיפוש אחר שערים. ומעל אפילו לראיית המשחק המופלאה שלו והרגל הקטלנית ביותר בעולם בבעיטות חופשיות, נדמה שדווקא התזמון מאפיל על כל מעלותיו האחרות. יש לאנדראה פירלו כשרון נדיר לנעוץ את המסמר דווקא במקום הכי כואב, ברגע הכי כואב.
ביורו האחרון הוא היה מעורב באופן ישיר (שער או בישול) בשלושה מששת השערים של איטליה בטורניר ובעונה הנוכחית כבש 4 מ-5 שעריו ברבע השעה הראשונה של המשחק. הגול הנותר הובקע ברבע השעה הפותחת אחרי הפסקת המחצית. כמו במשחק הפתיחה ההוא מול ספרד, היריבה עולה למגרש עם תכניות, ריכוז ומוטיבציה רק כדי לאבד את כל האוויר אחרי עוד נגיעת אמן של הקוסם האיטלקי. כמו בדו-קרב הפנדלים מול אנגליה, עם הקפצה קרת רוח שהציפה את כל הלחץ אצל היריבה אל פני השטח. כמו במסירה לשער שהחל את ה-0:3 על צ'לסי במשחק שהציל את העונה האירופאית של יובה. כמו רכז עם קילינג-אינסטינקט שרץ למתפרצת, נעצר במפתיע על הקשת ודופק שלשה שמוציאה לקבוצה שמנגד את כל החשק, הבטחון והאמונה.
והעיקר, כל הפעולות הנ"ל מובילות להצלחה קבוצתית. פירלו היה השחקן המצטיין ביובנטוס שלקחה אליפות אחרי 6 שנות בצורת בסיום עונה נטולת הפסדים. פירלו היה השחקן המצטיין באיטליה שהגיעה ליורו כנבחרת אפורה ומושמצת ויצאה עם שק עמוס בשבחים וכבוד. פירלו הוא העוגן של הקבוצה שעלתה לשמינית גמר הצ'מפיונס מהמקום הראשון באחד הבתים הקשים ביותר במפעל. פירלו הוא האיש עליו נשענת יובה שטחנה את כל יריבותיה בליגה בסיבוב הראשון של העונה הנוכחית. אלה לא סיסמאות ולא הגזמות, הכל מעוגן בנתונים.
כמו בכדורסל ובענפים נוספים שאמריקנים בוחשים בהם השכם והערב, גם בכדורגל ישנם מדדי יעילות. אחד המשובחים שבהם נבנה על ידי חברת ניתוחים סטטיסטיים היושבת במרכז לונדון ומנפיקה דירוג שחקנים מרשים בהיקפו, הנשען על מספרים הנוגעים לכל פעולה של השחקן במגרש. שערים, בישולים, דקות, מסירות לטווחים שונים, תיקולים, עבירות, איבודים ועוד. הכל נכנס לקלחת אחת, מתבשל היטב ומתבטא במספר שמכמת את תרומתו של כל כדורגלן. פירלו מדורג כיום במקום הראשון באיטליה בפער ניכר למעשה, בין חמש הליגות הבכירות באירופה ישנם רק שניים עם ציון משוקלל טוב יותר – ליאו מסי ופרנק ריברי. מתוך 28 השחקנים שלקחו חלק בגמר היורו, הקשר האיטלקי דורג ראשון במדד היעילות של הטורניר, כאשר אחריו 11 ספרדים. האיטלקי הבא ברשימה, דניאלה דה רוסי, מוקדם 12 בין השחקנים שהגיעו לגמר ו-51 בדירוג הכללי. וזה לא נגמר כאן.
פירלו מוסר העונה בממוצע יותר מכל שחקן אחר בליגה האיטלקית (81.3 למשחק) ועושה זאת ב-87.3 אחוזי דיוק. רק שחקן אחד בחמש הליגות הבכירות של אירופה מסר יותר ממנו בעונה שעברה, צ'אבי. ממוצע מסירות המפתח שלו העונה, משמע כדורים שהופכים לבישול או להזדמנות משמעותית עבור הקבוצה, עומד על 3.3 למשחק – יותר מכל שחקן אחר באיטליה והרבה יותר ממוסרים אדירים כמו מסי (1.4), אלונסו (1.9) או אינייסטה (1.8). למעשה, רק שלושה שחקנים בחמש הליגות הבכירות באירופה רשמו נתון טוב יותר. התרומה שלו מתבטאת גם בהגנה. לצורך הדוגמא, הקשר המבוגר הזה יורד לתיקול 2.6 פעמים בממוצע למשחק – כמו בלם אינטר וולטר סמואל ויותר מאשר שחקני הגנה מובהקים כגון פאולו קנבארו (נאפולי), לאונרדו בונוצ'י (יובנטוס) ופיליפ מקסס (מילאן). לא פלא שקצת לפני גיל 34 ערכו בשוק נמצא שוב במגמת עליה ועומד כיום על 12.5 מיליון יורו. הנתונים המדהימים הללו רק ממחישים את מה שכולנו רואים על המגרש, את מה שמוביל להצלחה של יובה, את מה שעמד במוקד הרנסנס האיטלקי האחרון.
"אנדראה פירלו משחק נהדר, אני חושב שהוא יכול לזכות בכדור הזהב", טען נשיא אופ"א מישל פלאטיני, שזכה בעצמו בתואר 3 שנים ברציפות, אחרי ההודעה על רשימת המועמדים הראשונית. ג'יג'י בופון, שנתן בעצמו שנה אדירה, הסכים בראיון ל"מדיאסט": "מסי הוא שחקן של פעם בדור ואני לא חושב שבן אנוש ישחזר את המספרים שלו, אבל הוא חלוץ והמספרים לצידו. אני חושב שלאנדראה פירלו יש איכויות דומות. הוא לא צריך לקנא באיש, בעולם הכדורגל הפרסים הולכים למי שמבקיע שערים". ז'וזה מוריניו הוסיף: "איך יכול להיות שבכדור הזהב יזכה שחקן שלא זכה באליפות או בצ'מפיונס? מסי לא צריך להיבחר על חשבון כריסטיאנו, קסיאס או פירלו. אנדראה שחקן ברמה עולמית ובמשחק הראשון ביורו ספרד פשוט לא הצליחה לעצור אותו. הוא עשה להם המון בעיות". ומה אמר קשר יובנטוס על כל הספקולציות לגביו?
"אני לא אזכה. יש את מסי וכריסטיאנו וקשה מאוד להיות לפניהם בתור", הבהיר פירלו בבגרות המחושבת האופיינית לו. "הם כובשים כל כך הרבה שערים שאני לא חושב שזה בכלל דיון אם אני אזכה". והוא צדק, לצערו. גם לצערנו, כי שוב השחקן הקבוצתי היציב והמצליח ביותר בשנה החולפת יצפה במישהו אחר מניף את התואר שמגיע לו. במקרה של אנדראה פירלו, הוא פשוט ימשיך להתנחם בתארים אחרים. בתארים החשובים באמת.
